שוק המטבעות: דולר-שקל בדרך לעוד גל ירידות

בסקירה הקודמת הערכתי שהצמד דולר שקל צפוי לצאת לתיקון טכני קצר מעלה, ואכן בימים שאחרי קפץ הצמד מרמת 3.70 עד לשיא באזור 3.83. שוב אין הדבר מעיד על היפוך מגמת הירידה אלה תיקון טכני קצר שכבר אתמול הסתיים והנחית את המטבע בחזרה מטה
רובי סלם |

"בסקירות הקודמות הערכתי שעם שבירת רמת ה-3.82 יצא לדרך מהלך ירידות חד אשר ינחית את הדולר לרמות נמוכות יותר ביחס לשקל ובעוצמות גבוהות יותר. מי שעקב אחר הצמד, בעצם מי לא, הבחין במהלך הירידות החד עד לשפל של 3.6950. בנקודה זו היה אפשר לראות חזרה של קונים לשוק שמממשים רווחים ולכן לא אתפלא אם בימים הקרובים נהיה עדים להתחזקותו של הדולר באופן זמני". 16.01.08

בסקירה הקודמת הערכתי שהצמד דולר שקל צפוי לצאת לתיקון טכני קצר מעלה, ואכן בימים שאחרי קפץ הצמד מרמת 3.70 עד לשיא באזור 3.83. שוב אין הדבר מעיד על היפוך מגמת הירידה אלה תיקון טכני קצר שכבר אתמול הסתיים והנחית את המטבע בחזרה מטה.

בנקודה זו דורש הצמד מעקב צמוד שכן יכול להיות ואיתות נוסף לעסקה בפתח. עסקה נכונה במקרה הנוכחי תהיה מכירת דולרים וקניית שקלים אולם איתות אמין לעסקה יתקבל רק בפריצת השפל הקודם 3.69. אז בהנחה ומתנדי המומנטום יאשרו עשוי הדבר להוביל לגל ירידות נוסף שינחית את הצמד עד לרמת ה-3.60 לפחות. רמת ה-3.69 מהווה נקודת אל-חזור וברגע שתיפרץ אמורה לשמש רמת התנגדות ונקודת יחוס טובה לסטופ-לוס.

חשוב לזכור שמגמת הדולר בעולם ובארץ עודנה ירידה חד משמעית ונכון לנקודת הזמן הנוכחית כל תיקון אמור להיות בר חלוף ובסיומו אמור הצמד לקבוע שפל חדש. בשבועות הקרובים נמשיך במעקב צמוד ונאותת במידה ויהיה סיכוי להיפוך מגמה.

מבחינת הצמד החביב עלי למסחר יומי לטווח קצר- היורו דולר, השבוע צפויים להתפרסם מספר נתונים חשובים שיהוו טריגר לתנועה קצרה בשוק אותה נוכל לנצל לרווח מהיר .

אחד הנתונים החשובים שצפוי לגרום לתנודה בצמד הינו "מדד מנהלי הרכש במגזר היצרני".

מדד מנהלי הרכש (PMI) הוא הרכיב העיקרי בדו"ח הייצור שמפרסם המכון לניהול ההיצע (®ISM Manufacturing Report On Business) ונחשב למדד האמין והיציב ביותר למדידת התרחבות או התכווצות הפעילות במגזר

היצרני.

את הסקר עורכים ב-ISM בקרב 2500 חברות המספקות מידע אודות שינויים בתפוקה, בהזמנות חדשות, יצוא, יבוא, תעסוקה, מלאים, מחירים וזמן אספקה. עיבוד התשובות מאפשר קבלת תמונה כלכלית ברמה הארצית. המדד הראשי הוא ממוצע משוקלל של חמישה תתי סעיפים: הזמנות חדשות (30%), ייצור (25%), תעסוקה (20%), משלוחי ספקים (15%) ומלאים (10%).

המדד מוערך במיוחד בשל עומק המידע שבו כמו גם בשל דייקנותו הרבה. מהמידע ניתן לנתח את מגמות הביקוש וההיצע. הבנת האיזון בין כוחות הביקוש להיצע ולפיכך, מאפשרת ראייה חודרת לתוככי החלטות מדיניות הבנק המרכזי האמריקאי, מאחר והבנק מייחס חשיבות מכרעת ליחס בין כוחות אלה.

רמה הגבוהה מ-50% מצביעה על התרחבות פעילות המגזר ורמה הנמוכה מ-50% מצביעה על התכווצות בפעילות המגזר. רמה הגבוהה מ-42.7% מעידה על עלייה צפויה בתמ"ג ורמה הנמוכה מ-42.7% מעידה על ירידה צפויה בתמ"ג.

הנתון צפוי להתפרסם מחר באירופה 11:00 שעון ישראל. הצפי עומד על 52.1 כאשר הפרסום הקודם עמד על 52.6 ולכן נחשב שלילי ליורו. אולם הניסיון מלמד שהשוק לא תמיד מגיב בצורה לוגית לנתונים ולכן יש לבחון את התנהגות הצמד לאור הפרסום.

במקרה הנוכחי בגלל חוסר הוודאות בשוק הייתי בוחר באסטרטגיה טקטית מסוג SCALPING לטווחים קצרים מאוד של מספר דקות עד מספר שעות.

נכון לעבוד עם גרף של 5 דק' לעמודה ולבחון את מגמת המחיר המתהווה בחצי שעה שלפני ואחרי הנתון ולרכב על הגל. ניתן גם להיעזר בשלושה ממוצעים נעים 10,20,30 לתזמון אופטימאלי וניהול הפוזיציה. בעסקאות מסוג זה פוטנציאל הרווח עומד על 0.5% וההוראה לבלימת הפסד על 0.25%.

התנודה אומנם קטנה יחסית אבל במינוף 1:100 ניתן להשיג תשואה נאה בזמן קצר גם בהון עצמי נמוך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

ועדת נגל

כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?

ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?

אביחי טדסה |


השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול. 

הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.


אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.


ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.

המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.