כל משקיע ישראלי מכיר את ספינת הדגל של התעשייה הישראלית – חברת טבע. חברת טבע החלה להיסחר בבורסה בתחילת שנות ה-80 והניבה למשקיעיה אלפי אחוזי רווח לאורך השנים. דבר זה הושג עקב שילוב של ניהול מהשורה הראשונה, אסטרטגיה עסקית "חצופה" ודרישה עולמית לתרופות ובזול. כיום טבע היא אחת החברות הגדולות בתחומה עם שווי שוק של 34 מיליארד דולר. החברה היא חברה בוגרת כיום, כך שסביר להניח שלא נחזה באחוזי הצמיחה שהציגה בשנים הראשונות לקיומה. האם ישנן חברות שמציגות את החזון והחלום אותו הציגה טבע בתחילת דרכה?

חברות הביוטכנולוגיה מציגות את כל מה שמשקיעים וסוחרים אוהבים – חלום גדול, סיפור מעניין ואם אפשר גם לעזור בדרך למין האנושי – למה לא? חברות הביוטכנולוגיה מציגות את הדור הבא בפרמצבטיקה – בניגוד לתרופות המסורתיות המיוצרות בתהליכים כימיים, את התרופות הביולוגיות קשה הרבה יותר לחקות ולייצר להן גרסאות גנריות. כיום פועלות ברחבי העולם חברות רבות העוסקות בחיפוש אחר תרופות חדשות למחלות קיימות, אשר להן עשויים להיפתח שווקים בסדרי גודל של מיליארדי דולרים. כיצד יכול המשקיע הקטן להרוויח מהמצב?

לכאורה, כל מי שיתעניין במגזר הביוטכנולוגיה יוכל למצוא עשרות אם לא מאות חברות העוסקות בתחום, כאשר לכל אחת סיפור מעניין וחלומות על רווחים של מיליארדי דולרים. הבעייתיות בחברות כאלו הוא הסיכון הגבוה הטמון בהן – פיתוח תרופות חדשות לוקח בין 10-15 שנים ודורש השקעה כבדה של מאות מיליוני דולרים בכדי לעבור את כל שלבי הניסויים מרגע הרעיון ועד המוצר המוגמר. לא בכדי, חברות רבות העוסקות בתחום נסגרות או נקנות בנזיד עדשים הרבה לפני פיתוח המוצר. בטווח הזמן הארוך הזה אורבות סכנות רבות – אי יעילות של המוצר, פיתוח של מוצר דומה על ידי חברה מתחרה, מחסור במזומנים לצורך המשך הניסויים, אי קבלת אישור FDA ועוד כהנה וכהנה. לעומת הסיכון הרב, הסיכויים הטמונים בחידושים הרפואיים אינם מבוטלים כלל ועיקר. תרופה שתגיע למדפים עשויה להניב למפתחיה הכנסות של מיליארדי דולרים בכל שנה.

מסיבות אלו, השקעה בחברות ביוטכנולוגיה עושה רושם של סיכון גבוה. בגלל סיכון זה, מי שמעוניין בחשיפה של תיק ההשקעות שלו לעתיד העולם הפרמצבטי, ישנן מספר אפשרויות שמסייעות להפחית את הסיכון. אפשרות אחת היא להשקיע בחברות שמשמשות כחממות טכנולוגיות לחברות ביוטק. בין חברות אלו ניתן למנות מניות כמו ביומדיקס,הדסית ביו, כלל ביוטכנולוגיה ועוד. אפשרות אחרת היא השקעה באמצעות תעודת סל המרכזת את מיטב החברות בתחום. למשל, תעודת סל כמו "תכלית נסד"ק ביוטק" המרכזת מניות של חברות כמו אמג'ן, ג'נזיים, ביוג'ן וגם טבע. תעודת סל הנסחרת בחו"ל (ETF) כמו PBE של חברת Powershares מאפשרת חשיפה לעשרות חברות, גדולות כקטנות, העוסקות בתחום הביוטק. בין האחזקות העיקריות בתעודה ניתן למנות את ImClone Systems, Gilead Sciences, Genentech בקרב הגדולות, וכן חברות כמו פרוטליקס הישראלית, ארנה, וטירוונס בקטנות.

לצורך פשטות החישוב, נניח שאנו מחליטים להשקיע בתחום הביוטכנולוגיה כ-100,000 שקל. גם אם שבע מתוך עשר חברות מאבדות את ערכן לחלוטין, ושלוש מגיעות לבגרות, על מנת לחזור לקרן על השלוש הנותרות להניב תשואה כוללת של 200%. בהנחה שחברות אלו אכן מגיעות משלב החלום אל שלב הביצוע, התשואה שהן יניבו עשויה להיות גבוהה בהרבה מ-200%. לדוגמה, חברה כדוגמת קמהדע הניבה למשקיעיה כ-300% בשנתיים האחרונות, ביומדיקס כ-400% והגדילה לעשות ביוסל עם תשואה של 5700%. חברות הנסחרות מעבר לים הניבו תשואות לא מבוטלות גם כן – אומריקס הישראלית הניבה למשקיעיה כ-200% מאז ההנפקה, Gilead Sciences הניבה תשואה של 180% בשנתיים האחרונות וביוג'ן הניבה כ-160% בתקופה דומה. כך יוצא, שתשואה מצרפית של 200-300% ממניות כמו אלו היא לא בשמים.

לסיכום, ניתן להגיד כי למרות שתחום הביוטכנולוגיה הוא מגזר בסיכון גבוה, על ידי פיזור נאות ניתן להוריד את רמת הסיכון למינימום. כיוון שמניות החברות במגזר אינן תלויות בשוק יעד מסוים (בניגוד לחברות כמו ממגזר האנרגיה שמניותיהן נגזרות ממחירי הנפט למשל) ולכן אינן נושאות סיכון סקטוריאלי גבוה, אלא סיכון פרטני. את הסיכון הזה ניתן לבטל על ידי פיזור על פני מספר גדול של חברות. סיכון נוסף ניתן לזהות בגובה הריבית ועלות גיוס האשראי. כיוון שחברות אלו תלויות במידה רבה בגיוס הון ממשקיעים, על עלות הכסף להיות נמוכה על מנת שיוכלו להמשיך ולפתח את המוצר. השקעה בחברות כאלו עשויה להניב תשואות גבוהות מאוד עם הבשלתם של מוצרים חדשים בשנים הקרובות.