מעולם לא היה פשוט יותר להשקיע לטווח הארוך?
במשך עשרות שנים נשמרה ההגמוניה של הבנקים הגדולים בתחום החיסכון לטווח הארוך. ברגע בו נולד במשפחה ילד חדש נפתחה על שמו תכנית חיסכון ל-15-20 שנה מתוך כוונה לחסוך לו ללימודים באוניברסיטה כדי שיהיה רופא או עורך דין כמובן. בתקופות בהן הריבית במשק הייתה גבוהה, קל היה למנהלי ההשקעות להשיג תשואות נאות עבור החסכים. כיום, כאשר הריביות בשוק נמוכות, וכסף המופקד לקופות גמל יכול להשתחרר רק בגיל 65, יש חשיבות יתרה לניהול נכון של החיסכון לטווח הארוך. למרבה ההפתעה, זה יותר פשוט ממה שזה נשמע.
כאשר רוצה אדם להשקיע בשוק ההון לטווח הקצר, ישנם גורמים רבים אותם הוא צריך לקחת בחשבון – גובה הריבית ובמשק ומגמתה, שיעור הצמיחה בארץ ובעולם, מכפילי הון ורווח, וכן גורמים טכניים כמו מגמת שווקי המניות ועצמת המגמה. עבור אדם מהשורה, שאינו מנהל השקעות במשרה מלאה, מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית. אך אם אנו מתבוננים בטווח הארוך, רוב השיקולים האלו הופכים לזניחים.
הסטטיסטיקה של מאת השנים האחרונות מלמדת אותנו כי מניות הן אפיק ההשקעה הרווחי ביותר באופן ממוצע. התשואה השנתית הממוצעת על מדד הדאו-ג'ונס הינה 11% (בין השנים 1929-2002). בשווקים מתפתחים, מסוכנים יותר, כמו ישראל, עומדת התשואה הממוצעת על שיעור גבוה יותר. כך שאם אנו מניחים כי השווקים הפיננסיים יניבו תשואה דומה גם בעתיד, כל שקל שיושקע היום, עשוי להפוך תוך 20 שנה ל-8 שקלים. אם נשקיע במדד המניב תשואה ממוצעת גבוהה יותר, לצורך החישוב 15% לשנה, מוכפלת התשואה המצטברת פי 2, כלומר, השקל שהשקענו יהפוך ל-16.37. זהו כוחה הנפלא של הריבית-דריבית.
אם כן, איך עושים זאת באופן פרקטי? במקום לשבור את הראש באיתור וזיהוי מניות, אפשר פשוט להיצמד למדד באמצעות תעודות סל. תעודות הסל הן כלי פיננסי חזק מאוד כאשר מדובר בהשקעה בטווח הארוך. כיוון שתעודות הסל מחויבות לעקוב אחר מדד כלשהו, הן תמיד יחזיקו רק את המניות הטובות. שווי השוק של חברות שעסקיהן אינם מנוהלים כיאות ירד, והן ייעלמו מהמדדים המובילים. חברות טובות, רווחיות ומנוהלות בחכמה, יישארו במדדים וימשיכו להפיק תשואה גבוהה למשקיעים בהן. כך שלטווח הארוך, השקעה במדדים היא בעצם השקעה בחברות המוצלחות ביותר בבורסה, ללא צורך לעקוב אחר החברות עצמן.
ניתן להרחיק לכת מעט ולהשקיע במדדים חכמים יותר - מדדי דיבידנד. מדוע? חברות המחלקות דיבידנד הינן חברות המציגות רווחיות לאורך זמן, כאשר חלוקת הדיבידנד מאותת על כך שכספי החברה הולכים לייצור תשואה עבור המשקיעים ולא למשכורות למנהלים. בנוסף, חלוקת הדיבידנד משמשת כסוג של הגנה עבור המשקיעים, כיוון שהיא מהווה מעין תשואה חסרת סיכון בדומה לריבית שמחלקת איגרת חוב. סיבה נוספת להשקיע במדדי דיבידנד היא ההגנה שהן מספקות מפני בועות.
בהתפוצצות בועת הטכנולוגיה ב-2001 מחק מדד הנאסד"ק כ-80% מערכו. באותו הזמן, מניות הדיבידנדים כלל אינן נכללו במדד זה. רוב מניות הנאסד"ק בתקופה ההיא היו מניות צמיחה של חברות היי-טק, ששרפו את המזומנים שבקופתן על צמיחה מהירה ולא על חלוקת דיבידנדים. אם כבר, הן רק ביקשו לגייס עוד ועוד כספים בשוק ההון בכדי לשרוף אותן במהירות גבוהה אף יותר. השקעה במדד מניות של חברות דיבידנדים הניבה תשואה שלילית באותה תקופה, אך במידה פחותה בהרבה.
אם כן, השקעה במניות של חברות דיבידנדים מתאימות גם למשקיעים "שונאי סיכון", שכן תשואת הדיבידנד מעניקה הגנה מסוימת על תנודות השווקים. אכן, אם בוחנים תשואות של חברות המרבות בחלוקת דיבידנדים, ניתן לראות כי הן השיגו תשואה עודפת על פני המדדים הרגילים.
בכדי להשקיע במדדי דיבידנדים ניתן לקנות בבורסה בתל אביב תעודות סל העוקבות אחר מדדים אלו. כיום נסחרות בבורסה מספר תעודות סל כאלו, כמו על מדד התל-דיב 20, הכולל את 20 המניות בעלות תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר בבורסה בת"א, על מדדי הדיבידנדים של ארה"ב, אירופה, סקנדינביה, יפן, המזרח הרחוק וכלל העולם. ניהול החיסכון לטווח הארוך מעולם לא היה פשוט יותר.
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
המלאך המושיע של בית הדפוס הדיגיטלי של לנדא: קרן פימי
הקרן צפויה להזרים 80 מיליון דולר ל"לנדא קורפוריישן" שהצליחה לצבור חובות של כ-1.7 מיליארד שקל; אם המתווה יאושר פימי תהפוך לבעלים המלאים ותנסה להחזיר את בית הדפוס למסלול
לנדא קורפוריישן חברת ההדפסה הדיגיטלית שהקים בני לנדא ושנתפסה במשך שנים כאחת ההבטחות הגדולות בתחום, נקלעה למשבר עמוק שהביא אותה לצו עיכוב הליכים ולחובות בהיקף עתק. חברת "לנדא דיגיטל פרינטינג", שהוקמה על ידי בני לנדא אחרי שמכר את אינדיגו ל‑HP תמורת 850
מיליון דולר, פנתה בסוף יוני להליך של עיכוב הליכים במטרה לקבל הגנה זמנית מנושים ולמצוא רוכש חדש שיחלץ אותה מהמשבר, עכשיו היא מתקרבת לעסקה שעשויה להיות גלגל
ההצלה שלה וגם של למעלה מ-4,500 העובדים, קרן פימי מתכננת להזרים 80 מיליון דולר, למחוק את המניות הקיימות ולקבל לידיים את השליטה.
היקף החובות של לנדא עומד כיום על קרוב ל-1.7 מיליארד שקל, מתוכם היא חייבת כ-1.4 מיליארד למשקיעים ובעלי מניות וכ-300 מיליון
נוספים לספקים ולבנקים. מול זה, הנכסים של ביתהדפוס הדיגיטלי בלי "הקניין הרוחני" מוערכים בכ-420 מיליון שקל. במסגרת העסקה המסתמנת, לפחות 20 מיליון דולר מתוך הכספים שתזרים פימי ינותבו כדי לפרוע בצורה חלקית את החובות העוצמים וכדי לממן את ההליכים המשפטיים. המהלך
יובא לאישור הנושים, ואחרי זה להכרעת בית המשפט.
החברה פיתחה טכנולוגיה להדפסת דיו מבוסס מים, והגנה את הפיתוחים שלה בפטנטים. הטכנולוגיה רלוונטית לדפוס המסחרי, להדפסת אריזות והוצאה לאור. לנדא פרינטינג הציגה את עצמה לאורך השנים כמי שיכולה לשנות את פני הענף, אבל בפועל היא לא הצליחה להמיר את ההבטחות להכנסות יציבות. ההשקעות העצומות בפיתוח ובייצור הכבידו עליה, וכל הכנסה הופנתה לכיסוי חובות. החובות הלכו ותפחו, מבלי שיישאר מרווח להשקיע בצמיחה.
פימי לא רק לוקחת שליטה - היא לוקחת את ההגה לידיים
קרן פימי שנכנסת כעת לתמונה היא מהקרנות הגדולות והמנוסות בישראל, וכזו שיודעת להתמודד בדיוק עם מצבים מהסוג הזה. הקרן, שהוקמה ב-1996 על ידי ישי דוידי, מנהלת כיום הון של למעלה מ-8 מיליארד דולר ומתמחה בהשבחת חברות שנמצאות בצומת קריטית. בשונה ממשקיעים פסיביים שמסתפקים בהזרמת הון, פימי פועלת מתוך תפיסה אקטיבית – היא לוקחת שליטה, מחליפה הנהלות במידת הצורך, מתערבת בניהול השוטף ומובילה מהלכים שמטרתם לשפר תפעולית וניהולית את החברות שבהן היא מחזיקה.
- לנדא מחפשת רוכש: HP ופימי שוקלות רכישה אך טרם הוגשה הצעה רשמית
- אושרה הקפאת הליכים ללנדא דיגיטל פרינטינג לחודשיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאורך השנים השקיעה פימי ביותר מ-100 חברות בתעשייה ובטכנולוגיה, על פי רוב בפימי מחפשים חברות ישראליות או עם זיקה לישראל. רשימת ההשקעות שלה ארוכה ומוכרת: קמהדע, ריטליקס, ריווליס, נובולוג, מגל, תמי 4, המלט, אורמת, סקופ, חמת, גילת, מטרו מוטור, תדיראן קשר, פורמולה סיסטמס, נייר חדרה, רפא, עמיעד ועוד עשרות חברות נוספות.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")