להרוויח מירידות: אופציות מעו"ף מול תעודות בשורט?

מורן נחשוני מציג רשימה של היתרונות והחסרונות של כל אחד מהמכשיר פיננסיים. מדריך קצר...
מורן נחשוני |

עד לפני מספר שנים, למשקיע אשר רצה לבטח את תיק ההשקעות המנייתי הייתה רק אפשרות אחת – רכישת אופציות פוט על מדד ת"א 25. בשנים האחרונות השתכלל השוק והונפקו תעודות סל בחסר (שורט) על מדד המעו"ף ומדדים נוספים, דבר שמאפשר גם למשקיעים שאינם מומחים לנגזרות להרוויח מירידות במדדים. מהם היתרונות והחסרונות של כל מכשיר פיננסי?

אופציות מעו"ף

מחיר האופציה מורכב מערך כלכלי ומערך הזמן. כלומר, ככל שהתקופה עד פקיעת האופציה ארוך יותר – מחיר האופציה גבוה יותר. ככל שהמדד ביום הפקיעה נמוך יותר – מחיר האופציה עולה, כ-100 שקל על כל נקודת מדד. אופציות שפוקעות "מחוץ לכסף" – מאבדות את כל ערכן הכלכלי. למשל – אופציית פוט 1120 תהיה שווה 0 שקל אם המדד יהיה מעל רמת 1120 ביום הפקיעה של האופציות, אך תהיה שווה 500 שקל אם המדד בזמן הפקיעה יהיה 1115. תקופת החיים של אופציית מעוף הוא 3 חודשים, כאשר פקיעה של סדרת אופציות מתרחשת אחת לחודש.

תעודות סל בחסר

מחירן של תעודות סל בחסר עולה כאשר המדד הרלוונטי יורד, ולהפך. העלייה במחיר תלויה בנוסחת החישוב של התעודה, ונובעת מהמנוף שיש לתעודה, כאשר לתעודות שונות על אותו מדד יהיה מנוף שונה בגלל נוסחת חישוב שונה. בשונה מאופציות מעו"ף, ישנן תעודות בחסר על מדדים שונים – 100, 75, יתר 30, נדל"ן 15, בנקים וכן מדדי חו"ל. בניגוד לתעודות סל רגילות - לתעודות סל ישנו אורך חיים מוגבל, אך בשונה מאופציות מעוף – אורך החיים של תעודות סל אינו תלוי בזמן, כי אם ברמת המדד. כאשר המדד מגיע ל-80% מערכו של המספר הקבוע בנוסחת החישוב של התעודה – היא פוקעת וערכה הכספי מוחזר למשקיעים.

לדוגמה - אם נוסחת החישוב של השווי ההוגן של התעודה הינה: 1300 פחות המדד לחלק ל-100, הרי שהתעודה תפקע כאשר המדד יגיע לרמה של 1040 (80% מ-1300).

אכן, בחודשים האחרונים התבשרנו על פקיעה של תעודות סל בחסר על מדדים שונים עקב העלייה החזקה שהפגין שוק המניות. בתקופה האחרונה התבשרנו על הנפקת תעודות סל בחסר בעלות מנוף קבוע של 2 או 3. כלומר, שעל כל אחוז אחד של ירידה במדד, יעלה ערכן של התעודות בשניים או שלושה אחוזים, דבר שיפשט אפילו יותר את השימוש במכשיר פיננסי זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

בני לנדא
צילום: יחצ

המלאך המושיע של בית הדפוס הדיגיטלי של לנדא: קרן פימי

הקרן צפויה להזרים 80 מיליון דולר ל"לנדא קורפוריישן" שהצליחה לצבור חובות של כ-1.7 מיליארד שקל; אם המתווה יאושר פימי תהפוך לבעלים המלאים ותנסה להחזיר את בית הדפוס למסלול

מנדי הניג |

לנדא קורפוריישן חברת ההדפסה הדיגיטלית שהקים בני לנדא ושנתפסה במשך שנים כאחת ההבטחות הגדולות בתחום, נקלעה למשבר עמוק שהביא אותה לצו עיכוב הליכים ולחובות בהיקף עתק. חברת "לנדא דיגיטל פרינטינג", שהוקמה על ידי בני לנדא אחרי שמכר את אינדיגו ל‑HP תמורת 850 מיליון דולר, פנתה בסוף יוני להליך של עיכוב הליכים במטרה לקבל הגנה זמנית מנושים ולמצוא רוכש חדש שיחלץ אותה מהמשבר, עכשיו היא מתקרבת לעסקה שעשויה להיות גלגל ההצלה שלה וגם של למעלה מ-4,500 העובדים, קרן פימי מתכננת להזרים 80 מיליון דולר, למחוק את המניות הקיימות ולקבל לידיים את השליטה.

היקף החובות של לנדא עומד כיום על קרוב ל-1.7 מיליארד שקל, מתוכם היא חייבת כ-1.4 מיליארד למשקיעים ובעלי מניות וכ-300 מיליון נוספים לספקים ולבנקים. מול זה, הנכסים של ביתהדפוס הדיגיטלי בלי "הקניין הרוחני" מוערכים בכ-420 מיליון שקל. במסגרת העסקה המסתמנת, לפחות 20 מיליון דולר מתוך הכספים שתזרים פימי ינותבו כדי לפרוע בצורה חלקית את החובות העוצמים וכדי לממן את ההליכים המשפטיים. המהלך יובא לאישור הנושים, ואחרי זה להכרעת בית המשפט.

החברה פיתחה טכנולוגיה להדפסת דיו מבוסס מים, והגנה את הפיתוחים שלה בפטנטים. הטכנולוגיה רלוונטית לדפוס המסחרי, להדפסת אריזות והוצאה לאור. לנדא פרינטינג הציגה את עצמה לאורך השנים כמי שיכולה לשנות את פני הענף, אבל בפועל היא לא הצליחה להמיר את ההבטחות להכנסות יציבות. ההשקעות העצומות בפיתוח ובייצור הכבידו עליה, וכל הכנסה הופנתה לכיסוי חובות. החובות הלכו ותפחו, מבלי שיישאר מרווח להשקיע בצמיחה.

פימי לא רק לוקחת שליטה - היא לוקחת את ההגה לידיים  

קרן פימי שנכנסת כעת לתמונה היא מהקרנות הגדולות והמנוסות בישראל, וכזו שיודעת להתמודד בדיוק עם מצבים מהסוג הזה. הקרן, שהוקמה ב-1996 על ידי ישי דוידי, מנהלת כיום הון של למעלה מ-8 מיליארד דולר ומתמחה בהשבחת חברות שנמצאות בצומת קריטית. בשונה ממשקיעים פסיביים שמסתפקים בהזרמת הון, פימי פועלת מתוך תפיסה אקטיבית – היא לוקחת שליטה, מחליפה הנהלות במידת הצורך, מתערבת בניהול השוטף ומובילה מהלכים שמטרתם לשפר תפעולית וניהולית את החברות שבהן היא מחזיקה.

לאורך השנים השקיעה פימי ביותר מ-100 חברות בתעשייה ובטכנולוגיה, על פי רוב בפימי מחפשים חברות ישראליות או עם זיקה לישראל.  רשימת ההשקעות שלה ארוכה ומוכרת: קמהדע, ריטליקס, ריווליס, נובולוג, מגל, תמי 4, המלט, אורמת, סקופ, חמת, גילת, מטרו מוטור, תדיראן קשר, פורמולה סיסטמס, נייר חדרה, רפא, עמיעד ועוד עשרות חברות נוספות.