גאידמק משתלט על עוד חב' ישראלית: גילאון ב-84 מ' ש'

הדר שמיר ל-Bizportal: המחזורים הגבוהים והעליות בימים האחרונים במניית גילאון - כתוצאה מהדו"חות הטובים. איש לא ידע על העסקה עד אתמול ב-15:00
עפרה ברון |

חברת גילאון, המרכזת את פעילותה בתחום שוק ההון ומתמחה בעיקר בניצול פערי ארביטארז` וניצול עיוותים בשווקים, הודיעה לפני שעה קלה (ב') לבורסה כי 50.48% מהון החברה יעבור לידי איל ההון, ארקדי אידמק.

גאידמק ירכוש 16 מיליון מניות ובכך יקנה את השליטה בחברה לפי מחיר של 5.27 שקל למניה, אפסייד של 45% על מחיר המנייה הבוקר. המניה הגיבה בזינוק חד של כ-48% בפתיחה. יש לציין, כי המניה רשמה עליה חדה של כ-10% מאז ה-24.5.07 (יום ה' שלאחר חג השבועות). טאו מגיבה להודעה בעליה של כ-5%.

ארקדי סוגר עניין במהירות הבזק

על פי הדיווח, רק אתמול בלילה התכנסו בעלי השליטה בחברה - טאו תשואות, הדר שמיר, ניר שמיר, מנשה גייזלר וכן א.ג. רוטר השקעות, בעלי עניין בחברה עם ארקדי גאידמק וחתמו על הסכם המכירה. העסקה תתבצע ביום 6 ביוני 2007. מקורבים לגאידמק מאשררים כי העסקה נסגרה תוך שעות ספורות בלבד.

בשיחה שנערכה בין מנכ"ל גילאון, הדר שמיר לבין Bizportal, התייחס שמיר למחזורים הגבוהים והעליות שנרשמו בימים האחרונים במניית גילאון, ואמר כי אלו נבעו כתוצאה מהדו"חות הטובים ומאיסוף המניות על ידי בעלי העניין שבעקבותיהם. לדבריו, "איש לא ידע על העסקה עד אתמול ב-15:00".

שמיר מספר כי אתמול בצהרים התקשר אליו רוני מנא ושאל אותו האם החברה למכירה. בתשובה, ענה שמיר למנא כי "באופן עקרוני לא, אבל אנחנו מחפשים שותף חזק". לדבריו של שמיר, "ארקדי צלצל אלינו עם סיום השיחה עם מנא, דיבר איתנו בטלפון בין 10 ל-15 דקות וקרא לנו לבוא לדירה של רוני. סגרנו את העסקה בעל פה וכשהגענו למקום בתום דין ודברים חתמנו על ההסכם".

ומה בעתיד? לדבריו של שמיר, "ברגע שהחברה עומרת לידיים של איש כמו גאידמק זה כבר משחק אחר, אלו כספים אחרים ואני מאמין שהוא יצעיד אותנו קדימה".

על גילאון השקעות:

בשנת 1999 מכרה גילאון, שהיתה עד שנת 1996 חברת טכסטיל את השקעות לסולומון השקעות את כל אחזקותיה החל מאוג' 1999 מחזיקה הראל השקעות בביטוח (חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה בתל אביב) בעקיפין- כ-44% מהון המניות של גילאון. בנוב' 2004 מכרה הראל את כל החזקותיה בגילאון להדר שמיר ומנשה גייזלר.

חברת ההשקעות העוסקת בניהול תיק השקעות עצמי (נוסטרו) ונכסים פיננסיים שונים. החברה השלימה לפני שנה הנפקת איגרות חוב וכתבי אופציה בסכום כולל של כ-47.5 מיליון שקל. להנפקת החברה נרשמו ביקושים בסך של כ-90 מיליון שקל. ההנפקה נסגרה בריבית המינימום, ושיעור ההקצאה למזמינים במחיר זה נקבע לכ-22%. את הנפקת גילאון הובילו החתמים איפקס חיתום, לאומי ושות' והראל חיתום.

גילאון הנפיקה למשקיעים איגרות חוב סטרייט צמודות למדד עם משך חיים ממוצע של כ-4 שנים. הריבית שיישאו האג"חים נקבעה ל-4%, שהינה שיעור הריבית המינימלית שהוצע בהנפקה. כמו כן, הנפיקה גילאון אופציות, הניתנות למימוש למניות החברה לפי מחיר מימוש של 6.5 שקל למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: