כותרות העיתונים הכלכליים זועקות בשבועות האחרונים: הציבור הישראלי שונא מניות, הציבור הישראלי אוהב אג"ח. הציבור הישראלי משקיע את מירב כספו באג"חים ממשלתיים כמו מק"מ ושחר, כאשר הנועזים מעיזים ומשקיעים באג"ח קונצרני. הסקפטיים, אלו שמאמנים שהנה עוד רגע הלך על ישראל, השקיעו את מיטב כספם בדולר וראו את קרן השקעתם מצטמקת בשנה האחרונה באופן כלל לא סולידי - 14%. ההתפתחויות בשוק ההון בשבועות האחרונים, כמו ירידת הריבית בארץ לפער שלילי משמעותי מול מטבעות מובילים בעולם, ירידת התשואות באג"ח בכל גווני הקשת, דורשת בדיקה – האם זהו זמן טוב להשקיע באג"ח זר?

הציבור הישראלי לא הצטרף לחגיגת העליות בבורסה. כך מבשרות לנו כותרות העיתונים חדשות לבקרים, בכל פעם שמפורסמים גיוסי קרנות הנאמנות לחודש האחרון. גיוסי ענק בקרנות השקליות וכן בקרנות האג"ח הקונצרני הוא עניין של מה בכך. דווקא הקרנות המנייתיות לא זוכות לביקושים. הציבור מתעקש להשקיע את כספו באפיקים הסולידיים, שהניבו בשנה האחרונה תשואות מרשימות עקב הורדת הריבית במשק. תשואת המק"מ כבר רואה את ה-4% מלמטה והשחר ל-10 שנים נסחר לפי תשואה של כמעט 5%, כאשר פער התשואות לעומת אג"ח אמריקאי מקביל הצטמק לכדי 0.3%. במצב כזה, קשה להאמין כי אג"ח שקלי מסוג שחר ימשיכו להפיק רווחי הון משמעותיים כמו בעבר.

מצד שני, משקיעים ישראלים אוהבים להקצות חלק גדול יחסית (10%-20%) מתיק ההשקעות למרכיב של מט"ח. איזה מטבע? דולר כמובן....יש בכלל מטבעות אחרים בעולם? אלו שהצמידו את השקעתם לדולר, הן על ידי פיקדון דולרי והן על ידי רכישת אג"ח דולרי (בארה"ב או באמצעות תעודות פיקדון הנסחרות בבורסה הישראלית), ראו כיצד השקעתם צוברת ירידות של 10% בערך, הנובע מירידה של 15% בשער הדולר בתוספת ריבית. חשוב לציין כי חולשת הדולר מול השקל נובעת משילוב של שני גורמים - הן מזרימת הון זר לארץ המחזקת את השקל, והן מחולשה כללית של הדולר מול מטבעות אחרים בעולם עקב סימנים להאטה בכלכלה האמריקנית.

לכן, עבור מי שרוצה לגוון את השקעותיו הסולידיות על פני הגלובוס, עשוי להעדיף השקעה במטבעות שהם אינם השקל בעל הריבית הנמוכה (שלפי הציפיות רק תמשיך לרדת בטווח הקרוב) או הדולר, שמפגין חולשה מול מטבעות אחרים בעולם. לעומתם מציעים מטבעות כמו היורו או הליש"ט אפיק מעניין הן מבחינת הריבית והן מבחינת פוטנציאל לרווחי הון. הריביות בגוש האירו וכן בבריטניה צפויות לעלות בכדי להימנע מכניסה למצב של אינפלציה עקב הצמיחה המהירה, יחסית, ועליות חזקות בשוק הנדל"ן. נכון לכתיבת שורות אלו, הריבית בגוש האירו עומדת 3.75%, בבריטניה 5.25% ובארה"ב גם כן - 5.25%. הצפי להמשך עליית ריבית, והתחזקות מטבעות אלו אל מול הדולר מעלה את האטרקטיביות של השקעה במטבעות אלו על פני הדולר.

בבורסה בישראל נסחרות תעודות פיקדון (עקרון זהה לתעודות סל), הצמודות לשער החליפין של המטבע מול השקל, המחלקות ריבית הצמודה לריבית הלייבור במשק הרלוונטי פחות מרווח של 0.35%. כך יוצא, שהריבית על תעודת תכלית ליש"ט עומדת על כ-4.9%. למי שמאמין כי השקל לא יתחזק משמעותית לעומת הליש"ט, עדיפה השקעה בתעודה כזו. מי שחושש מסיכונים גיאופוליטיים בישראל, שאינם באים לידי ביטוי בשער החליפין או במרווחי הריביות מול מדינות מפותחות אחרות בעולם, תעודות על היורו או הליש"ט עשויות להיות מפלט טוב.

לחובבי הסיכון ניתן גם להשקיע בסלי אג"ח הנסחרים בארץ. בסלי אג"ח אלו כלולות אג"ח של מדינות וחברות המדורגות בדירוג גבוה בגוש היורו או בארה"ב. סלים אלו מונפקים על ידי חברת מיטב, ולמרות הסיכון הגבוה יותר המגולם בהם, הסלים מפוזרים על גבי עשרות של אג"חים כך שהסיכון זה יורד. בנוסף, תעודת סל הייבונד (Highbond) מבית קסם היא סל אג"ח דולרי קונצרני בעלות דירוג BB+ ומעלה.

לסיכום: מי שמעוניין לגוון את תיק ההשקעות הסולידי על ידי איגרות חוב זרות, יכול לעשות זאת כיום ביתר קלות על ידי רכישת תעודות פיקדון בבורסה הישראלית ברמות סיכון משתנות ובתשואות שונות. בעוד התשואה על השקל יורדת, התשואות באירופה ובריטניה במגמת עליה, דבר שעשוי להגדיל אף יותר את פער הריביות בין השקל למטבעות הזרים.