מצרים תסייע לישראל בהקמת מרכז לבדיקות והיתכנות לסביבת מיקרוסופט
נציגים של ממשלת ישראל ממשרד האוצר ונציגי ממשלת מצרים, ישתפו פעולה ויחליפו מידע בכל הקשור להקמת מרכז בדיקות והיתכנות תוכנה (CCC, ר"ת Competence Customer Center) לסביבת מיקרוסופט, כך סוכם ביום ד' בפגישה אישית שנערכה בין נשיא מיקרוסופט אירופה, ז'אן פיליפ קורטוואה, לבין סגן בכיר לחשב הכללי, איציק כהן. הפגישה נערכה במסגרת כנס לנציגי מדינות וממשלות שערכה ענקית התוכנה באדינבורו, סקוטלנד. הכנס ננעל בהרצאת מליאה שנשאו יו"ר מיקרוסופט, ביל גייטס, ונשיא איסלנד, אולפור רגנר גרימסון.
בפגישה עם נשיא מיקרוסופט אירופה, הציגו כהן ואנשיו מספר דרישות ובקשות מענקית התוכנה. אחת הדרישות הייתה לקבלת סיוע ממיקרוסופט להקמת מרכז CCC לסביבת יישומי מיקרוסופט המשמשות את ממשל זמין במשרדי הממשלה. המרכז יהיה דומה בתפקודו לאותו מרכז עליו דיבר איציק כהן בכנס משתמשי סאפ, קרי מרכז לוקאליזציה, בדיקות והיתכנות ליישומי תוכנה.
לדברי בועז דולב, מנהל פרויקט תהילה בממשלה, משרד האוצר מבקש לסייע בכל דרך למפתחים השונים במשרדי הממשלה המפתחים אפליקציות עבור ממשל זמין על פלטפורמת תהילה. "המרכז, לכשיקום, יאפשר להם לבדוק את היישומים, לקיים בדיקות היתכנות ולהגדיל את מספר היישומים בממשל זמין. אנחנו עובדים עם המשרדים השונים וכרגע סביבת הפיתוח המועדפת עליהם היא מיקרוסופט. לכן, דרשנו סיוע בנושא מצד החברה".
נשיא מיקרוסופט אירופה, שחלק שבחים רבים לממשלת ישראל ולצוות המרכבה, סיפר לאורחיו כי מצרים מקימה מרכז דומה לזה שישראל מתכננת, והוא מיועד לאותן המטרות. קורטוואה הציע, כי בסיועו ובתיווך שלו, יפגשו נציגי המדינות ויחליפו ביניהם מידע. על פי הצעתו, המצרים יסייעו לישראל בהקמת המרכז, ואילו ישראל תעביר למצרים מהידע והניסיון שלה בתחום הממשל זמין ופרויקט המרכבה.
איציק כהן וצוותו הסכימו לרעיון, וכבר בשבוע הבא, לכשישובו לישראל, יחלו המגעים. יצויין, כי ישראל מבקשת ממיקרוסופט סיוע ברמת תמיכה וידע, כאשר היישום בפועל יבוצע על יד אנשי משרד האוצר וממשל זמין.
נושא אחר שעלה בפגישה בין כהן לקורטוואה, הוא הממשקים למערכות סאפ מתוך מערכות האופיס של משרדי הממשלה. בנושא זה, סיכמו השניים, כי מיקרוסופט תסייע לממשלת ישראל בהקמת ממשקים לפרויקט המרכבה הממשלתי המבוסס על סאפ, על סמך הניסיון והידע שנצברו בעולם בשיתוף הפעולה ההולך ומתהדק בין מיקרוסופט לסאפ. הקמת ממשקים כאלו תאפשר למשתמשים רבים יותר בשירות הממשלתי ליישם הרבה יותר אפליקציות על מערכת הסאפ, שהיא מערכת מורכבת וקשה להתממשקות בסביבת היוזרים ומשתמשי הקצה.
נושא אחר שנדון בפגישה בין כהן לנשיא מיקרוסופט אירופה הוא מדיניות הרישוי של מיקרוסופט כלפי משרדי הממשלה ורמת התעריפים שלהם. בנושא זה, נמסר מטעמו של איציק כהן, כי הושגו הבנות, אבל לא נמסרו פרטים נוספים. במשלחת הישראלית לסקונטלנד מציינים בסיפוק את האווירה הטובה ששררה בפגישה בין נשיא מיקרוסופט אירופה לבין איציק כהן. השניים כבר נפגשו בעבר וקיים ביניהם ערוץ פתוח וישיר לכל בעיה שמתעוררת.
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
המלאך המושיע של בית הדפוס הדיגיטלי של לנדא: קרן פימי
הקרן צפויה להזרים 80 מיליון דולר ל"לנדא קורפוריישן" שהצליחה לצבור חובות של כ-1.7 מיליארד שקל; אם המתווה יאושר פימי תהפוך לבעלים המלאים ותנסה להחזיר את בית הדפוס למסלול
לנדא קורפוריישן חברת ההדפסה הדיגיטלית שהקים בני לנדא ושנתפסה במשך שנים כאחת ההבטחות הגדולות בתחום, נקלעה למשבר עמוק שהביא אותה לצו עיכוב הליכים ולחובות בהיקף עתק. חברת "לנדא דיגיטל פרינטינג", שהוקמה על ידי בני לנדא אחרי שמכר את אינדיגו ל‑HP תמורת 850
מיליון דולר, פנתה בסוף יוני להליך של עיכוב הליכים במטרה לקבל הגנה זמנית מנושים ולמצוא רוכש חדש שיחלץ אותה מהמשבר, עכשיו היא מתקרבת לעסקה שעשויה להיות גלגל
ההצלה שלה וגם של למעלה מ-4,500 העובדים, קרן פימי מתכננת להזרים 80 מיליון דולר, למחוק את המניות הקיימות ולקבל לידיים את השליטה.
היקף החובות של לנדא עומד כיום על קרוב ל-1.7 מיליארד שקל, מתוכם היא חייבת כ-1.4 מיליארד למשקיעים ובעלי מניות וכ-300 מיליון
נוספים לספקים ולבנקים. מול זה, הנכסים של ביתהדפוס הדיגיטלי בלי "הקניין הרוחני" מוערכים בכ-420 מיליון שקל. במסגרת העסקה המסתמנת, לפחות 20 מיליון דולר מתוך הכספים שתזרים פימי ינותבו כדי לפרוע בצורה חלקית את החובות העוצמים וכדי לממן את ההליכים המשפטיים. המהלך
יובא לאישור הנושים, ואחרי זה להכרעת בית המשפט.
החברה פיתחה טכנולוגיה להדפסת דיו מבוסס מים, והגנה את הפיתוחים שלה בפטנטים. הטכנולוגיה רלוונטית לדפוס המסחרי, להדפסת אריזות והוצאה לאור. לנדא פרינטינג הציגה את עצמה לאורך השנים כמי שיכולה לשנות את פני הענף, אבל בפועל היא לא הצליחה להמיר את ההבטחות להכנסות יציבות. ההשקעות העצומות בפיתוח ובייצור הכבידו עליה, וכל הכנסה הופנתה לכיסוי חובות. החובות הלכו ותפחו, מבלי שיישאר מרווח להשקיע בצמיחה.
פימי לא רק לוקחת שליטה - היא לוקחת את ההגה לידיים
קרן פימי שנכנסת כעת לתמונה היא מהקרנות הגדולות והמנוסות בישראל, וכזו שיודעת להתמודד בדיוק עם מצבים מהסוג הזה. הקרן, שהוקמה ב-1996 על ידי ישי דוידי, מנהלת כיום הון של למעלה מ-8 מיליארד דולר ומתמחה בהשבחת חברות שנמצאות בצומת קריטית. בשונה ממשקיעים פסיביים שמסתפקים בהזרמת הון, פימי פועלת מתוך תפיסה אקטיבית – היא לוקחת שליטה, מחליפה הנהלות במידת הצורך, מתערבת בניהול השוטף ומובילה מהלכים שמטרתם לשפר תפעולית וניהולית את החברות שבהן היא מחזיקה.
- לנדא מחפשת רוכש: HP ופימי שוקלות רכישה אך טרם הוגשה הצעה רשמית
- אושרה הקפאת הליכים ללנדא דיגיטל פרינטינג לחודשיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאורך השנים השקיעה פימי ביותר מ-100 חברות בתעשייה ובטכנולוגיה, על פי רוב בפימי מחפשים חברות ישראליות או עם זיקה לישראל. רשימת ההשקעות שלה ארוכה ומוכרת: קמהדע, ריטליקס, ריווליס, נובולוג, מגל, תמי 4, המלט, אורמת, סקופ, חמת, גילת, מטרו מוטור, תדיראן קשר, פורמולה סיסטמס, נייר חדרה, רפא, עמיעד ועוד עשרות חברות נוספות.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")