כאשר המציאו את פיתוח התוכנה, נולד ענף בדיקות התוכנה. אלא שהדבר היחיד המשותף למה שהיה אז ולמה שמתכוונים אליו היום, כאשר מדברים על בדיקות תוכנה - הוא השם, וגם על זה לא כולם סגורים. בתחילת דרכו של ענף התוכנה, היוו הבדיקות חלק מפעולות קצרות ומהירות שעשו מפתחים, לאחר שסיימו את עבודת הפיתוח. בבתי תוכנה גדולים, אשר רצו לחסוך זמן יקר של מתכנת, העסיקו סטודנטים שעבדו במשרה חלקית, ובשעות אחר הצהריים הם הריצו סקריפטים. באופן ידני, כמובן.

כיום, כאשר מדברים על בדיקות תוכנה, מתכוונים לעולם שלם, העומד בפני עצמו. תעשייה המגלגלת מיליוני דולרים בשנה, שכוללת בתוכה את התחום של בדיקות תוכנה, איכות והבטחת איכות. הכלים כיום הם כמובן ברובם אוטומטיים, שמופעלים על ידי צוותים מיומנים, לרבות מהנדסי תוכנה, שחברות מחזרות אחריהם, וההיצע לא מצליח להדביק את הביקוש.

מספר אנליסטים ששיחררו תחזיות לשנת 2007, ציינו כי תחום בדיקות התוכנה, הוא אחד התחומים היותר חמים שיהיו בשנה הקרובה, ומקצוע בדיקות התוכנה - QA יהיה אחד המקצועות המבוקשים. מי שהגיע אתמול למלון דניאל בהרצליה, לא יכול היה שלא להתפעל, או להיות מופתע, מהכמות האדירה של המשתתפים: כולם אנשי מקצוע בתחום בדיקות התוכנה, בשכבות הגיל של 30 פלוס, עם נציגות בולטת ביותר למין הנשי. מי שנותר לשמוע את כל ההרצאות, הבין שאין זה מקרי.

צירוף של מודעות הולכת וגוברת, מורכבות מסובכת והולכת של התוכנה כמרכיב בפרויקטי IT, חדירה מסיבית של יצרני תוכנות בינלאומיים לשוק הישראלי, בעיות לוקליזציה, ורגולציה מתהדקת - כל אלו העלו את תחום בדיקות התוכנה לצמרת סולם הדאגות של כל בית תוכנה שמפתח משהו. שלא לדבר על המשתמשים עצמם. לתחום החדש הזה קוראים SQAT וסביבו נסובו ההרצאות אתמול. שם המשחק הוא כיצד לבחור את הכלים הנכונים.

בין החברות שהופיעו בכנס, היה נציג של חברת מרקורי, היום HP. למרקורי יש מניות יסוד בפיתוח תחום בדיקות התוכנה. כאשר החלו אנשיה להתרוצץ בין חברות וארגונים, והסבירו להם את חשיבות הבדיקות וגם סיפרו להם על הכלים האוטומטיים, הסתכלו עליהם הלקוחות הפוטנציאליים כעל הוזים, שלא מהעולם הזה.

הסיפורים על פרויקטים שנכשלו, כתוצאה מאיכות תוכנה לקויה - הלכו והתרבו, בחו"ל כמובן. בישראל, אז כמו היום, לא ניתן לקבל מידע אמין. אף חברה לא תספר מרצונה ומיוזמתה אילו תקלות קרו לה - אצלה בחצר או כלפי לקוחותיה, כתוצאה מפיתוח תוכנה שלא עבר את הבדיקות המתאימות. דב קלרמן, מנכ"ל חברת KDE, שהיה אחד מהמרצים בכנס, לקח את הסיפור הזה לזווית הצרכנית, שהיא זווית נכונה ושלא רבים מודעים לה. "אל תקנו חתול בשק", קרא למאזיניו, והוא יודע היטב על מה הוא מדבר.

נושא בדיקות האיכות, הוא ייחודי מאוד לענף התוכנה. בקהל היו לא מעט שהעירו על כך, בתור לקוחות של חברות תוכנה גדולות וידועות שמתפרנסות מהבאגים של המפתחים שלהם. בשום ענף, בשום בתחום, לא תעז חברה לשלוח ללקוח מוצר סופי עם באגים, ועם סבירות גדולה לתקלות. אף צרכן לא יסכים לקבל מוצר, שמראש ברור שהוא לא יעבוד, וכאשר יעבוד יצטרך להיות תלוי באלו שפיתחו אותו, על מנת שיתקנו את הפיתוח במועד מאוחר יותר. העדר ההפרדה בין המפתחים לבין הבודקים, הוא תופעה שעדיין קיימת בהרבה מאוד ארגוני תוכנה, במיוחד בישראל. כמו בדברים אחרים, הקפדה על הפרטים הקטנים - היא לא הצד החזק שלנו. שיטת "מצליח" עובדת גם כאן.

ויש גם את העלויות שההנהלות מנסות לחסוך, ובצדק. אחד הרעיונות לחיסכון זה, הוא להוציא את כל נושא הבדיקות למיקור חוץ. זה יכול להיות באיזור הרי ירושלים, במיזמים כמו זה של "תלפיות" של ג'ון ברייס, וזה יכול להיות בבנגלור הרחוקה שבהודו, או במזרח אירופה, הקרובה יותר אלינו.

הקונפליקט בין הרצון של ההנהלה לחסוך, וההיסטריה של המפתחים, ש"לא רואים בעיניים" את הבודקים, הוא תופעה חברתית כלל-עולמית, שלא פוסחת על ישראל. זיו מנדל, מנכ"ל משותף בג'ון ברייס, אשר מריץ את פרויקט "תלפיות" הציע למאזינים - רובם מנהלים בארגונם - לא לנסות להילחם ברצון הבסיסי להוציא בדיקות החוצה, אבל להיות מספיק חכמים, כדי לנהל את זה היטב, להשאיר בבית את הדברים החשובים. ובעיקר, המליץ, לעבוד בצורה חכמה מול כל אותם עובדים זרים, שנבחרו לבצע עבורם את הבדיקות. אדישות ושלווה אינם רצויים בסיטואציה הזו, אבל גם היסטריה מוגזמת אינה במקומה. במאה ה-21, התקשורת מאפשרת לתקשר בין צוותים מכל קצוות כדור הארץ. שם המשחק הוא שקיפות, והגדרה ברורה של המטרות.

בשורה התחתונה: בדיקות האיכות ובדיקות התוכנה בכלל, מתחילות כיום בשלב של אפיון דרישות המשתמש. זוהי התקדמות משמעותית. אבל גם הצרכנים, משתמשי התוכנה, צריכים להתבגר, לחדד הרבה יותר מה הם רוצים ומה הם דורשים מהיצרנים, וככל שהדרישה זו תלך ותחלחל לכל מפתח תוכנה מתחיל - יש סיכוי שבעתיד לא נקנה יותר מדי חתולים בשק.