הטוקבקיסט הישראלי - מזלזל, מתחכם ואלים

ד"ר מוטי נייגר וד"ר איילת כהן ניתחו את הרטוריקה של הטוקבק הישראלי תוך בחינת 650 תגובות למאמר של ארי שביט
יהודה קונפורטס |

רטוריקת הטוקבקיסט הישראלי מאופיינת בזלזול, התחכמות, רגשיות, שגיאות כתיב, ואלימות בלתי מרוסנת, אך, לטענת מחקר חדש, העטיפה הסגנונית "הדוגרית" הזאת משמשת את הכותבים לביקורות מגוונות כלפי העיתונות והחברה. המחקר, אותו ערכו ד"ר מוטי נייגר מבית הספר לתקשורת במכללה האקדמית נתניה וד"ר איילת כהן ממכללת דוד ילין ומהמכללה האקדמית הדסה, מציע מדדים לבחינתה של ביקורת זו.

החוקרים ניתחו את הרטוריקה של הטוקבק הישראלי תוך בחינת 650 תגובות שהתפרסמו כתגובה למאמר העוסק בהתנתקות הישראלית מרצועת עזה מאת כתב עיתון הארץ, ארי שביט. החוקרים מצאו, ששיח התגובה הישראלי מאופיין ברובו בדיבור ישיר ובוטה ("כסאח") אותו ניתן למיין לשלושה: תגובות התוקפות את התוכן והיגיון הדברים של הדובר, תגובות המתריסות כלפי דרך ההצגה והאופן בו נאמרו הדבריםֿ והשימוש ברגש כדי לשכנע ותגובות המערערות על מעמדו ואמינותו של הכותב (או כלי התקשורת בו הוא דובר), וכנגד זכותו לשאת את דבריו. בנוסף, בלטו תגובות המשתמשות באותם כלים כנגד מגיבים האחרים ברב-השיח.

החוקרים מצאו, כי שיח הטוקבק באינטרנט מאופיין כשיחה מתמשכת, "בעל-פה-בכתב", המתמקדת כל פעם בטיעון אחר, בו בולטים רכיבי שיח "הדוגרי": התחכמות, זלזול באחר (חוצפה), נאצות, רגשיות ואלימות בלתי מרוסנת, אך גם הזדמנות להפגנת שליטה בשפה ולשטיחת טיעונים סדורים.

"הכתיבה המתפתחת באינטרנט מתאפיינת בחוסר היררכיה, ספונטניות, אנונימיות, שימוש בסימנים גרפיים ובשגיאות כתיב", אומרים החוקרים, אך היא משמשת לשרטוטו של שדה מרתק לדיון ציבורי (ה-Talk-back Sphere). לטענתם, הטוקבקיסטים מתמודדים עם הכתב ודבריו באמצעים רטוריים משולבים: כך, לדוגמה, כדי לסתור טענה לוגיות לחלוטין, ישתמשו בערעור על מעמדו של הכותב.

התגובות, על התלהמותן, נתפסות על יד החוקרים כבעלות יתרונות. לטענתם, "הידיעה שאפשר להגיב ללא סינון, בספונטניות, באופן ראשוני וגולמי, לערוך קריאות-נגד בלי להרגיש בקיומה של יד מתווכת ושל הנחיה מודרכת-אידיאולוגיה, מעניקה לתגובות את מהותן כפעולה תרבותית ראשונית, המייצגת תופעות וחידושים בתחומי הלשון, התקשורת והחברה כאחת".

לפי החוקרים, "הדוגריות בלבושה הכסאחיסטי הולמת היטב את תפיסת זירת האגרוף הרב-שיחית של הטוקבק הישראלי: הולמים באוויר ונסוגים לאחור בציפייה רוויית תעלומה לגבי טיבן של התגובות שאולי תגענה". עם זאת, מעבר למעטפת הבוטה והכסאחיסטי, ניתן להצביע על דגמים רטוריים שהולכים ומתעצבים כשפה בפני עצמה - שפת שיח התגובה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

בני לנדא
צילום: יחצ

המלאך המושיע של בית הדפוס הדיגיטלי של לנדא: קרן פימי

הקרן צפויה להזרים 80 מיליון דולר ל"לנדא קורפוריישן" שהצליחה לצבור חובות של כ-1.7 מיליארד שקל; אם המתווה יאושר פימי תהפוך לבעלים המלאים ותנסה להחזיר את בית הדפוס למסלול

מנדי הניג |

לנדא קורפוריישן חברת ההדפסה הדיגיטלית שהקים בני לנדא ושנתפסה במשך שנים כאחת ההבטחות הגדולות בתחום, נקלעה למשבר עמוק שהביא אותה לצו עיכוב הליכים ולחובות בהיקף עתק. חברת "לנדא דיגיטל פרינטינג", שהוקמה על ידי בני לנדא אחרי שמכר את אינדיגו ל‑HP תמורת 850 מיליון דולר, פנתה בסוף יוני להליך של עיכוב הליכים במטרה לקבל הגנה זמנית מנושים ולמצוא רוכש חדש שיחלץ אותה מהמשבר, עכשיו היא מתקרבת לעסקה שעשויה להיות גלגל ההצלה שלה וגם של למעלה מ-4,500 העובדים, קרן פימי מתכננת להזרים 80 מיליון דולר, למחוק את המניות הקיימות ולקבל לידיים את השליטה.

היקף החובות של לנדא עומד כיום על קרוב ל-1.7 מיליארד שקל, מתוכם היא חייבת כ-1.4 מיליארד למשקיעים ובעלי מניות וכ-300 מיליון נוספים לספקים ולבנקים. מול זה, הנכסים של ביתהדפוס הדיגיטלי בלי "הקניין הרוחני" מוערכים בכ-420 מיליון שקל. במסגרת העסקה המסתמנת, לפחות 20 מיליון דולר מתוך הכספים שתזרים פימי ינותבו כדי לפרוע בצורה חלקית את החובות העוצמים וכדי לממן את ההליכים המשפטיים. המהלך יובא לאישור הנושים, ואחרי זה להכרעת בית המשפט.

החברה פיתחה טכנולוגיה להדפסת דיו מבוסס מים, והגנה את הפיתוחים שלה בפטנטים. הטכנולוגיה רלוונטית לדפוס המסחרי, להדפסת אריזות והוצאה לאור. לנדא פרינטינג הציגה את עצמה לאורך השנים כמי שיכולה לשנות את פני הענף, אבל בפועל היא לא הצליחה להמיר את ההבטחות להכנסות יציבות. ההשקעות העצומות בפיתוח ובייצור הכבידו עליה, וכל הכנסה הופנתה לכיסוי חובות. החובות הלכו ותפחו, מבלי שיישאר מרווח להשקיע בצמיחה.

פימי לא רק לוקחת שליטה - היא לוקחת את ההגה לידיים  

קרן פימי שנכנסת כעת לתמונה היא מהקרנות הגדולות והמנוסות בישראל, וכזו שיודעת להתמודד בדיוק עם מצבים מהסוג הזה. הקרן, שהוקמה ב-1996 על ידי ישי דוידי, מנהלת כיום הון של למעלה מ-8 מיליארד דולר ומתמחה בהשבחת חברות שנמצאות בצומת קריטית. בשונה ממשקיעים פסיביים שמסתפקים בהזרמת הון, פימי פועלת מתוך תפיסה אקטיבית – היא לוקחת שליטה, מחליפה הנהלות במידת הצורך, מתערבת בניהול השוטף ומובילה מהלכים שמטרתם לשפר תפעולית וניהולית את החברות שבהן היא מחזיקה.

לאורך השנים השקיעה פימי ביותר מ-100 חברות בתעשייה ובטכנולוגיה, על פי רוב בפימי מחפשים חברות ישראליות או עם זיקה לישראל.  רשימת ההשקעות שלה ארוכה ומוכרת: קמהדע, ריטליקס, ריווליס, נובולוג, מגל, תמי 4, המלט, אורמת, סקופ, חמת, גילת, מטרו מוטור, תדיראן קשר, פורמולה סיסטמס, נייר חדרה, רפא, עמיעד ועוד עשרות חברות נוספות.