עליית השלב הראשון של פרויקט ה-ERP של בנק הפועלים היא משב רוח רענן לכל תחום הפרויקטים בשוק הישראלי. בחודשים האחרונים שמענו על יותר מדי פרויקטים גדולים שלא הסתיימו בזמן, שתקועים, או שהקשר בין העלות הסופית לעלות ההתחלתית הוא מקרי בלבד. בשוק מסתובבות בימים אלו שמועות על לפחות שני ארגונים ענקיים, שפרויקט ה-ERP שלהם תקוע חזק, עד כדי ששוקלים לבטלו, רחמנא ליצלן. מדובר בהשקעות של מיליונים, חלקם מכספי ציבור בכלל.

השלב הראשון של הפרויקט בבנק הפועלים, בהובלתו המקצועית והשקטה של זאב קליגר, בעבר הלא רחוק מנמ"ר שטראוס וכיום ראש מינהלת פרויקט "שילובים", תוכנית הגג שממנה נגזר ה-ERP, יחד עם צוות של 250 איש - הסתיים בדיוק בזמן וללא חריגה תקציבית. וזה קורה כאן, ועכשיו, וזה אמיתי.

יש לכך הרבה סיבות. בראש וראשונה - היערכות ניהולית נכונה, מחויבות בלתי מסוייגת, החל מהמנכ"ל ועד אחרון העובדים, ובעיקר, ביצוע שלב אחר שלב, של כל השלבים שעליהם ממליצים הספרים בכניסה לפרויקט מסוג שכזה. לא קיצרו פינות, לא דילגו על שלבים. שלב שלב, עם מנגנוני עצירה, בקרה ודבקות במטרה. אלו הן הפעולות, ששום ספק תוכנה לא יכול לדעת מראש, או לבחור לעצמו. או שיש לך את זה - או שאין. וכשאין, התזמורת היא קצת שונה ופחות שמחה.

ERP בבנק, אינו דבר מובן מאליו. הוא מטפל בכל אותם דברים שלכאורה אינם שקופים לכלל הציבור. הוא מטפל בכל אותם נכסים, שמהווים את הכלים המרכזיים, אשר באמצעותם הבנק מתפקד. המיחשוב ומערכות המידע, הם חלק מאותם נכסים, כמו גם המשאב האנושי, הנכסים הפיסיים, הרכש, הלוגיסטיקה. בעידן המאה ה-21, שבו לבנק אין כל ערך ללא טכנולוגיה - יש חשיבות רבה גם לדרך בה הבנק מנהל את עצמו. בנק יעיל, רווחי ומצליח, אינו נמדד רק בהיקף כל העסקים שלו וההכנסות שלו בתחום הפיננסי - החשוף לעין כל. הוא נמדד גם עד כמה הוא יעיל, עד כמה ההנהלה מצליחה להטמיע בקרב כל אחד מהעובדים את העובדה, שכל פרויקט וכל פעילות, יש לבחון בעיניים עסקיות טהורות.

אמנם, בסופו של יום, מהעובדה שבנק הפועלים יעלה עם כל המודולים לאוויר - אף לקוח לא ייהנה מזה באופן ישיר. כן, ותשכחו גם מהורדת עמלות. אבל בעוד שנה וקצת, הבנק יהיה מנוהל טוב יותר, בכל הקשור לשקיפות - ניהולית, תקציבית וארגונית. הבקרה התקציבית בארגון כמו בנק, עד כמה שזה נשמע אבסורד, היא אחד התחומים האפורים, כמו בכל ארגון ענק. מערכות המידע והמיחשוב מאפשרות לבנק לערוך בקרה טובה יותר על הוצאותיו ופעילותיו. הן מאפשרות לדעת טוב יותר על מה הושקע כל דולר, ובסופו של דבר - מרבית הכסף של הבנק, הוא הכסף שלנו, כספי ציבור.

בנק הפועלים, בעצם המבנה הארגוני שלו, נותן עדיפות לטכנולוגיה והוא מעסיק את מספר עובדי המיחשוב הגדול ביותר על נגזרותיו השונות, יותר מכל בנק אחר. בראש החטיבה הזו עומד המשנה למנכ"ל, דוד לוזון, שסוחף אחריו מנגנונים שלמים, שיודעים היטב את תפקידה של הטכנולוגיה. והוא, לוזון, יודע ומכיר היטב את החשיבות של שילוב הפן העסקי בכל שלב ושלב בפיתוח כל פרויקט. אפשר לומר בהכללה, כי השילוב הנדיר בין קליגר ללוזון, הוא אחד מסודות המפתח להצלחת הפרויקט, מבלי, כמובן, לפגוע בזכויות של אף אחד.

בציבוריות הישראלית יש אופנה לשנוא את הבנקים, למתוח עליהם ביקורת, להצליף בהם בכל פעם שזה מזדמן. אף אחד לא צריך לחוש ייסורי מצפון, הבנקים הרוויחו את זה ביושר. אבל מצד שני, כאשר נוכחים לדעת שפרויקט ERP, שהוא בהגדרתו, פרויקט מסובך ברמות הכי גבוהות שרק אפשר לתאר - פרויקט שכזה, שמצליח להשתחל לתוך המערכת הבנקאית שהיא כל כך שמרנית, מסועפת ורגישה - אי אפשר שלא להסיר את הכובע ולומר בגלוי: "חברים, שיחקתם אותה".

נכון, הדרך עוד ארוכה. עוד שנה בפרויקט כזה, יכולה להיות קריטית ולהפוך את הקערה על פיה. אבל, נכון לכתיבת שורות אלו, חברת סאפ יכולה לציין לעצמה בסיפוק, שלפחות באחד הבנקים בישראל, היא הצליחה לצלוח בשלום חלק גדול מפרויקט ERP. העיתוי בפרסום ההודעה דווקא מתאים לאנשי סאפ בארץ ובעולם, אחרי ה"זובור" שערך להם לפני ימים אחדים לקוח אחר, גדול לא פחות, מהמיגזר הציבורי-ממשלתי. שיהיה במזל.