הגיל הממוצע של הקהל שאיכלס אתמול (ב') את אולם הכנסים של דן פנורמה ביום העיון Enterprise WEB 2.0 - לא ייצג את המשתמשים האמיתיים של הבאז החם ביותר כיום בעולם הטכנולוגי: ווב 2.0. ולא במקרה. כי מה שהפך את הכנס אתמול למרתק עוד יותר, היה החיבור שלו לבאז לא פחות חם, אולם פחות מתוקשר: 2.0 Enterprise. המשתתפים ביום העיון - באופן לא מפתיע, שייכם לאותה שכבת גיל, שמושגים כמו וויקי, DIG ,ORCA , יו-טיוב ומייספייס - מוכרים להם. הם מבינים שיש מאחורי מושגים אלו הרבה כסף, אבל איך אומרים, זה לא ממש "עושה להם את זה". אותם משתתפים, שישבו לאורך כל יום העיון המרתק, הם אלו שאמורים ליישם את כל אותם כלים ופתרונות שהווב 2.0 כבר נותן - בתוך הארגון שלהם. לא בכל מחיר, לא מחר בבוקר, ולא הכל.

הווב 2.0 קיבל אתמול משמעות מעשית, דווקא בגלל הניסיון לבחון כיצד בדיוק הוא משתלב בארגון. לכל הדוברים והמשתתפים היה ברור כי הווב 2.0 הוא עובדה, וזה בכלל לא משנה אם הם מחוברים לכך, או לא. זה בעצם היופי שבכל הסיפור. זו בכלל לא טכנולוגיה, אלו כלל לא מוצרים, וזה בכלל לא משנה לאיזה חברה יש, או אין, פתרונות לווב 2.0 .

זה האנשים. כי החיבור של ווב 2.0 לארגון, הוא חיבור לאנשים - כי ארגון בנוי קודם כל, מאנשים. הווב 2.0 לא יהיה באז שיתפוגג, מסיבה פשוטה: עובדי הידע הארגוניים העתידיים, הצעירים של היום ואלו שעוד ייכנסו בעשור הקרוב - פשוט לא יכירו משהו אחר. זה בערך כמו שעובד, או עובדת ידע, יגיעו למשרדי הנהלה של ארגון מסוים, וימצאו שם מכונת כתיבה - במקום מחשב. עד לפני שני עשורים, זה עוד היה סביר.

כך לגבי הווב 2.0. עובדי הידע העתידיים, הם אלו שיובילו את הארגון וינסו בכל דרך להטמיע בו את כלי הוויקי (ה"אמא" הרשמית של וויקיפדיה), הם אלו שיהפכו את השימוש ב-G-MAIL ליישום הכי נפוץ, כי למי שלא יודע, G-MAIL וגוגל הם התוצרים הכי מוכרים של הווב 2.0.

אלא שהאידיליה רחוקה מאוד מלהיות שלמה. לא מדובר כאן בתהליכים ביולוגיים, של דורות חדשים שמחליפים דורות ישנים. הכניסה של הווב 2.0 לארגון, מחייבת קודם כל שינוי בתפיסת המושג ארגון, ובתפיסת הארגון כגוף היררכי, כזה שמוטת השליטה של ההנהלה בו היא ריכוזית, מבוססת על כוח אחד וחשוב: ידע. וידע, יודע כל סטודנט בשנה א' במינהל עסקים, לא חולקים כשלא צריך.

והנה הגענו לנקודת העימות הראשונה. ווב 2.0, שמבוסס כידוע קודם כל על אנשים, הוא עולם, שבו אנשים חולקים את הידע שלהם עם אחרים. חולקים במובנים הכי מגוונים, הכי רחבים אבל גם הכי כואבים. אם תרצו, אחד ההבדלים בין ווב 1.0 לווב 2.0 הוא בעובדה שבווב 1.0 היו עולמות שונים של ידע והתמחויות, היו אזורים שלמים בדסקטופים הארגוניים, שהיו שייכים רק לעובדים, רק לאנשי המקצוע. היו שיתופי פעולה.

כל עובד יכתוב בלוג

אבל בעידן החדש, כפי שדובר אתמול ביום העיון, שיתוף ידע והעברתו – הוא תנאי בסיסי. הוויקי החביב, שאיפשר לתרבות הבלוגים לפרוח כל כך, יחייב כל עובד ידע בארגון לכתוב והרבה, ויהיו אינסוף בלוגים, שבהם הוא יחלוק כל מה שהוא יודע, או למד, כל יום. הידע הזה יהפוך לעוצמה, ויאפשר לארגונים בכל השכבות והרמות, להיות פתוחים יותר, יעילים יותר וגם רווחיים יותר. עולם הווב 2.0 איננו בועה. הוא כולל בתוכו מודלים מוכחים – וכאלו שעוד יוכחו בעתיד, של עשיית עסקים שבצידם כסף והרבה כסף.

אולם כשזה מגיע לתוך הארגון, ווב 2.0 פירושו הוא הפלטפורמה שממנה תתבצע ההתנעה של הדבר הכי קשה שקורה בארגון: שינוי תרבותי, שינוי ארגוני, שינוי ניהולי. ואולי אחת מהתובנות החשובות שאפשר היה לקבל אתמול היתה עבור נציגי הארגונים: ווב 2.0 מאוד פופולארי, זוהר, סקסי, מושך, כמעט מוכר את עצמו ויוצר תחושה של "הנה זה פה, רק צריך לפתוח את השערים, והופ - יש קסם". ממש לא. כי השינוי הארגוני והתרבותי הוא קודם כל באנשים, וכדי שהווב 2.0 יהיה חלק מהארגון, צריכים לייצר ולמצוא את האנשים מדור 2.0. הם יימצאו, הם יגיעו אט אט, כי הכלכלה, הסביבה העסקית, הרצון להתרחב ולהתבדל, יובילו את מנהלי הארגון למצב בו לא ניתן יהיה להתעלם מהמהפכה, אבל לעשות אותה בזהירות, צעד אחר צעד, בלי לחץ ובלי היסטריה.

בסופו של יום, ללא ספק ידעו מרבית המשתתפים הרבה יותר על ווב 2.0 ובמיוחד על הקשר שלו לארגונים - Enterprise WEB 2.0. אולם הם נותרו עם הרבה מאוד שאלות לא פתורות, שפשוט אין להם עדיין תשובה. ימים מרתקים.