אנשים 2.0

הרהורים בעקבות יום עיון בנושא Enterprise WEB 2.0. כיצד הוויקי, הבלוג והדיג ילבשו חליפת עסקים וישתלבו בארגונים שהמילים "שיתופיות" ו"חלוקת ידע" הן ערכים הרחוקים מאוד מיישום אמיתי עבורם
יהודה קונפורטס |

הגיל הממוצע של הקהל שאיכלס אתמול (ב') את אולם הכנסים של דן פנורמה ביום העיון Enterprise WEB 2.0 - לא ייצג את המשתמשים האמיתיים של הבאז החם ביותר כיום בעולם הטכנולוגי: ווב 2.0. ולא במקרה. כי מה שהפך את הכנס אתמול למרתק עוד יותר, היה החיבור שלו לבאז לא פחות חם, אולם פחות מתוקשר: 2.0 Enterprise. המשתתפים ביום העיון - באופן לא מפתיע, שייכם לאותה שכבת גיל, שמושגים כמו וויקי, DIG ,ORCA , יו-טיוב ומייספייס - מוכרים להם. הם מבינים שיש מאחורי מושגים אלו הרבה כסף, אבל איך אומרים, זה לא ממש "עושה להם את זה". אותם משתתפים, שישבו לאורך כל יום העיון המרתק, הם אלו שאמורים ליישם את כל אותם כלים ופתרונות שהווב 2.0 כבר נותן - בתוך הארגון שלהם. לא בכל מחיר, לא מחר בבוקר, ולא הכל.

הווב 2.0 קיבל אתמול משמעות מעשית, דווקא בגלל הניסיון לבחון כיצד בדיוק הוא משתלב בארגון. לכל הדוברים והמשתתפים היה ברור כי הווב 2.0 הוא עובדה, וזה בכלל לא משנה אם הם מחוברים לכך, או לא. זה בעצם היופי שבכל הסיפור. זו בכלל לא טכנולוגיה, אלו כלל לא מוצרים, וזה בכלל לא משנה לאיזה חברה יש, או אין, פתרונות לווב 2.0 .

זה האנשים. כי החיבור של ווב 2.0 לארגון, הוא חיבור לאנשים - כי ארגון בנוי קודם כל, מאנשים. הווב 2.0 לא יהיה באז שיתפוגג, מסיבה פשוטה: עובדי הידע הארגוניים העתידיים, הצעירים של היום ואלו שעוד ייכנסו בעשור הקרוב - פשוט לא יכירו משהו אחר. זה בערך כמו שעובד, או עובדת ידע, יגיעו למשרדי הנהלה של ארגון מסוים, וימצאו שם מכונת כתיבה - במקום מחשב. עד לפני שני עשורים, זה עוד היה סביר.

כך לגבי הווב 2.0. עובדי הידע העתידיים, הם אלו שיובילו את הארגון וינסו בכל דרך להטמיע בו את כלי הוויקי (ה"אמא" הרשמית של וויקיפדיה), הם אלו שיהפכו את השימוש ב-G-MAIL ליישום הכי נפוץ, כי למי שלא יודע, G-MAIL וגוגל הם התוצרים הכי מוכרים של הווב 2.0.

אלא שהאידיליה רחוקה מאוד מלהיות שלמה. לא מדובר כאן בתהליכים ביולוגיים, של דורות חדשים שמחליפים דורות ישנים. הכניסה של הווב 2.0 לארגון, מחייבת קודם כל שינוי בתפיסת המושג ארגון, ובתפיסת הארגון כגוף היררכי, כזה שמוטת השליטה של ההנהלה בו היא ריכוזית, מבוססת על כוח אחד וחשוב: ידע. וידע, יודע כל סטודנט בשנה א' במינהל עסקים, לא חולקים כשלא צריך.

והנה הגענו לנקודת העימות הראשונה. ווב 2.0, שמבוסס כידוע קודם כל על אנשים, הוא עולם, שבו אנשים חולקים את הידע שלהם עם אחרים. חולקים במובנים הכי מגוונים, הכי רחבים אבל גם הכי כואבים. אם תרצו, אחד ההבדלים בין ווב 1.0 לווב 2.0 הוא בעובדה שבווב 1.0 היו עולמות שונים של ידע והתמחויות, היו אזורים שלמים בדסקטופים הארגוניים, שהיו שייכים רק לעובדים, רק לאנשי המקצוע. היו שיתופי פעולה.

כל עובד יכתוב בלוג

אבל בעידן החדש, כפי שדובר אתמול ביום העיון, שיתוף ידע והעברתו – הוא תנאי בסיסי. הוויקי החביב, שאיפשר לתרבות הבלוגים לפרוח כל כך, יחייב כל עובד ידע בארגון לכתוב והרבה, ויהיו אינסוף בלוגים, שבהם הוא יחלוק כל מה שהוא יודע, או למד, כל יום. הידע הזה יהפוך לעוצמה, ויאפשר לארגונים בכל השכבות והרמות, להיות פתוחים יותר, יעילים יותר וגם רווחיים יותר. עולם הווב 2.0 איננו בועה. הוא כולל בתוכו מודלים מוכחים – וכאלו שעוד יוכחו בעתיד, של עשיית עסקים שבצידם כסף והרבה כסף.

אולם כשזה מגיע לתוך הארגון, ווב 2.0 פירושו הוא הפלטפורמה שממנה תתבצע ההתנעה של הדבר הכי קשה שקורה בארגון: שינוי תרבותי, שינוי ארגוני, שינוי ניהולי. ואולי אחת מהתובנות החשובות שאפשר היה לקבל אתמול היתה עבור נציגי הארגונים: ווב 2.0 מאוד פופולארי, זוהר, סקסי, מושך, כמעט מוכר את עצמו ויוצר תחושה של "הנה זה פה, רק צריך לפתוח את השערים, והופ - יש קסם". ממש לא. כי השינוי הארגוני והתרבותי הוא קודם כל באנשים, וכדי שהווב 2.0 יהיה חלק מהארגון, צריכים לייצר ולמצוא את האנשים מדור 2.0. הם יימצאו, הם יגיעו אט אט, כי הכלכלה, הסביבה העסקית, הרצון להתרחב ולהתבדל, יובילו את מנהלי הארגון למצב בו לא ניתן יהיה להתעלם מהמהפכה, אבל לעשות אותה בזהירות, צעד אחר צעד, בלי לחץ ובלי היסטריה.

בסופו של יום, ללא ספק ידעו מרבית המשתתפים הרבה יותר על ווב 2.0 ובמיוחד על הקשר שלו לארגונים - Enterprise WEB 2.0. אולם הם נותרו עם הרבה מאוד שאלות לא פתורות, שפשוט אין להם עדיין תשובה. ימים מרתקים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

בני לנדא
צילום: יחצ

המלאך המושיע של בית הדפוס הדיגיטלי של לנדא: קרן פימי

הקרן צפויה להזרים 80 מיליון דולר ל"לנדא קורפוריישן" שהצליחה לצבור חובות של כ-1.7 מיליארד שקל; אם המתווה יאושר פימי תהפוך לבעלים המלאים ותנסה להחזיר את בית הדפוס למסלול

מנדי הניג |

לנדא קורפוריישן חברת ההדפסה הדיגיטלית שהקים בני לנדא ושנתפסה במשך שנים כאחת ההבטחות הגדולות בתחום, נקלעה למשבר עמוק שהביא אותה לצו עיכוב הליכים ולחובות בהיקף עתק. חברת "לנדא דיגיטל פרינטינג", שהוקמה על ידי בני לנדא אחרי שמכר את אינדיגו ל‑HP תמורת 850 מיליון דולר, פנתה בסוף יוני להליך של עיכוב הליכים במטרה לקבל הגנה זמנית מנושים ולמצוא רוכש חדש שיחלץ אותה מהמשבר, עכשיו היא מתקרבת לעסקה שעשויה להיות גלגל ההצלה שלה וגם של למעלה מ-4,500 העובדים, קרן פימי מתכננת להזרים 80 מיליון דולר, למחוק את המניות הקיימות ולקבל לידיים את השליטה.

היקף החובות של לנדא עומד כיום על קרוב ל-1.7 מיליארד שקל, מתוכם היא חייבת כ-1.4 מיליארד למשקיעים ובעלי מניות וכ-300 מיליון נוספים לספקים ולבנקים. מול זה, הנכסים של ביתהדפוס הדיגיטלי בלי "הקניין הרוחני" מוערכים בכ-420 מיליון שקל. במסגרת העסקה המסתמנת, לפחות 20 מיליון דולר מתוך הכספים שתזרים פימי ינותבו כדי לפרוע בצורה חלקית את החובות העוצמים וכדי לממן את ההליכים המשפטיים. המהלך יובא לאישור הנושים, ואחרי זה להכרעת בית המשפט.

החברה פיתחה טכנולוגיה להדפסת דיו מבוסס מים, והגנה את הפיתוחים שלה בפטנטים. הטכנולוגיה רלוונטית לדפוס המסחרי, להדפסת אריזות והוצאה לאור. לנדא פרינטינג הציגה את עצמה לאורך השנים כמי שיכולה לשנות את פני הענף, אבל בפועל היא לא הצליחה להמיר את ההבטחות להכנסות יציבות. ההשקעות העצומות בפיתוח ובייצור הכבידו עליה, וכל הכנסה הופנתה לכיסוי חובות. החובות הלכו ותפחו, מבלי שיישאר מרווח להשקיע בצמיחה.

פימי לא רק לוקחת שליטה - היא לוקחת את ההגה לידיים  

קרן פימי שנכנסת כעת לתמונה היא מהקרנות הגדולות והמנוסות בישראל, וכזו שיודעת להתמודד בדיוק עם מצבים מהסוג הזה. הקרן, שהוקמה ב-1996 על ידי ישי דוידי, מנהלת כיום הון של למעלה מ-8 מיליארד דולר ומתמחה בהשבחת חברות שנמצאות בצומת קריטית. בשונה ממשקיעים פסיביים שמסתפקים בהזרמת הון, פימי פועלת מתוך תפיסה אקטיבית – היא לוקחת שליטה, מחליפה הנהלות במידת הצורך, מתערבת בניהול השוטף ומובילה מהלכים שמטרתם לשפר תפעולית וניהולית את החברות שבהן היא מחזיקה.

לאורך השנים השקיעה פימי ביותר מ-100 חברות בתעשייה ובטכנולוגיה, על פי רוב בפימי מחפשים חברות ישראליות או עם זיקה לישראל.  רשימת ההשקעות שלה ארוכה ומוכרת: קמהדע, ריטליקס, ריווליס, נובולוג, מגל, תמי 4, המלט, אורמת, סקופ, חמת, גילת, מטרו מוטור, תדיראן קשר, פורמולה סיסטמס, נייר חדרה, רפא, עמיעד ועוד עשרות חברות נוספות.