אבי צבי
צילום: אודי פורטל

פרטנר תקשר עבור טמרס של אלומה בין המזרח הרחוק ואירופה ב-40 מ' ש'

לטמרס כבל תת ימי מבוסס סיבים אופטיים המחבר בין אירופה לישראל. נקודת החיבור  למזרח הרחוק עוברת בתעלת סואץ במצרים, מה שמגביר את התלות במצב הגיאופליטי ובאופן טכני פוגע בכבלים בשל צרות התעלה. פרטנר תפרוס 300 ק"מ של כבלים ותספק מקטע מחבר חלופי
איתי פת-יה |

חברת פרטנר -1.34% תקים בתמורה ל-40 מיליון שקל תשתית סיבים עבור ספקית התקשורת הבינלאומית טמרס טלקום שבבעלות קרן אלומה תשתיות -3.83% ופויו זבלדוביץ, שתאפשר חיבור של המזרח הרחוק לאירופה, מבלי לעבור בתעלת סואץ כפי שעושה תשתית החיבור הקיימת כיום.

טמרס בחרה בפרטנר עבור יצירת מסדרון התקשורת בין הים התיכון לבין מעברי הגבול עם ירדן, כחלק מהרחבת התשתית הסיבים של החברה לחיבוריות בין המזרח למערב דרך ישראל. כחלק מהעסקה תרכוש טמרס גם שירותי תחזוקה מפרטנר.

טמרס עוסקת במתן שירותי תקשורת בישראל ובעולם באמצעות כבל תת ימי מבוסס סיבים אופטיים בין ישראל לאירופה ושירותי דאטה סנטר. לדבריה היא היחידה המפעילה כיום תשתית סיבים רציפה המאפשרת תעבורת מידע בין המזרח לאירופה. החברה היא ספק מוביל של פרטנר לתקשורת בינלאומית מבוססת כבלים תת ימיים.

כיום, מרבית הכבלים הבינלאומיים המחברים את אירופה עם המזרח הרחוק ומדינות המפרץ עוברים דרך תעלת סואץ, מסבירים בחברה. "מצרים מהווה נקודת כשל, עקב המצב הגיאופוליטי המורכב, התלות במדינה אחת, מחירים גבוהים וקריעת הכבלים בתעלת סואץ על ידי האוניות לאור היותה צרה ורדודה" נכתב. "הקמת תשתית הסיבים של פרטנר בישראל יחד עם הכבל התת-ימי של טמרס מהווה פתרון עדיף, מהיר, יציב ושריד לכשלים אלה".

פרטנר תספק שתי נקודות גישה לישראל דרך ירדן לכבלים שיגיעו מהמזרח הרחוק: אילת וגשר אלנבי (מעבר קינג חוסיין). שני המקטעים הללו יחוברו ישירות לחיפה, או לכל מקום אחר שמהווה נקודת גישה לאירופה. לפרטנר כבר קיימת תשתית עצמאית בין חיפה לבאר שבע ובין חיפה למעלה אדומים, ובמסגרת הפרויקט פרטנר תקים תשתית חדשה מבאר שבע ועד אילת ובמקביל ממעלה אדומים ועד גשר אלנבי, כאשר כל אחד משני המקטעים יהווה גיבוי לאחר. בסך הכל תפרוס פרטנר כ-300 ק"מ של סיבים אופטיים בהשקעה כספית של עשרות מיליוני שקלים, השקעה שתיפרס על פני שנתיים.

עוד אומרים הצדדים כי "הפרויקט של פרטנר צפוי לספק קיבולת גבוהה ולתת מענה לתנועת הדאטה הגדלה מהמערב למזרח והוא בעל פוטנציאל להתקשרות עם מפעילים נוספים מהעולם, בעסקאות שצפויות להניב הכנסות ורווחים עתידיים משמעותיים לפרטנר".

נוסף, הפריסה של פרטנר צפויה לשרת גם לקוחות פרטיים בפריפריה, שכן במקביל יחוברו ישובים הצמודים לתוואי הפריסה, ישובים שכיום אינם נגישים לסיבים של החברה, כמו דימונה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אבי צבי, מנכ"ל פרטנר: "פרטנר יוצאת לדרך עם פרויקט עצמתי שיהווה מנוע צמיחה משמעותי לפעילות החברה ויהפוך אותה לשחקנית תשתיות תקשורת בינלאומית. זוהי בשורה משמעותית לשוק התקשורת העולמי, שיזכה לחיזוק היציבות של התשתיות העוברות בין המזרח לאירופה, על ידי ניצול יתרונה הגאוגרפי-אסטרטגי של מדינת ישראל".

תמיר אמר, משנה למנכ"ל פרטנר: "סלילת הסיב עד אילת משלימה את המקטע המרכזי והאחרון ברישות מדינת ישראל מצפון ועד דרום על גבי תשתיות עצמאיות של החברה, דבר שיאפשר הן מינוף פרויקטים מול השחקנים המובילים בעולם בזירה הבינלאומית והן בהגעה לערים ויישובים בדרום הארץ והרחבת הפריסה בה עסוקה החברה בשנים האחרונות. אני מודה לשרון מישל, מנהל מערך קשרי מפעילים בפרטנר, על הסיוע בהובלת הפרויקט".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

אלכס ספיר (ספיר קורפ)אלכס ספיר (ספיר קורפ)

ספיר קורפ קורסת: כל ההנהלה התפטרה, המסחר באג"ח הושעה ו-490 מיליון שקלים בסכנה

חברת הנדל"ן האמריקאית של אלכס ספיר, מקורב טראמפ, פונה לבית המשפט לפתיחת הליכי חדלות פירעון; מלון יוקרתי בניו יורק יימכר לדן מלונות תמורת 125 מיליון דולר

רן קידר |
נושאים בכתבה הסדר חוב

ספיר קורפ, חברת הנדל"ן האמריקאית שבשליטת אלכס ספיר, המקורב לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, פנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ומינוי נאמן זמני. כל חברי הדירקטוריון, ביניהם בעלי השליטה אלכס ספיר וג'רארד גז, הודיעו על התפטרותם. יחד איתם עזבו גם המנכ"ל שרון רז וסמנכ"ל הכספים חי מכלוף. חברי ההנהלה ציינו בהודעותיהם כי ההתפטרות נובעת ממצב החברה שאינו מאפשר מימון הוצאות שוטפות, מההחלטה להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון, ומסיום תקופת ביטוח נושאי המשרה.

בעקבות התפטרויות, הבורסה בתל אביב השעתה את המסחר בשתי סדרות האג"ח של החברה: יח" ו-יט", המגיעות ליתרת חוב כוללת של כ-490 מיליון שקלים.

הנכס המרכזי של ספיר קורפ, מלון NoMo SoHo בדרום מנהטן בניו יורק, נמכר לפני יומיים לרשת דן מלונות תמורת 125 מיליון דולר (כ-410 מיליון שקלים). המכירה מתבצעת במסגרת הליך צפוי של הגנה מפני נושים (Chapter 11) במערכת המשפט האמריקאית, והיא מותנית באישור מחזיקי האג"ח.

תמורת המכירה תשמש בראש ובראשונה לפירעון סדרת האג"ח יט", שחובה עומד על כ-99 מיליון דולר והמלון שועבד כבטוחה לטובתה. היתרה תשמש להחזר חלקי בלבד לבעלי סדרת האג"ח יח", להם חייבת החברה 50.5 מיליון דולר. מחזיקי האג"ח, המיוצגים על ידי עורכי הדין אלון בנימיני ואמנון ביס, פנו במקביל לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה למנות כונסי נכסים לניהול נכסי החברה.

לאחר מכירת המלון, תישאר בידי החברה קרקע לפיתוח במיאמי בשווי מוערך של כ-51 מיליון דולר, שעבורה נחתם לאחרונה מזכר הבנות למכירה לצד שלישי. אולם סביר להניח שגם נכס זה לא יספיק כדי לכסות את מלוא החובות למחזיקי האג"ח.

בספטמבר 2024 קיבלה ספיר קורפ אישור לעיכוב הליכים מבית המשפט בגין חובות של 465 מיליון שקלים לבעלי שתי סדרות האג"ח. במסגרת ההסדר שאושר אז, התחייב בעל השליטה אלכס ספיר להזרים 7 מיליון דולר לחברה כדי לאפשר לה להמשיך ולפעול.

בפועל, הכסף לא הועבר מעולם, וההסדר קרס. התוצאה: החברה נותרה ללא תזרים מזומנים, ללא הנהלה מתפקדת וללא יכולת לעמוד בהתחייבויותיה. 

אזהרה חדשה מחברות ה-BVI: כישלונות נוספים בדרך?