אבי צבי
צילום: אודי פורטל

פרטנר תקשר עבור טמרס של אלומה בין המזרח הרחוק ואירופה ב-40 מ' ש'

לטמרס כבל תת ימי מבוסס סיבים אופטיים המחבר בין אירופה לישראל. נקודת החיבור  למזרח הרחוק עוברת בתעלת סואץ במצרים, מה שמגביר את התלות במצב הגיאופליטי ובאופן טכני פוגע בכבלים בשל צרות התעלה. פרטנר תפרוס 300 ק"מ של כבלים ותספק מקטע מחבר חלופי
איתי פת-יה |

חברת פרטנר 2.96% תקים בתמורה ל-40 מיליון שקל תשתית סיבים עבור ספקית התקשורת הבינלאומית טמרס טלקום שבבעלות קרן אלומה תשתיות 0.58% ופויו זבלדוביץ, שתאפשר חיבור של המזרח הרחוק לאירופה, מבלי לעבור בתעלת סואץ כפי שעושה תשתית החיבור הקיימת כיום.

טמרס בחרה בפרטנר עבור יצירת מסדרון התקשורת בין הים התיכון לבין מעברי הגבול עם ירדן, כחלק מהרחבת התשתית הסיבים של החברה לחיבוריות בין המזרח למערב דרך ישראל. כחלק מהעסקה תרכוש טמרס גם שירותי תחזוקה מפרטנר.

טמרס עוסקת במתן שירותי תקשורת בישראל ובעולם באמצעות כבל תת ימי מבוסס סיבים אופטיים בין ישראל לאירופה ושירותי דאטה סנטר. לדבריה היא היחידה המפעילה כיום תשתית סיבים רציפה המאפשרת תעבורת מידע בין המזרח לאירופה. החברה היא ספק מוביל של פרטנר לתקשורת בינלאומית מבוססת כבלים תת ימיים.

כיום, מרבית הכבלים הבינלאומיים המחברים את אירופה עם המזרח הרחוק ומדינות המפרץ עוברים דרך תעלת סואץ, מסבירים בחברה. "מצרים מהווה נקודת כשל, עקב המצב הגיאופוליטי המורכב, התלות במדינה אחת, מחירים גבוהים וקריעת הכבלים בתעלת סואץ על ידי האוניות לאור היותה צרה ורדודה" נכתב. "הקמת תשתית הסיבים של פרטנר בישראל יחד עם הכבל התת-ימי של טמרס מהווה פתרון עדיף, מהיר, יציב ושריד לכשלים אלה".

פרטנר תספק שתי נקודות גישה לישראל דרך ירדן לכבלים שיגיעו מהמזרח הרחוק: אילת וגשר אלנבי (מעבר קינג חוסיין). שני המקטעים הללו יחוברו ישירות לחיפה, או לכל מקום אחר שמהווה נקודת גישה לאירופה. לפרטנר כבר קיימת תשתית עצמאית בין חיפה לבאר שבע ובין חיפה למעלה אדומים, ובמסגרת הפרויקט פרטנר תקים תשתית חדשה מבאר שבע ועד אילת ובמקביל ממעלה אדומים ועד גשר אלנבי, כאשר כל אחד משני המקטעים יהווה גיבוי לאחר. בסך הכל תפרוס פרטנר כ-300 ק"מ של סיבים אופטיים בהשקעה כספית של עשרות מיליוני שקלים, השקעה שתיפרס על פני שנתיים.

עוד אומרים הצדדים כי "הפרויקט של פרטנר צפוי לספק קיבולת גבוהה ולתת מענה לתנועת הדאטה הגדלה מהמערב למזרח והוא בעל פוטנציאל להתקשרות עם מפעילים נוספים מהעולם, בעסקאות שצפויות להניב הכנסות ורווחים עתידיים משמעותיים לפרטנר".

נוסף, הפריסה של פרטנר צפויה לשרת גם לקוחות פרטיים בפריפריה, שכן במקביל יחוברו ישובים הצמודים לתוואי הפריסה, ישובים שכיום אינם נגישים לסיבים של החברה, כמו דימונה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אבי צבי, מנכ"ל פרטנר: "פרטנר יוצאת לדרך עם פרויקט עצמתי שיהווה מנוע צמיחה משמעותי לפעילות החברה ויהפוך אותה לשחקנית תשתיות תקשורת בינלאומית. זוהי בשורה משמעותית לשוק התקשורת העולמי, שיזכה לחיזוק היציבות של התשתיות העוברות בין המזרח לאירופה, על ידי ניצול יתרונה הגאוגרפי-אסטרטגי של מדינת ישראל".

תמיר אמר, משנה למנכ"ל פרטנר: "סלילת הסיב עד אילת משלימה את המקטע המרכזי והאחרון ברישות מדינת ישראל מצפון ועד דרום על גבי תשתיות עצמאיות של החברה, דבר שיאפשר הן מינוף פרויקטים מול השחקנים המובילים בעולם בזירה הבינלאומית והן בהגעה לערים ויישובים בדרום הארץ והרחבת הפריסה בה עסוקה החברה בשנים האחרונות. אני מודה לשרון מישל, מנהל מערך קשרי מפעילים בפרטנר, על הסיוע בהובלת הפרויקט".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: