עתירה שהוגשה אתמול (יום ג') לבג"צ דורשת מהיועץ המשפטי לממשלה לממשלה אביחי מנדלבליט להסיר "מדוע לא תבוטל ההנחיה בדבר השתתפות שרים בפרסומים ממשלתיים". בשורה התחתונה, העתירה שהוגשה על ידי עודד קרמר ועו"ד שחר בן מאיר דורשת קביעת איסור מוחלט על שרים להשתתף בכל דרך וכל אופן בפרסומים של משרדים ממשלתיים. 

העתירה הוגשה כנגד היועץ המשפטי לממשלה וכן כנגד השרים מירי רגב, נפתלי בנט, גלעד ארדן, אופיר אקוניס, אריה דרעי ומשה כחלון שהופיעו כולם בקמפיינים בולטים המקדמים את פעילות המשרד שבראשון הם עומדים. בעניינו של כחלון העותרים מבקשים מהיועמ"ש להורות לשר האוצר "לחדול מלעשות שימוש בשמות מותג זהים שבין תכניות ופעולות של המשרד הממשלתי לבין פרסומים מפלגתיים של אותו שר". 

קרמר, אזרח מוטרד מן השורה, עיתונאי ופרסומאי לשעבר ויוצר תוכן אומר לאייס כי מזה מספר חודשים הוא ועו"ד בן מאיר עוסקים בעניין ומנסים לקבל תשובות מהיועמ"ש. לדבריו, מנתונים שהוזמנו על ידם מחברת יפעת בקרת פרסום עולה כי בין 2017 ל-2018 זמן האוויר של השרים עמד על 37 שעות של מדיה שנרכשה בכסף, בעיקר ברדיו, על חשבון משלם המסים.  

על פי נתוני יפעת השרה מירי רגב הופיעה בתשדירי פרסום 2,254 פעמים בזמן אוויר מצטבר של כ-17.44 שעות שידור ובשווי של 2 מיליון שקל. אקוניס הופיע 1,882 פעמים בזמן אויר של כ-15 שעות ובשווי של 1.6 מיליון שקל. ארדן הופיע 272 פעמים בזמן מצטבר של 2:43 שעות ושוווי של כחצי מיליון שקל. עוד הם מבהירים כי העתירה אינה מוטה פוליטית ו"אין היא באה לשנות או לטעון כנגד מעמדו, הישגיו, הצלחותיו או מעשיו של שר זה או אחר או כנגד הממשלה". 

• מי שולט בעידית סילמן, למה החקירה של אביר קארה מיותרת?
• סטלה קורין-ליבר מסכמת שבוע: המקורבים שהפכו לשופטי העליון - והשקר של ועדת מררי שחקרה את פרשת NSO
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הם מציינים בעתירה כי "לאחרונה התגברה התופעה והפכה לשטף של ממש ולפיה שרים בממשלה מוסיפים לתפקידיהם גם את תפקיד הקריין והמציג ומשתתפים באופן מוגבר, קיצוני ובלתי סביר בפרסומים של משרדיהם, עד כדי כך ששרים אחרים מטשטשים באופן מוחלט את ההבחנה שהדין קובע בין פעילות מפלגתית שעבורה מקבלת הסיעה מימון לבין פעילות רשמית של המשרד עליו הוא ממונה".

מטבע הדברים, העותרים טוענים כי "בהופעה של שרים בתשדירי פרסום יש משום יתרון משעותי במגרש הפוליטי, שכן הופעה בתשדירי פרסום, אפילו לשם הקראת מידע אינפורמטיבי, מייצר לאיש הציבור יתרון משמעותי על אנשי ציבור אחרים, שאינם זוכים ליתרון זה, מכאן שמדובר בהטבה פוליטית...". 

יוזכר כי באוקטובר 2017 שיגרה המשנה ליועמ"ש עו"ד דינה זילבר הנחיה לשרים ובה הבהרות לחידוד המותר והאסור. זילבר הבהירה ליועצים המשפטיים כי "העקרונות המנחים החלים על כל סוג של פרסום ממשלתי הם שניים: ראשית, המשאבים הציבוריים המוקצים לעבודת משרדי הממשלה צריכים להיות מנוצלים לקידום מטרות המשרד ולא לקידום מטרות אישיות או פוליטיות של נבחרי ועובדי הציבור המופקדים עליו; שנית, על הפרסום לבטא אך ורק את עמדת המשרד ועליו להיות קשור בקשר הדוק וברור לתחום פעילותו של המשרד, ומכאן - שהוא אינו יכול לכלול מסרים או היבטים פוליטיים". 

• מדוע מוריה וברקו עדיין מדשדשים בטבלת הרייטינג?
• טאבולה חותמת על הסכם שותפות עם קבוצת הארץ TheMarker ל-5 שנים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

דגש נוסף שמה זילבר על כך שבפרסומים יש להקפיד כי המשרד הממשלתי לא יצור כלפי הציבור מצג שלפיו פרסום ממשלתי נעשה על ידי מפלגה. כן יש להימנע משילוב גורמים מפלגתיים בפעילות תקשורתית הנערכת מטעמו של המשרד הממשלתי.