כמעט. כמעט ויצאנו לעוד מערכת בחירות, אבל בשנייה האחרונה נטרפו הקלפים והבריתות האסטרטגיות בין היועצים והפרסומאים לבין הפוליטיקאים הופרדו בעודם בחיים...

אז עד נובמבר 2013 יש עוד זמן; ובינתיים אפשר לנתח קמעה את העטיפה השיווקית שנבחרה להובלת הקמפיינים שיאוחסנו בינתיים בארון לשנה וחצי.

* לעמוד הפייסבוק של אייס - לחצו כאן

העטיפות שנבחרו בדמות שמות המפלגות בשנים האחרונות, מרמזות על אסטרטגיית "מה שישן לא טוב. מה שחדש מפתה, מעורר תקווה ולכן טוב". שמות המפלגות כשמות הכמיהה לשינוי, להתחלה חדשה, לדרך אחרת - 'שינוי' (בעבר הלא רחוק), 'קדימה' (בעבר הקרוב), 'עצמאות', 'יש עתיד' והרשימה עוד ארוכה.

מה זה מרמז עלינו? האם העיטוף השיווקי נכון?

אשתדל להיות לא נחרץ כל כך... אבל אני לא מסוגל - אז התשובה היא לא!!!

שמות המפלגות מעידות על דרך שונה, אבל לא על הדרך עצמה, לא על מהותה ולא על האידיאולוגיה שלה. 'שינוי' - איזה שינוי ותוך כמה זמן התפרקה? 'עצמאות' - עצמאות ממי? 'יש עתיד' - איזה סוג של עתיד? למי עתיד?

שמות מפלגות צריכות להעיד על עצמן ולא על הכיוון אפוף המסתורין שלהן (מתנצל, אבל עתיד, או עצמאות זה לא חזון). המפלגות הישנות דווקא עומדות במסר האמור; 'עבודה' מעידה על הקשר לפועלים ולעשייה (גם אם לא ביצעה), 'ליכוד' על הכמיהה שבאחדות, 'ישראל ביתנו' על שמירת הבית.

לעומתן, המפלגות החדשות חוטאות בחטא הפלצנות הפרסומית ויוצאות בהבטחה פרסומית ללא הבטחה מוצרית. הן מראות על כמיהה לשינוי ותו לא; הן עוטפות מוצר ללא תוכן ומכאן גם הספין האפשרי על כל שם. 'קדימה' הולכת אחורה, 'עצמאות' תאפשר לברק להיות בעצמאות, ו'יש עתיד' עלולה להתגלות כמפלגת עבר.

שם כבסיס למותג מהווה נכס אסטרטגי. שמות המעידים על עטיפה בלבד ללא מהות, עלולים להיות בעוכריהם של המועמדים (כמובן לא של הפרסומאים). אז נכון שבינתיים המפלגות הרוויחו עוד קצת זמן כדי לתקן (אבל הן לא יתקנו), ונכון שלכל מפלגה אמור להיות מצע ואידיאולוגיה ותוכן (אבל בעידן המסרים הקצרים של היום - הם מתכווצים לטובת ציוצים ומכאן עולה חשיבות השמות כמעידות על תוכן), אבל בסוף יש חצי מנצחים לכאורה וחצי מפסידים לכאורה; תזכרו שבעזרת השם ובעזרת שם המעיד על תוכן, מוצר ואפילו חזון - תוכלו לנצח (או להפסיד).