מערכת ספיידר רפאל
צילום: רפאל

רפאל תרוויח השנה תפעולית עד 1.25 מיליארד שקל, צמיחה של 13.6%

כך מעריכה מידרוג. צפי ההכנסות עומד על 12.6 מיליארד שקל למרות ש"רווחיות החברה נמוכה ונמצאת במגמת שחיקה", אבל מדובר גם בשוק שמאופיין ב"סיכון נמוך"; ארה"ב ואירופה מגדילות את תקציב הביטחון בשיעור "חד ספרתי גבוה" בשנה - וזה ימשיך להשפיע לטובה על רפאל וגם על אלביט
נתנאל אריאל | (2)

ההתחמשות העולמית בשנה הקרובה תלך ותתעצם וזה משפיע לטובה על חברות  התעשיות הביטחוניות הישראליות - אלביט, רפאל, התעשייה האווירית ואחרות קטנות יותר (כמו אורביט). רפאל היא חברה גדולה מאוד במונחים מקומיים. היא קטנה יותר מאלביט מערכות 2.21% אבל אם רפאל הייתה נסחרת בבורסה היא הייתה בין הגדולות בבורסה המקומית (וכך גם התעשייה האווירית). לצערנו היא לא מציפה ערך לציבור כי היא חברה ממשלתית, היא לא נסחרת ואי אפשר לקנות אותה בבורסה. כך שאפשר רק לקרוא את התחזיות שהוציאה מידרוג ולקוות שיום יבוא והמדינה תנפיק אותה. למה בכלל יש עליה דירוג? כי יש לרפאל אגרות חוב למוסדיים (בהיקף של 1.8 מיליארד שקל).

רפאל צפויה להרוויח השנה תפעולית 1.15-1.25 מיליארד שקל, עליה של עד 13.6%, וצמיחה של 9% באמצע הטווח, לעומת 1.1 מיליארד שקל בשנה האחרונה. הצמיחה צפויה בעקבות המשך הצמיחה הצפויה בשורה העליונה להכנסות של 12.6 מיליארד שקל. סכומים מרשימים בכל קנה מידה. במידרוג אמנם נזהרים להגיע לשורת הרווח אבל בשנה שעברה רפאל הרוויחה 503 מיליון שקל כך שאפשר בהחלט לדבר על רווח נוסף של עוד 50-100 מיליון שקל בשנה הקרובה.

הצבר של רפאל גדול מאוד גם הוא ועמד בסוף השנה על 35.6 מיליארד שקל, זינוק של 24% לעומת השנה האחרונה, ויחס טוב מאוד של 2.48 שנות הכנסה שעל פי מידרוג "תורם לנראות הכסות החברה בטווח הקצר והבינוני" (לשם השוואה, הצבר של אלביט עומד על 54 מיליארד שקל ואלביט מרוויחה כמיליארד שקל בשנה על הכנסות של כ-20 מיליארד שקל).

הזינוק בצבר של רפאל הושפע גם מגידול בהיקף ההזמנות לייצוא ולמשרד הביטחון אבל גם - ולא פחות חשוב - דווקא מהיחלשות השקל בישראל. החלק של הייצוא מכל ההכנסות של רפאל עמד ב-2022 על 51% (לעומת 49% בשנת 2021) ובחודש האחרון רפאל גם דיווחה על שני פרויקטים בהיקף של יותר מ-2.5 מיליארד שקל עם ממשלות פינלנד וגם יוון.

במידרוג צופים עליה של 4%-5% בצבר של רפאל בשנה הקרובה, כלומר שהוא יגיע ליותר מ-37 מיליארד שקל.

המדינות בעולם מגדילות את תקציבי הביטחון, כולל ארה"ב עם 10%

בעקבות המלחמה באוקראינה המדינות בעולם מגדילות משמעותית את תקציבי הביטחון שלהן - ארה"ב מובילה עם גידול של 10% (לעומת גידול של 5% בשנת 2022), אבל היא ממש לא היחידה. גם קנדה, יפן, המדינות המובילות באירופה כמו גרמניה ואנגליה ואפילו מדינות סקנדינביה מתחמשות, כאשר אצל המדינות המפותחות הצפי הוא לגידול בשיעור חד ספרתי גבוה בשנה הקרובה, כך צופה חברת הדירוג מודי'ס. במידרוג מציינים ש"ענף התעשייה הביטחונית העולמי מאופיין בסיכון נמוך, בעיקר לאור מחזוריות ארוכה של ביקושים וחסמי כניסה גבוהים".

הגידול בתקציבי הביטחון של מדינות. ספטמבר 2022. מקור: מודי'ס

הגידול בתקציבי הביטחון של מדינות. ספטמבר 2022. מקור: מודי'ס

למרות התחרות הגבוהה בענף, המלחמה באוקראינה גורמת למדינות להגדיל את התקציבים וזה טוב לחברות הישראליות: "התפתחות תפיסת הביטחון, כפי שמקבלת ביטוי בסדרי העדיפויות הנגזרים מתקציבי הביטחון של משרד ההגנה האמריקאי ושל מדינות מפותחות (בעיקר ממערב אירופה), מובילה להסטת תקציבים לתחום הלוחמה האווירית על חשבון הלוחמה היבשתית ולשימת דגש רב יותר על לוחמה א-סימטרית מדויקת במספר זירות במקביל, שימוש במערכות ובכלים בלתי מאוישים, מודיעין מעקב וסיור ולוחמת סייבר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"תמורות אלו תומכות בתעשיית הביטחון הישראלית, המספקת צרכים אלו. צפוי המשך גידול בביקושים למערכות זריזות ועתירות טכנולוגיה, מערכות שליטה ובקרה (שו"ב), הגנה ברמת החייל הבודד, מערכות אלקטרוניות מתקדמות ואמצעי הגנה לביטחון פנים (HLS) ומערכות טילים מדויקים".

לדברי מידרוג, "הערכת האשראי הבסיסית לחברת רפאל נתמכת במיצוב עסקי מוביל ויתרונות יחסיים בולטים בתעשייה הביטחונית בישראל ובתחומי נישה ביטחוניים בעולם, ובפרט, ממיצוב בכיר בתחום הליבה של מערכות הטילים, פודים אלקטרו אופטיים ומערכות מיגון לרק"מ. תמהיל המכירות המוטה לשוק המקומי, יחסית לחברות הביטחוניות האחרות בארץ (כמחצית המכירות והצבר לאורך זמן), מגביל את הפיזור העסקי, אולם לחברה מרכיב ייצוא מהותי, בפיזור בטריטוריות גאוגרפיות שונות, הכולל שווקים מפותחים ומתפתחים בעלי פוטנציאל צמיחה". 

תוצאות רפאל בשנים האחרונות. מקור: מידרוג

תוצאות רפאל בשנים האחרונות. מקור: מידרוג

פילוח ההכנסות של רפאל בשנת 2022. מקור: מידרוג

פילוח ההכנסות של רפאל בשנת 2022. מקור: מידרוג

בצד השלילי, במידרוג מציינים את השחיקה ברווחיות החברה, כפי שמתבטאת בשיעור הרווח התפעולי (לפני הכנסות והוצאות אחרות) להכנסות: "הרווחיות נמוכה ביחס לרמת הערכת האשראי הבסיסית לחברה, ונמצאת במגמת שחיקה. כך, בשנת 2022 ירד שיעור הרווחיות ל-4.7% לעומת 5% בשנת 2021 ולעומת 5.6% בשנת 2020. בעיקר בשל השחיקה בשיעור הרווחיות הגולמית, כתוצאה מרישום הפרשה להפסדים בפרויקטים במהלך שנת 2022". במידרוג מצפים לראות רווחיות תפעולית של סביב 5% מההכנסות בשנת 2023, בדומה לממוצע בארבעת השנים האחרונות, "עם הנבה של רכישת החברה הבריטית המאופיינת ברווחיות גבוהה ותוך המשך מאמצי השיפור ברווחיות חברות הבנות"

מנכ״ל רפאל הוא אלוף (במיל') יואב הר אבן והחברה מינתה השנה לתפקיד יו"ר רפאל את יובל שטייניץ, שכיהן בכנסת ובממשלה כ-23 שנים, במהלכן היה שר האוצר, שר האנרגיה ושר המודיעין. 

מידרוג נותנת דירוג Aaa עם אופק יציב להנפקת אג"ח. לרפאל יש כיום חוב של 3.6 מיליארד שקל, שכולל אג"ח של 1.8 מיליארד שקל והתחייבות נוספות בהיקף של 1.2 מיליארד שקל.

למרות שלחברה יש תזרים מזומנים חלש ומידרוג צופה תזרים שלילי של 1 מיליארד שקל בשנה הקרובה, יש לה יתרות נזילות של 2.5 מיליארד שקל: "בשנים האחרונות עלתה רמת המינוף של החברה, כפי שבא לידי ביטוי בשחיקה ביחס הון עצמי למאזן של 23.8% ליום 31 בדצמבר 2022, הנמוך לרמת הערכת האשראי הבסיסית לחברה, לעומת 27.3% וכ-30.7% לימים 31 בדצמבר 2021 ו-31 בדצמבר 2020, בהתאמה. זאת, בין היתר, כתוצאה מרכישות משמעותיות בשנים האחרונות, המשך צמיחה בפעילות, ויתרות מזומנים משמעותיות במאזן החברה. מידרוג מעריכה כי כריות ההון ימשיכו להיבנות מצבירת הרווח הנקי שמעבר לחלוקת דיבידנדים".

ואנחנו רק נחזור ונזכיר - חבל שהחברות הללו לא נסחרות בבורסה. שילוב של חברות כמו אלביט, רפאל והתעשייה האווירית יכול ליצור גורילה ברמה עולמית. ואם המדינה צריכה כסף - אז אפשר לחזור ולהזכיר לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' את ההצעה לשר הקודם ליברמן - להנפיק בבורסה את החברות הממשלתיות הטובות. נכון ששוק ההנפקות חלש מאוד בשנה האחרונה (אחרי התפוצצות בועת ההייטק) אבל חברות טובות עדיין יכולות לקבל שווים טובים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מדינת פשע ושקר 04/05/2023 14:41
    הגב לתגובה זו
    גבורותיו קדוש לא שכח דור אחרון ניגף .
  • 1.
    מדינת פשע ושקר 04/05/2023 14:40
    הגב לתגובה זו
    טיהור מוזס 2000 דור מרגל 2 אדוני הסייבר והנשק המשחית ומחריב עמים השמדת לאומים.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?