לונדון ביג בן אנגליה ברטניה נסיעה חופשה תיירות
צילום: Istock

לראשונה: מדד הפוטסי הבריטי סגר מעל 8,000 נקודות

"מדד הפוטסי הבריטי לא עוסק בכלכלה המקומית של בריטניה - למעלה מ-80% מהחשיפה להכנסות של חברות נובעות מחו"ל". המדד זינק ב-700% מאז נוסד לפני 38 שנה
דור עצמון |

בריטניה מתמודדת עם נתוני הצמיחה החלשים ביותר ב-G7 ואוסף של לחצים על יוקר המחיה שמערימים עוד ועוד קשיים על השכבות החלשות וסוחטים באופן אינטנסיבי את התקציבים של משקי בית בעלי הכנסה בינונית - ובנוסף האינפלציה במדינה עדיין גבוהה מאוד, יותר מ-10%. הבנקים המרכזי העלה את הריבית כבר עשר פעמים ברציפות כדי להילחם באינפלציה והיא עומדת כעת על 4%. אבל האינפלציה מתמנת מהר מהצפוי וזה מה שחשוב ומסייע גם למדד.

בשבוע האחרון מדד הפוטסי 100 FTSE 100 -0.55% שובר שיאים שוב ושוב והיום לראשונה הוא ננעל ברמה של יותר מ-8,000 נקודות, שיא כל הזמנים, וזאת כאשר המדד אמנם עלה מתחילת השנה פחות מהמדדים המובילים בעולם (7.5%) לעומת 12% של הדאקס הגרמני ו-15% של הנאסד"ק (ובדומה ל-S&P שעלה ב-7.4% מתחילת השנה) - אבל צריך גם לזכור שכאשר המדדים איבדו בשנה שעברה 20-33% בוול סטריט ו-12% בדאקס - הפוטסי נשאר איתן ועלה ב-0.9%. כלומר הוא אולי עולה עכשיו קצת פחות אבל המדד לא נפל כשהעולם נפל בשנה שעברה - וזה משמעותי. 

יצוין כי מאז שנוסד המדד ב-1984, ברמה של 1,000 נקודות, ועד עתה, משלים המדד עלייה משמעותית של 700%. נכון שארה"ב עלתה יותר, אבל זה כסף שצמח על העצים למי שנכנס והקפיד לא לברוח בנפילות לאורך השנים.

אז מה מסייע למדד הפוטסי 'להישאר למעלה'? ההטייה שלו למניות 'בלו צ'יפ' כמו נפט. מחירי הנפט זינקו וחברות האנרגיה הבריטיות כמו Shell SHELL PLC ו-BP BP PLC דיווחו על רווחי שיא והכריזו על חלוקת דיבידנדים גבוהים יותר לבעלי המניות, מה שהעלה את מחירי המניות שלהן (עם קריאות להגדלת מסים כדי לתמוך בצרכנים הנאבקים בחשבונות הגבוהים). גם מניות הבנקים במדינה בהובלת Standard Chartered, קפצו משמעותית בעקבות העלאת הריבית. גם מניית Centrica הובילה את העליות, גם היום ספציפית כשעלתה ב-4.2%, אחרי שרשמה רווח של יותר מ-3 מיליארד ליש"ט. 

"ל-Standard Chartered היו רווחים חזקים מאוד, (בגלל) החשיפה שלה לשווקים מתעוררים וכלכלה גלובלית שמתגלה הרבה יותר עמידה ממה שרבים מאיתנו חששו לפני כמה חודשים", אמר פטריק ארמסטרונג, מנהל השקעות ראשי ב- Plurimi Wealth לסוכנות הידיעות רויטרס.

בינתיים, הביצועים החזקים של מניות הסחורות גם העלו את המדד גבוה יותר, שכן הם זכו לעליית מחירים, מגבלות אספקה ולאחרונה גם הסיכוי לפתיחה מחדש של הקורונה בסין. "מדד  הפוטסי הבריטי לא עוסק בכלכלה המקומית של בריטניה", אמרה ג'נט מוי, ראש תחום ניתוח שוק ב-RBC Brewin Dolphin, וציינה כי למעלה מ-80% מהחשיפה להכנסות של חברות נובעות מחו"ל. מוי אמרה ששילוב של גורמים העלה את המדד לשיא, כולל הצניחות בסטרלינג שעזרו לאותן הכנסות בחו"ל (בדולרים); משקלו הרב באנרגיה, בסחורות ובפיננסים; וגם הביצועים החזקים יחסית של מוצרי צריכה כמו יוניליוור, ומוצרי בריאות כגון AstraZeneca ASTRAZENECA PLC -UK .

סוזנה סטריטר, אנליסטית בכירה להשקעות ושווקים ב-Hargreaves Lansdown, אמרה שבין שאר הגורמים, העלייה של במדד הפוטסי יכולה להיות מוסברת גם על ידי שברים של תקווה בתמונה הכלכלית, כמו חברת הנדל"ן שדיווחה על "עלייה צנועה" בהזמנת בתים חדשים. היא גם הצביעה על סימנים לפיהם אירופה יכולה להימנע ממיתון ולרכך את משבר האנרגיה. בין הגורמים המכבידים על הציבור בבריטניה הם העלאות הריבית שמגדילות את עלויות ההלוואות, אינפלציה של מוצרי צריכה בסיסיים ומזון של 16.7% ואינפלציה כוללת מעל 10%.

קיראו עוד ב"גלובל"

דו"ח שפורסם ביום בשבוע שעבר על ידי המכון הלאומי למחקר כלכלי וחברתי טען שבריטניה צפויה להימנע ממיתון טכני השנה - אם כי הצמיחה תהיה קרובה לאפס - אבל שאחד מכל ארבעה משקי בית לא יוכל לשלם במלואו את חשבונות האנרגיה והמזון שלו, ומשקי בית בעלי הכנסה בינונית יתמודדו עם ירידה של עד 4,000 פאונד (4,873 דולר) בהכנסה הפנויה. "זה פרדוקס אכזרי שביום שבו מדד הפוטסי הגיע לשיא, פעילים מטעם עד 7 מיליון אנשים בעלי הכנסה נמוכה יותר בבריטניה קראו לממשלה להרחיב את התמיכה שניתנה להם בכל הקשור לחשבונות האנרגיה שלהם", אמר ריצ'רד מרפי, פרופסור לחשבונאות בבית הספר לניהול אוניברסיטת שפילד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.