מניף: רווח של 30.2 מיליון שקל וחלוקת דיבידנד של 10.5 מיליון שקל
גידול של כ-206 מיליון שקל בתיק אשראי לקוחות החברה שמסתכם בסך כולל כ-1.7 מיליארד שקל נכון לסוף יוני, עליה בשיעור של כ-14% ברבעון השני של 2022
חברת מניף מניף 2.43% שירותים פיננסיים מציגה את דוחותיה הכספיים לרבעון השני לפיהם הכנסות החברה צמחו ועמדו על סך של כ-39.2 מיליון שקל, גידול בשיעור של כ-13%, בהשוואה לרבעון הראשון של שנת 2022.
בחודש שעבר הודיעה מניף כי דירקטוריון החברה אישר את עדכון שיעור ההפרשה להפסדי אשראי (חובות מסופקים, שספק אם החברה תצליח לגבות) משיעור של 2.5% על הלוואות לחברות קבלניות לטווח הקצר והארוך לשיעור של 0.4%. ברגע שמעדכנים את שיעור ההפרשה לחובות מסופקים-על הפסדי אשראי למטה, ההוצאות קטנות והרווח עולה. מעבר לכך, הוא גם יגדיל את הרווחים השוטפים מהרבעון השני ואילך.
ההודעה הטובה הזו לא מסתדרת עם המציאות בשטח - הריבית עולה והסיכון גדל. המנכ"ל דואק מרוויח מהמהלך - הוא זכאי לתגמול של 5% מהרווח באם הרווח ברוטו יעלה על 20 מיליון שקל ויהיה עד 75 מיליון שקל. קשה להשתחרר מהתחושה שהמהלך הזה "נתפר" כדי לשרת את דואק - הוא מגדיל את רווחיו ב-1.5 מיליון שקל בשנה.
ברבעון השני של שנת 2022 חל גידול ברווח הנקי שהסתכם בסך של כ-30.2 שקל מיליון לעומת סך של כ-15.2 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2022. החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד בסך 10.5 מיליון שקל (כ-0.17 שקל למניה).
- העם כלביא - החברות פחות: סיכום עונת הדוחות בצל המלחמה
- קווליטאו: גידול בצבר בהכנסות וברווח, מה הסיכונים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך הרבעון השני של שנת 2022 גדל תיק הלקוחות בהיקף של כ-206 מיליון שקל ועומד נכון לסוף יוני על סך של כ-1.7 מיליארד שקל. התשואה על ההון העצמי של מניף על פי הרווח הפיננסי ברבעון השני, עמדה על שיעור של כ-25% במונחים שנתיים. נכון לתום הרבעון השני של שנת 2022, החברה מממנת 107 פרויקטים ל-81 לקוחות (כולל התחייבויות חתומות של לקוחות).
מאור דואק, מנכ"ל מניף - שירותים פיננסיים: "החברה ממשיכה להפגין צמיחה בביצועים ומסיימת רבעון נוסף עם דוחות מצוינים, גידול בהכנסות, צמיחה בתיק הנכסים ורווח נקי בסך של למעלה מ-30 מיליון שקל. החברה אישרה במהלך הרבעון השני לעדכן את שיעור ההפרשה הכללית להפסדי אשראי אשר תרם לגידול חד פעמי ברווח הנקי ברבעון זה. גם בנטרול הרווח החד-פעמי, החברה מציגה עליה ברווח הפיננסי הרבעוני, המציג את הרווח בנטרול ההשפעות הלא תזרימיות, כמו ההפרשה הכללית להפסדי אשראי ועלה ברבעון הנוכחי לסך של 19.1 מיליון שקל לעומת סך של כ-18.7 מיליון שקל ברבעון הקודם. במהלך הרבעון השני, החברה המשיכה לנהל את פעילותה בהתאמה לשינויים בסביבת הריבית במשק ולשינויים בענף ולתרגם אותם לעלייה בהכנסותיה, גידול בתיק הנכסים ולשורת הרווח. אנו שמחים שההערכות המוקדמות שלנו לגבי ההתפתחויות בענף בו פועלת החברה וההתפתחויות בענף הנדל"ן התממשו והחברה ממשיכה להיערך ופועלת בהתאם להתפתחויות אלו. אנו נמשיך לעשות שימוש בניסיון והידע של החברה גם בעתיד במסגרת פעילותה וניהול הפעילות כאמור".
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
