אורנה ברביבאי
צילום: כנסת

שרת הכלכלה מאשרת להרחיב את הרפורמה ביבוא

בנוסף אישרה לצאת לשימוע להכנסת מוצרים נוספים למסלול הבינלאומי; ברשימת התקנים ניתן למצוא טמפונים, נוזל כלים, אבקות כביסה ואבקות למדיחי כלים וקונדומים; כן החליטה השרה על פתיחה בהליך לביטול התקן הרשמי על ילקוטים

דור עצמון | (3)

שרת הכלכלה אורנה ברביאי אישרה בהמשך לרפורמת היבוא, המאפשרת יבוא מוצרים בהתאם לעמידתם בתקן ישראלי או בינלאומי, לאמץ תקנים בינלאומיים, על בסיסם ניתן יהיה לייבא עוד מגוון מוצרים שעד כה ניתן היה לייבאם רק בהתאם לתקן הישראלי המקורי.

התקנים שנבחנו, עד כה, נוגעים למוצרי טמפונים, נוזל כלים, אבקות כביסה ואבקות למדיחי כלים, ילקוטים וקונדומים. במקביל נעשית עבודת מטה מהירה להכניס גם את הטיטולים המיובאים לתכולת הרפורמה. מדובר במוצרים המשתייכים לשווקים ריכוזיים, בהם ישנו מספר יבואנים מצומצם השולט בשוק. כך לדוגמא, בשוק הטמפונים קיימים שלושה ספקים המהווים יותר מ-90% מהשוק.

גורמי המקצוע במשרד הכלכלה בחנו רגולציות במדינות מפותחות בעלות שווקים משמעותיים. בחינה זו כללה בדיקה מקיפה כי מדובר בשינויים שימשיכו לשמור על בריאות ובטיחות הציבור ועל איכות הסביבה, וכן על יכולותו של הממונה על התקינה לבדוק את עמידת המוצר בדרישות אלו.

בסיום הבדיקה, אישרה שרת הכלכלה והתעשייה לפרסם לשימוע ציבורי את האפשרות לייבא את המוצרים הבאים על פי תקינה בינלאומית בהתאם לתנאים המפורטים:

טמפונים – התאמה לתקן אוסטרלי, אשר אומץ גם באירופה ובארה"ב;

נוזל כלים, אבקות כביסה ואבקות למדיחי הכלים – התאמה לרגולציה האירופית, תוך הטלת חובה להתאים את המוצרים לשינויים לאומיים הכרחיים כדי לשמור על מקורות המים ומניעת זיהום קרקעות ובהתאם לדרישת המשרד להגנת הסביבה, רשות המים  ומשרד הבריאות.

קונדומים – השרה חתמה על עדכון התקן הישראלי באופן שמאמץ את התקן הבינלאומי ללא שינויים לאומיים באופן שיקל מאוד על היבוא של מוצרים אלו.

ילקוטים - הוחלט כי יש מקום להסיר את רשמיות התקן. כחלק מכך פורסמה הכוונה להסיר את הילקוטים מפיקוח ונשלחה בקשת היוועצות עם שרת החינוך ושר הבריאות.

שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי: "כחלק מהמאבק ביוקר המחייה ונוכח הריכוזיות הגבוהה בשווקים, הרחבת רפורמת היבוא היא צעד משמעותי להגברת התחרות. אישור יבוא של מוצרי צריכה בסיסיים לפי תקן בינלאומי במקום תקן ישראלי ייחודי, יסיר חסמי יבוא ויאפשר הגדלת המגוון והורדת המחיר".

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יש לנו שרת כלכלה מצויינת. (ל"ת)
    ישראל 25/07/2022 15:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    טוב שנזכרה! יאללה תתחילי לעבוד (ל"ת)
    מאוכזבת 25/07/2022 13:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אזרחית 25/07/2022 12:44
    הגב לתגובה זו
    בתפילה ותקווה שאזרחי המדינה יפנימו זאת.
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.