שרת הכלכלה מאשרת להרחיב את הרפורמה ביבוא
בנוסף אישרה לצאת לשימוע להכנסת מוצרים נוספים למסלול הבינלאומי; ברשימת התקנים ניתן למצוא טמפונים, נוזל כלים, אבקות כביסה ואבקות למדיחי כלים וקונדומים; כן החליטה השרה על פתיחה בהליך לביטול התקן הרשמי על ילקוטים
שרת הכלכלה אורנה ברביאי אישרה בהמשך לרפורמת היבוא, המאפשרת יבוא מוצרים בהתאם לעמידתם בתקן ישראלי או בינלאומי, לאמץ תקנים בינלאומיים, על בסיסם ניתן יהיה לייבא עוד מגוון מוצרים שעד כה ניתן היה לייבאם רק בהתאם לתקן הישראלי המקורי.
התקנים שנבחנו, עד כה, נוגעים למוצרי טמפונים, נוזל כלים, אבקות כביסה ואבקות למדיחי כלים, ילקוטים וקונדומים. במקביל נעשית עבודת מטה מהירה להכניס גם את הטיטולים המיובאים לתכולת הרפורמה. מדובר במוצרים המשתייכים לשווקים ריכוזיים, בהם ישנו מספר יבואנים מצומצם השולט בשוק. כך לדוגמא, בשוק הטמפונים קיימים שלושה ספקים המהווים יותר מ-90% מהשוק.
גורמי המקצוע במשרד הכלכלה בחנו רגולציות במדינות מפותחות בעלות שווקים משמעותיים. בחינה זו כללה בדיקה מקיפה כי מדובר בשינויים שימשיכו לשמור על בריאות ובטיחות הציבור ועל איכות הסביבה, וכן על יכולותו של הממונה על התקינה לבדוק את עמידת המוצר בדרישות אלו.
בסיום הבדיקה, אישרה שרת הכלכלה והתעשייה לפרסם לשימוע ציבורי את האפשרות לייבא את המוצרים הבאים על פי תקינה בינלאומית בהתאם לתנאים המפורטים:
טמפונים – התאמה לתקן אוסטרלי, אשר אומץ גם באירופה ובארה"ב;
נוזל כלים, אבקות כביסה ואבקות למדיחי הכלים – התאמה לרגולציה האירופית, תוך הטלת חובה להתאים את המוצרים לשינויים לאומיים הכרחיים כדי לשמור על מקורות המים ומניעת זיהום קרקעות ובהתאם לדרישת המשרד להגנת הסביבה, רשות המים ומשרד הבריאות.
- ישראל חתמה על הסכם סחר חופשי עם דרום קוריאה; יכנס לתוקף בסוף השנה
- שרת הכלכלה מתעקשת על המשך פיקוח המחירים גם לאחר העליה במחירי הלחם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קונדומים – השרה חתמה על עדכון התקן הישראלי באופן שמאמץ את התקן הבינלאומי ללא שינויים לאומיים באופן שיקל מאוד על היבוא של מוצרים אלו.
ילקוטים - הוחלט כי יש מקום להסיר את רשמיות התקן. כחלק מכך פורסמה הכוונה להסיר את הילקוטים מפיקוח ונשלחה בקשת היוועצות עם שרת החינוך ושר הבריאות.
שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי: "כחלק מהמאבק ביוקר המחייה ונוכח הריכוזיות הגבוהה בשווקים, הרחבת רפורמת היבוא היא צעד משמעותי להגברת התחרות. אישור יבוא של מוצרי צריכה בסיסיים לפי תקן בינלאומי במקום תקן ישראלי ייחודי, יסיר חסמי יבוא ויאפשר הגדלת המגוון והורדת המחיר".
- 3.יש לנו שרת כלכלה מצויינת. (ל"ת)ישראל 25/07/2022 15:54הגב לתגובה זו
- 2.טוב שנזכרה! יאללה תתחילי לעבוד (ל"ת)מאוכזבת 25/07/2022 13:29הגב לתגובה זו
- 1.אזרחית 25/07/2022 12:44הגב לתגובה זובתפילה ותקווה שאזרחי המדינה יפנימו זאת.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
