אפליקציית פייסבוק רשתות חברתיות גלישה אינטרנט
צילום: Istock

שנה גרועה לרשתות החברתיות; את מי מאשימים?

ההכנסות מפרסום שמהוות את רוב ההכנסות של הרשתות, רגישות מאוד לעלייה בריבית;  גם - שינוי מדיניות האבטחה של אפל והתחרות הגוברת בתחום שלחו את מניות הסקטור לירידות דו ספרתיות בשנה הנוכחית
עומר רוסו |

סקטור הרשתות החברתיות הוא אחד מהסקטורים החלשים בשנה האחרונה כאשר מובילת הסקטור מטא יורדת במעל 50% כשגם הרשתות האחרות, טוויטר, סנאפצ'אט ופינטרסט יורדות כל אחת במעל 50%, מובילה בירידות סנאפצ'ט שאיבדה קרוב ל-90%. הירידות מיוחסות למודל העסקי, לתחרות ולסיבות נוספות, נתחיל בייחוד, יתרונות וחסרונות של כל אחת מהרשתות החברתיות:    1. קבוצת מטא META PLATFORMS - חברה ענקית, בשווי שוק של 450 מיליארד דול שמכניסה רק מפרסום ב-״משפחת האפליקציות״ שהן פייסבוק, אינסטגרם ווטסאפ. ההכנסות בשנה הן של כ-120 מיליארד דולר והרווח הנקי של 37.3 מיליארד דולר, משקף מכפיל רווח של 13 - מכפיל של חברות ערך ולא צמיחה.  החברה תפרסם דוחות השבוע, ונראה שעל פי התחזיות, מטא אכן מאבדת צמיחה והופכת להיות סוג של מניית ערך. ההכנסות לא יצמחו והרווחים בירידה של 30%. הירידה ברווחים היא על רקע השקעות והוצאות גדולות במנועי הצמיחה של החברה, לצד התחרות והירידה במרווחים. בכל מקרה, הנכס הגדול של הקבוצה הוא "משפחת האפליקציות" שרושמת על בסיס יומי ממוצע של 2.87 מיליארד משתמשים פעילים. 

2. טוויטר TWITTER INC  - מעבר לעסקת מאסק והר הגעש ברשתות החברתיות לגבי ביטול העסקה, יש כאן רשת חברתית שנמצאת בעין הסערה ומצליחה להישאר השנייה למטא-פייסבוק. רשת הציוצים ירדה מתחילת השנה רק ב-10%. ובהסתכלות רחבה, מדובר במניה שעד כה, מכה לא רק את הסקטור שהיא נמצאת בו, אלא גם את המדד המרכזי. נראה שבסוף כן יצא משהו מעלייה לכותרות הראשיות בעולם. עם זאת, במבחן של טווח רחוק - טוויטר נופלת דרמטית מהביצועים של מטא-פייסבוק. שווי השוק של החברה עומד על 30 מיליארד דולר, הכנסות החברה ב-12 החודשים האחרונים מסתכמים ב-5.2 מיליארד דולר, נתון המשקף מכפיל מכירות של 6. גם בטוויטר שעדיין מפסידה, 90% מהכנסות מגיעות מפרסומות. לחברה 229 מיליון משתמשים פעילים יומיים בממוצע.  3. סנאפצ'אט SNAP INC - המניה ירדה קרוב ל-90% בשנה האחרונה והיא  נסחרת בשווי 16 מיליארד דולר. הכנסות בשנה האחרונה הסתכמו ב-4.5 מיליארד דולר. לסנאפצ'ט 347 מיליון משתמשים משתמשים על בסיס יומי ברחבי העולם. כל משתמש מכניס בממוצע 13 דולר בשנה. מדובר בסכום נמוך ביחס לטוויטר שמכניסה מכל משתמש בממוצע כ-23 דולר, בשל אופי המשתמשים.   4. פינטרסט PINTEREST - רשת חברתית דמוית לוח מודעות, מודל שמאוד דומה לאינסטגרם ופייסבוק. החברה נסחרת בשווי של 13 מיליארד דולר ומוכרת ב-2.7 מיליארד דולר. היא הקטנה מבין הרשתות החברתיות הנסחרות. המשתמשים הפעילים על בסיס חודשי של החברה עומדים על 433 מיליון, וההכנסות פר משתמש עומדות על כ-6 דולר בממוצע. מהן הסיבות לירידות החדות במניות הרשתות החברתיות, ומה בכל זאת חיובי באותן חברות:  1. המודל הפרסומי - כפי שנכתב מעלה, 95% מהכנסות חברות הרשתות החברתיות מגיעות מפרסומות, ממודעות פרסומיות שקופצות באתר, שמי שמשלם עליהן הן אפליקציות/ אתרים/ משחקים/ מוצרים, במטרה לצבור היכרות וקליקים ברשתות החברתיות המובילות, שגולשים בהן מאות מיליוני משתמשים יומיים בממוצע. אבל, בסביבת עליות ריבית וחוסר וודאות לאן הכלכלה של ארה״ב הולכת, חברות מעדיפות לצמצם כמה שיותר בהוצאות, בכדי לשמור על שולי רווח גבוהים. חברות  מתחילות לצמצם קודם כל היכן שקל - ומה יותר קל לצמצם מהוצאות שיווק? אז זה נמצא במקום הראשון, אחר כך הוצאות תפעוליות נוספות, בהמשך הקפאת גיוסים ולבסוף גם פיטורי עובדים. כך, אנחנו רואים את חברות הביג טק מאטות גיוסים (למשל - אפל, מיקרוסופט וגוגל), חברות בארץ ובחו"ל מפטרות עובדים, הכל בכדי לצמצמם הוצאות. אז הצמצום הראשון הוא הוצאות שיווק מה שכמובן פוגע בהכנסות של הרשתות החברתיות - שמגיעות מאותן עסקים מפרסמים. התלות של המודל הפרסומי בתקציב השיווקי/פרסומי של חברות אחרות הוא גבוה מאוד, מה גם שהתנהגות המשתמש גם משפיעה על אותו מודל. בעקבות הנאמר מעלה, ושוק המניות שתמיד מתמחר קדימה, המשקיעים לא ריחמו על מניות הרשתות החברתיות שנחתכו בעקבות החשש מפגיעה במודל. 2. שינוי מדיניות הפרטיות של אפל - ״השינויים ב-IOS הם רוח נגדית משמעותית למטא, שפגעה בלפחות 10 מיליארד דולר מהכנסותינו״ אמר מייסד מטא מארק צוקרברג, עם פרסום הדוחות לרבעון הראשון של השנה. מטא נפגעה מאז שחברת אפל  APPLE שינתה את מדיניות הפרטיות של משתמשיה, והקשתה על ה״מעקב״ אחר משתמשי האייפון לצורך טרגוט הפרסומות (כלומר - מתן פרסומות מותאמות אישית למשתמשים). הרשתות החברות זעמו על אפל: בפועל, אפל פשוט כרתה את הענף שעליו יושבות הרשתות, ופגעה בצורה כואבת בהכנסות שלהן. כאמור, הן מספקות למפרסמים ערך מוסף של הצגת פרסומות לפי תחומי עניין, מיקום ודמוגרפיה. אבל לא כולן נפגעות אותו דבר - שינוי המדיניות פוגע הרבה יותר במטא ששולטת בפייסבוק ובאינסטגרם ופחות בגוגל  GOOGLE ובטוויטר, וזאת מכיוון שגוגל השכילה לפתח עוד כיוונים, כך שיש לה יותר אפיקים לייצר מהם הכנסות והיא לא תלויה בחסדים של המתחרה אפל. פלטפורמת האנדרואיד שלה פתוחה והאמת היא שיש הרבה יותר משתמשים בעולם באנדרואיד (87%) מאשר ב-IOS של אפל (כ-13%) שם היא יכולה לעשות כרצונה, ולטוויטר יש את יכולת ניתוח נתוני המשתמש לצורך התאמת פרסומות.  בכל מקרה, בעקבות ההגבלה של אפל, אותן רשתות חברתיות נאלצות לבקש מחיר נמוך יותר בעבור פרסומות אצלם, בעקבות חוסר היכולת שלהן להתאים במדויק את הפרסומות למשתמש ובכך ההכנסות נפגעות. לראיה - מאז שינוי המדיניות באמצע שנת 2021, פייסבוק לא מצליחה לגדול בהכנסותיה, ונמצאת בטווח של 29-32 מיליארד דולר. עד כמה זה משמעותי לפייסבוק? צוקרברג התייחס לבעיה ואמר שייקח למטא לפחות שנה להתאים מחדש פלטפורמת פרסום מתאימות לשינוי החדש של אפל. 3. תחרות גוברת - מטא וגוגל שולטות על רובו של שוק הפרסומות האינטרנטיות, אבל עד מתי זה יימשך? אנחנו רואים את טיקטוק, אפליקציית הריקודים שתופסת את המקום הראשון בהורדות בחנות האפ-סטור והגוגל פליי, ושעות רבות של בני נוער ואף מבוגרים שמבלים שעות מול האפליקציה, בנוסף, טיקטוק היא הפלטפורמה שהגיעה הכי מהר למיליארד משתמשים פעילים חודשיים בממוצע. רק ממחיש עד כמה יש כאן מתחרה שפרצה בשנים האחרונות ומהווה מתחרה מהותית לרשתות החברתיות. ומה עם אמזון ונטפליקס? בפברואר האחרון פרסמה אמזון  AMAZON לראשונה כמה כסף היא הכניסה מפרסומות על גבי הפלטפורמות של החברה. על פי הדיווח, בשנת 2021 אמזון הכניסה 31 מיליארד דולר. לצורך השוואה, גוגל הכניסה באותה שנה 210 מיליארד דולר. צריך לומר שלאמזון - החברה שרושמת הכי הרבה הכנסות בעולם בכל רבעון - יש הפוטנציאל להגיע ולהיות אחת הגדולות בעולם בעסקי הפרסום בעקבות העדפות המשתמש הממוצע, להתחיל לחפש מוצר שהם רוצים לקנות, באמזון. מה שנותן לה יתרון אדיר על המתחרות, ואת הפריבילגיה לדרוש מחיר גבוה בעבור פרסום באתר.  נטפליקס  NETFLIX רוצה להפוך למתחרה של גוגל על נתח השוק של יוטיוב והודיעה לאחרונה על כניסתה לעולם הפרסומות באמצעות מנוי מוזל אשר כולל פרסומות בפלטפורמת הסטרימינג. כדי לעשות זאת היא מתכננת לשתף פעולה עם ענקית נוספת, מיקרוסופט MICROSOFT , כדי להיכנס ולתפוס נתח שוק גדול בעולם הפרסומות. לא מיותר לציין שנטפליקס זו חברה עם ״גב״ משתמשים גדול של 214 מיליון משתמשים, וממוצע צפייה של שעתיים ביום לכל משתמש. יש לה ״אדמה פוריה״ להצליח בעולם הפרסום, ולהגביר את התחרות הגדולה באותו סגמנט. בשורה התחתונה, הרשתות החברתיות ניצבות בפני פלונטר בעניין המודל העסקי שלהן, כאשר עולם הפרסום הדיגיטלי הופך קשה ומסובך יותר להצליח בו - הגדולות מתחילות להבין את הפוטנציאל הגדול בסגמנט זה ולא מתכוונות להישאר בצד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.