ג'נט ילן: "הכלכלה בהאטה וזה הכרחי - אבל זה לא מיתון". מה יהיו נתוני התמ"ג?
כלכלנים רבים רואים בשני רבעונים רצופים של התכווצות בתוצר המקומי הגולמי סימן למיתון. אמנם זו עשויה להיות אחת התוצאות שעליה עלולים להצביע נתוני התמ"ג ברבעון השני, שיפורסמו ביום חמישי בארצות הברית. יחד עם זאת, הצפי לרבעון השני הוא דווקא לצמיחה של 0.4%, לאחר התכווצות של 1.6% ברבעון הראשון.
"הכלכלה מאטה", הודתה שרת האוצר ילן אתמול בראיון. לדבריה, הצמיחה המהירה של 5.5% בשנה שעברה החזירה אנשים לעבודה, ושוק העבודה ממשיך להיות חזק עם ממוצע של 375,000 משרות פנויות בשלושת החודשים האחרונים. ילן אומרת שכלכלה שמציגה נתונים כאלה אינה כלכלה במיתון. לדבריה, "אנחנו נמצאים בתקופה של מעבר, שבה הצמיחה מאטה. זה הכרחי וראוי, ואנחנו צריכים לצמוח בקצב יציב ובר קיימא". היא הוסיפה ואמרה כי “מיתון הוא התכווצות רחבה המשפיעה על מגזרים רבים במשק. המצב פשוט איננו כזה".
עוד אמרה ילן בראיון שבנוסף לשוק עבודה חזק ולמגמות ההוצאות הצרכניות, התפוקה התעשייתית צמחה בחמישה מתוך ששת החודשים האחרונים. בנוסף, היא ציינה כי איכות האשראי של משקי הבית נותרה חזקה. היא אמנם אומרת שהאינפלציה היא "גבוהה מדי" אך צופה שפעולות הפד ישפיעו על המצב, ואילו הממשל יעשה מאמץ משלו להוריד מחירים, כולל קיצוץ הגירעון הפדרלי ושחרור נפט מרזרבות הנפט האסטרטגיות, במטרה להוריד את מחירי הדלק.
ילן עוד אמרה שהיא לא אומרת שארה"ב תימנע ממיתון, מכיוון שיש איומים באופק. יחד עם זאת, לדבריה הנתונים עדיין אינם מצביעים על האפשרות הזאת. לדבריה, ארה"ב צפויה לחוות האטה ביצירת מקומות עבודה חדשים. בנוסף, האינפלציה גבוהה לא רק בארצות הברית, אלא גם במדינות מחוץ לארה"ב. כמו כן, והמלחמה באוקראינה משפיעה לרעה על מחירי הנפט.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנשיא ג'ו ביידן, שנמצא בבידוד בבית הלבן עקב הידבקות בקורונה, צייץ אתמול כי ב-21 מדינות בארצות הברית, שיעור האבטלה הוא 3% או פחות, זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה.
הפד והחלטת הריבית הבאה
השבוע, החל מיום שלישי, יתכנס הפדרל ריזרב כדי להחליט על מהלך הריבית הבא שלו, עליו יודיע ביום רביעי. כלכלנים רבים צופים שהריבית תעלה ב-0.75%, בדומה להעלאה הקודמת ביוני. יחד עם זאת, יש כלכלנים שצופים מהלך דרסטי עוד יותר, של העלאת ריבית באחוז שלם.
מדד אמון הצרכנים לחודש יולי, שאמור להתפרסם ביום שלישי, צפוי לעמוד על 97, ירידה לעומת 98.7 ביוני.
נתון משמעותי נוסף, שיתפרסם ביום שישי, הוא נתוני ההכנסה וההוצאות האישיים לחודש יוני. על פי התחזיות, הנתונים יצביעו על עלייה של 0.5% בהכנסות לעומת החודש הקודם, בדומה לעליה של חודש מאי. ההוצאות צפויות לעלות ב-1%, לאחר שעלו ב-0.2% במאי
- 2.לרון 25/07/2022 11:48הגב לתגובה זווכעת??? זה לא אומר לכם "משהו"?
- 1.לרון 25/07/2022 11:47הגב לתגובה זויתברר בעוד שנה שכבר לפני שנה,כלומר היום,כבר היינו במיתון אך "למה להפחיד"?כידוע פסיכולוגיה יוצרת כלכלה,פרופ' לכלכלה ילן יודעת זאת היטב
- יובל 25/07/2022 17:41הגב לתגובה זוהאינפלציה מזמן עברה את קו 10 אחוזים. הם כולם משקרים כמקהלה אחת גדולה.
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
