כרטיס אשראי
צילום: Pixabay

הריבית על הלוואות בארה"ב - 17%

שיעור הריבית הממוצעת על הלוואות דרך חברות כרטיסי האשראי בדרך לשבור את שיאי כל הזמנים; חשבונות הבנק של בעלי ההכנסה הנמוכה החלו ל"הדליק נורות אזהרה"; איך הציבור יחזיר את הכסף? ומה הריבית בארץ?
נתן טגי | (13)

העלאות הריבית אומנם מקטינות ביקושים, אבל הציבור עדיין צריך אשראי והוא פונה אל חברות כרטיסי האשראי. זה נכון גם אצלנו וזה נכון גם לשור האמריקאי. העלאות הריבית הופכות את הכסף ל"יקר" יותר. הציבור שנטל הלוואות בתקופה האחרונה ושייקח בקרוב ישלם ריבית רצחנית. וזה עוד לפני שיום רביעי השבוע יו"ר הפדרל רזרב ג'רום פאואל ירעיד שוב את השווקים והציבור האמריקאי עם העלאת ריבית נוספת. מדברים על העלאה של 0.75% עד 1%, רוב הסיכויים נוטים ל-0.75%, אבל בהחלט יכולה להיות הפתעה למעלה. המשמעות היא - עלייה נוספת בריבית ההלוואות.  

הריבית על הלוואות בכרטיס אשראי בארה"ב שוברת שיאים. האשראי של הציבור האמריקאי לחברות כרטיסי האשראי גדל בשלושת החודשים הראשונים של 2022 ב-84 מיליארד דולר, לעומת 77 מיליארד דולר אשתקד. בזמן ששיעורי הריבית שוברים שיאים ומגיעים גם ללווים "פחות טובים" למעל 20%. המצב אצלנו יחסית טוב יותר - הריבית שגובות חברות כרטיסי האשראי עומדת על 11%-13%. 

הריבית הממוצעת בכרטיסי אשראי בארה"ב עומדת על 17.25%, כאשר בתחילת השנה הריבית הממוצעת עמדה על 16.3%. שיא כל הזמנים עומד על שיעור ממוצע של 17.87% באפריל 2019. נוטלי ההלוואות צריכים להיות מוכנים לכך ששיעור הריבית צפוי לשבור את השיא, בסמוך להחלטת הפדרל רזרב על העלאת ריבית נוספת. הריבית צפויה להגיע למעל 18%. עבור לווים בעלי הכנסה נמוכה מדובר במכה קשה. הם אלו שחייבים לממן את עצמם והם אלו שמשלמים את הריביות הגבוהות. יכולת ההחזר להם נפגעת וזה עלול ליצור כדור שלג מסוכן. 

הכלכלן הראשי העולמי של הבנק סיטי גרופ, נתן שייטס, מזהיר מפני הלוואות רכב גבוהות של משקי בית רבים ככאלו שעלולות להיות מסוכנות - גם למלווים וגם ללווים. ההלוואות האלו סופגות את העלאה בשיעור הריבית, כאשר בעלי הכנסה נמוכה יתקשו בהחזרים. עוד מציין שייטס כי בעלי הכנסה נמוכה צברו יותר חובות מאשר בעלי הכנסה גבוהה. נשמע אבסורד, אבל מכיוון שרבים מאוד מבני ההכנסות הנמוכות רכשו רכבים במימון, הרי שהחובות שלהם רק הלכו וגדלו והם מסכנים את הכלכלה האמריקאית. התהליך הזה שהתעצם בתקופת הקורונה, ממחיש את תחושת העושר של הציבור, גם לצד המענקים שקיבל הציבור. עכשיו זה משתנה ב-180 מעלות וזה עלול להיות במקביל לאינפלציה והעלאות ריבית סוג של סאבפריים בשוק ההלוואות בעיקר ההלוואות לרכבים.   

אפילו בג'י פי מורגן חוששים

לקוחות הבנק ג'י פי מורגן הם בדרך כלל לא בעייתים בתחום ההלוואות, אבל הבנק בשיחת המשקיעים לאחר דיווח התוצאות לרבעון השני, הביע דאגה לגבי אלו בעלי ההכנסה הנמוכה. סמנכ"ל הכספים ג'רמי בארנום, ציין כי "במבט לתזרימי המזומנים ולהיקף המזומנים של בעלי ההכנסה הנמוכה, החלו להידלק נורות אזהרה".

עם זאת, שיעורי פיגור החזרי הלוואות עלו ברבעון האחרון עלו במעט, מה שמצביע על יכולתם של הצרכנים לשלם ולעמוד בהתחייבויות שלהם. על פי ג'י פי מורגן בששת החודשים האחרונים, 1.05% מלקוחות כרטיסי האשראי היו בפיגור של 30 יום, לעומת 1.01% לפני שנה. בבנק לא יודעים עדיין אם מדובר בתהליך נורמלי כתוצאה מהעלאת הריבית או מסימן להידרדרות במצב. אבל בנתונים האלו יש בעיה עמוקה - במקרים רבים הבנקים וחברות כרטיסי האשראי מגלגלים את ההלוואות עוד לפני פירעונן אם הם מבינים שהלקוחות מתקשים לשלם את החוב. ללקוחות-לווים זה מצוין וגם למלווים זה נהדר - ככה הם בעצם מעלים ריבית (הסיכון עלה אז גם הריבית עולה) וכך הם לא מפרישים על הפסדי אשראי.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    איתן 25/07/2022 23:50
    הגב לתגובה זו
    אצלנו. שתהיה פה אינפלציה של 900 אחוז אינשאללה וכל החזירות האינסופית תגיע סוף סוף לקיצה. הטירוף פה שבר את כל השיאים עם קבלנים שלא יודעים שובע ובנקים ובראשם בנק ישראל שמתדלקים את עליות המחירים ושהציבור ידפק עד העצם..
  • 9.
    עודי 25/07/2022 20:49
    הגב לתגובה זו
    אם זה ימשיך כך יהיה מצב כמו שהיה בשנת 2008 הכל יקרוס גם הלווה וגם המלווה ומעניין מה יעשה הננגיד שלנו במקביל
  • 8.
    אנונימי 25/07/2022 16:20
    הגב לתגובה זו
    אני משקיע דרך בית השקעות גדול בפגאיה והם משלמים לי 0.5% לחודשמישהו עושק אותי?
  • Sassi6 26/07/2022 06:44
    הגב לתגובה זו
    זה מרווח הרבית המקובל ללא טייקונים
  • 7.
    כל השווקים רמאות אחת גדולה . (ל"ת)
    עמית 25/07/2022 15:29
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    פשוט שודדים את האזרחים ואין מושיע זהו הקפיליזם החזרי. (ל"ת)
    נכון 25/07/2022 14:41
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אלי 25/07/2022 14:18
    הגב לתגובה זו
    בשבוע הזה מקסימום בשבוע הבא תתחיל מגמה דובית חדשה
  • 4.
    סתם אחד 25/07/2022 13:14
    הגב לתגובה זו
    ובסיבוב הבא שלא יתפתו לכסף הזול
  • אם לא, יקחו להם קודם רכב ואח"כ נדל"ן ותתחיל ירידה בנדלן (ל"ת)
    והופ אנחנו במיתון 25/07/2022 14:19
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לילי 25/07/2022 13:00
    הגב לתגובה זו
    חברות האשראי מלוות בסיכון גבוהה ללא חקירת עבר הלווה מתוך הנחה כי הטובים יעלו על הרעים . כך הם חוסכים הוצאות תפעול .
  • 2.
    ממתי ריבית של 11%-13% זה נורמאלי בשוק האפור נותנים זה8% (ל"ת)
    דויד - הצבר 25/07/2022 12:59
    הגב לתגובה זו
  • בשוק האפור 8% זה ריבית חודשית יא נעל (ל"ת)
    הבורר 25/07/2022 14:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לומר שהמצב בישראל טוב יותר כי הריבית נמוכה יותר זה 25/07/2022 12:47
    הגב לתגובה זו
    לומר שהמצב בישראל טוב יותר כי הריבית נמוכה יותר זה מטעה. צריך להסתכל על שעור הריבית הריאלית ואז נראה שבישראל המצב חמור יותר מבארה״ב
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.