עמית לנג
צילום: עמית משעל

ככה לכאורה תרמה מקורות למקורבים מיליונים

מקורות מנסה לשדר הצלחה - גיוס של 1.2 מיליארד שקל בחוב מהציבור; היא שוכחת להגיד שכדי להצליח (בקלות) היא והחתם (הרחבה כאן) הורידו את המחיר של האג"ח ב-5%; אם היו מורידים ב-10% היו גם מגייסים 3 מיליארד שקל אבל זו לא הצלחה... 
נתנאל אריאל | (13)

מקורות מדווחת על "הצלחה" - חברת המים הצליחה להשלים גיוס בהיקף 1.2 מיליארד שקל. הגיוס נעשה על ידי הרחבה של שתי סדרות אג"ח - סדרה 10 (סדרה קצרה עם מח"מ של 3.7 שנים) וסדרה סדרה 11 (סדרה ארוכה - מח"מ למעל 13 שנים). 

מקורות לצד החתם - פועלים איביאי יצאו לגיוס הזה בצורה רשלנית במקרה הטוב ופושעת במקרה הרע וגרמו לירידה של 3.2% באגרות החוב הארוכות והרגישות יותר. למחרת האיגרת הוסיפה לרדת כך שביומיים היא איבדה 5%. ביקרנו את המהלך של החתם ומקורות (כאן) והסברנו שזו לא בעיה לגייס אם מחליטים לפגוע במחזיקי החוב ואם מחליטים לפגוע בחברה עצמה. זו באמת לא בעיה להוריד 5% במחיר ולהצליח. היה אפשר גם להוריד ב-10% את המחיר ולגייס גם 3 מיליארד שקל. למה זה לא נעשה בחוכמה, בשלבים, בהדרגה, עם מחיר מינימום. אתם רואים את מדינת ישראל יוצאת להנפקה בכל מחיר? מה זו הנואשות הזו והדוגמה של מדינת ישראל לא סתמית, אחרי הכל, מקורות מגובה על ידי מדינת ישראל. 

אם תסתכלו בדוחות של מקורות תראו שהיא רווחית, אבל אין משמעות לרווח וגם לא להפסד שהיה ואם יהיה. זה דומה לחברת החשמל וגם לרכבת. יש גוף ציבורי שקובע את מחיר המים בהתאם למבנה הוצאות של מקורות ופרמטרים נוספים וכך נוצר מצב שמקורות מרוויחה. אבל מקורות היא כשחושבים על זה רק צינור - היא צינור להעברת הכספים בשימוש במים מהציבור למדינה. במקביל היא קיבלה אחריות על התשתיות, על הקמה, תפעול של מתקני התפלה. היא בעצם ספק המים שלנו. פעילות בלי סיכון, פעילות בתמיכה וגיבוי ממשלתי. פעילות נהדרת ואגב מקורות גם מספקת מים מחוץ לישראל.

שתי מסקנות ביניים - מקורות מקבלת גיבוי מהמדינה  ולכל דבר יש מחיר. הכי קל לחתם -יועץ להוריד מחיר בהנפקה, כי ככה קל לו לשווק את ההנפקה, ככה גם הוא מעביר לחברים בגופים המוסדיים סחורה טובה (בהמשך להנפקות הפח שהוא מכר לה - סוג של פיצוי). בנוסף הגופים המוסדיים מקבלים הנחה של 1.2%, וגם לחתם יש כסף מההנפקה. לא הרבה, הוא בעיקר צריך את ההנפקה כדי לנפנף גם בהנפקות טובות.

השאלה הגדולה היא לא למה החתם גרם להורדת המחיר. אלא למה במקורות הסכימו לכך? אז במקורות יגידו שהם צריכים את הכסף, במקורות יגידו שקורה משהו בשווקים. זה לא נכון. הירידה במקורות אג"ח 11 בשיעור של 5% (הפסד למחזיקי החוב בסך 110 מיליון שקל) היא חריגה מאוד והם יודעים זאת. הם פשוט רוצים כסף ולא אכפת להם בדרך לשלם מיליונים לחברים ומקורבים. ככה כסף עובר מחברה ממשלתית לגופים אחרים. ההוכחה היא בשער האג"ח - כבר אתמול חזרה האג"ח לעלות ב-1.6%.

זו אגרת חוב טובה והשוק יודע זאת. זאת אגרת חוב טובה לא בגלל ניהול טוב של מנהלי מקורות, לא בזכות טכנולוגיה, או התייעלות, או מוצר טוב. זה פשוט מונופול שמן בחסות המדינה. מה יותר טוב מזה? זה כמעט כמו להשקיע באג"ח של מדינה ולכן התמחור שלו הוא ביחס לאג"ח ממשלתי. 

קיראו עוד ב"אג"ח"

התשואה של אגרות החוב הארוכות של מקורות זינקה ביומיים מכ-1.35% ל-1.77%. זו אג"ח צמודה למדד, כך שהתשואה הצפויה בה היא סדר גודל של 4% בשנה (לזמן ארוך). המרווח מהאג"ח הממשלתי הוא 1.55%, וזה הרבה ביחס לאג"ח בטוחה יחסית כזו.

אז מקורות לא הצליחה לגייס 1.2 מיליארד שקל כפי שאתם קוראים במקומות אחרים. מדובר בהנפקה שהיא כישלון. לצערנו היא פשוט לקחה כסף, את הכסף שלנו כי מקורות היא חברה ממשלתית והעבירה לאחרים. אם עמית לנג, המנכ"ל של מקורות, היה מתעקש הוא היה מקבל עוד 1.5%-2% בקלות, זה לפחות 10 מיליון שקל, וזה לא כל הנזק שהוא עשה. ייתכן שלא אכפת לו - זה לא הכסף שלו, הוא לא נמדד כמו בחברה נסחרת שמטרתה להרוויח. הוא מנכ"ל של חברה ממשלתית, יש לו רקורד בשירות הציבורי, אז למה שישנה גישה?

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    אורי 05/05/2022 18:51
    הגב לתגובה זו
    דברי בלע ללא הבנה אמיתית של המצב. בריאות....
  • 11.
    רינת 05/05/2022 16:35
    הגב לתגובה זו
    קראתי הכל, נראה קצת משמיץ מידי, מגמתי, מעניין מי הזמין את זה. בזמן האחרון יש המון כתבות מגמתיות בנושאים שונים. לא נראה לי שלמנכל חברה לא אכפת מכלום.. אבל הבנתי מהכתבה שמדובר באגרת ממש טובה
  • 10.
    יצחק 05/05/2022 10:04
    הגב לתגובה זו
    למה אין תגובה של מקורות עמית לאנג מנכל רק חודש נשמע כמו כתבה מגמתית
  • 9.
    עמית לנג מנכל בדיוק רבע שעה (ל"ת)
    עמית לנג מנכל בדיוק 05/05/2022 08:28
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    שמעון 04/05/2022 18:38
    הגב לתגובה זו
    רשות החברות ואולי גם מבקר המדינה היו צריכים להתריע! לפחות מצופה מהם לפעול אחר מעשה.במדינה מתוקנת מנכ"ל כזה לא היה ממשיך בתפקידו.
  • 7.
    ירון 04/05/2022 18:36
    הגב לתגובה זו
    וכולם יודעים שגם אם נתפסים אזיי העונשים אם בכלל הם בדיחה
  • 6.
    גבי 04/05/2022 17:10
    הגב לתגובה זו
    הירידה החריגה באמת לא היתה ברורה
  • 5.
    רון ויסברג 04/05/2022 16:29
    הגב לתגובה זו
    עדין הנהלת החברה זכאית וראויה לתוספת שכר משמעותית
  • 4.
    רועה חשבון 04/05/2022 16:28
    הגב לתגובה זו
    אני מצדיע לכם !!!
  • 3.
    רוני 04/05/2022 15:31
    הגב לתגובה זו
    עצוב ומדכא
  • 2.
    כספי 04/05/2022 15:21
    הגב לתגובה זו
    אותו סיכון ראשוני קיים גם במניות אבל שם עוד יש סיכוי לתשואה.
  • 1.
    זה רק המנכ״ל זו בעיקר זלמן מלאך (ל"ת)
    יוסי 04/05/2022 14:18
    הגב לתגובה זו
  • זלמן מלרך עברה לישראכרט (ל"ת)
    חיים 05/05/2022 18:52
    הגב לתגובה זו
אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.