הגירעון של מדינת ישראל בחודש ינואר ירד בחדות ב-1.2% ועומד על 3.3% מהתוצר (50 מיליארד שקל), לעומת 4.5% בחודש דצמבר. הצבענו על כך שאם המדינה לא הייתה מבזבזת סתם מיליארדים הגירעון היה יורד לרמות הנוכחיות כבר היה קורה בחודש הקודם - והנה מגיע חודש ינואר ומוכיח את הטענה.

על פי משרד האוצר, חודש ינואר מאופיין עונתית בעודף תקציבי שהסתכם ב-18.5 מיליארד שקל, כאשר עיקר ההסבר לעודף על פי משרד האוצר הוא גידול בהכנסות המדינה של 27.8% תוצר ב-12 החודשים האחרונים, עליה של 5.2 נקודות אחוז תוצר ביחס לינואר 2021. 

אבל גם זה בדיוק מוכיח את הנקודה: משרדי הממשלה מבזבזים סתם כסף בחודש דצמבר, כי הם יכולים, כי נגמרת השנה ויש להם 'עודף'. אז במקום לנהוג באחריות. במקום לשמור על הקופה הציבורית (הכסף שלכם. כן) הם פשוט מבזבזים. בסוף יש מחיר לכסף הזה - מדינת ישראל משלמת כל שנה החזרי חובות גבוהים בעשרות מיליארדי שקלים ממה שהיה אם הגירעון היה נמוך יותר (החוב של ישראל כבר עומד על טריליון שקל - בסוף מישהו, כלומר הציבור, יצטרך לשלם את המחיר של מישכון העתיד לטובת ההווה). בשנים קודמות הוצב יעד גירעון נמוך יותר של פחות מ-3%, ועל פי החוק בשנת 2022 יעד הגירעון הוא 2%. אז בשנתיים האחרונות המדינה רחוקה משם (בעקבות הקורונה הגירעון זינק לשיא של 12.4% בפברואר 2021, או 185 מיליארד שקל).

כן צריך לומר, הגירעון של ישראל נמוך בהשוואה עולמית. המדינות הגדילו משמעותית את ההוצאות שלהן, אבל זו נחמת עניים: אצל הרבה מדינות אחרות גרוע יותר ולכן אצלנו זה בסדר. אז האמת שזה לא בסדר. אין סיבה לבזבז כסף שלא צריך לבזבז (ועובדה שכל השנה לא ביזבזו אותו). בצורה כזו חוסכים לעתיד במקום סתם לבזבז על ההווה. רוצים לשפר את החיים של אזרחי ישראל? צריך כמובן לשפר את התוצר לנפש, אבל לא פחות חשוב - לנסות לבזבז פחות.

• השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
• ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ובחזרה לנתוני האוצר:

על פי נתוני האוצר, הוצאות הממשלה בחודש ינואר התכנסו מעט ל-31.1% תוצר (קיטון של 3.3% נקודות אחוז תוצר ביחס לנתון בחודש ינואר 2021).

היקף ההכנסות של המדינה בחודש ינואר עמד על 48 מיליארד שקל, גידול של 39% לעומת ינואר 2021. ההוצאות בחודש ינואר עמדו על 29.5 מיליארד שקל, ירידה של 15% ביחס לינואר בשנה שעברה - אבל בנטרול תכנית הסיוע בעקבות הקורונה הגידול בהוצאות הממשלה הסתכם ב-4.8%.

הכנסות ממסים ישירים:

ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו בינואר 2022 ב-29.5 מיליארד שקל לעומת 19.7 מיליארד שקל בינואר 2021. בשיעורים אחידים, גדלה גביית המסים הישירים בינואר 2022 ב-38%.

מס הכנסה מעצמאים ומחברות - בינואר הסתכמה הגביה ב-15.6 מיליארד שקל לעומת 10.5 מיליארד שקל בינואר 2021. בשיעורי מס אחידים, זוהי עליה של כ-31%.

הגבייה מעצמאים (כולל בעלי מניות בחברות) עלתה ב-9% בעוד שהגבייה מחברות עלתה ב-43%. העליה החדה בגביית חברות נובעת בחלקה מגידול במספר שומות בסכומים משמעותיים.

• ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
• האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר , המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

ניכויי מס הכנסה משכירים וניכויים במקור אחרים, כולל משוק ההון - הגביה הסתכמה בינואר 2022 בכ-14.7 מיליארד שקל, לעומת 11.4 מיליארד שקל בינואר 2021, עליה של 25%. העליה מוסברת בחלקה ע"י גידול משמעותי מגביה בגין מימוש אופציות ע"י עובדים במסגרת אקזיטים.

שוק ההון – בינואר 2022 נרשמה גביה ברוטו של כ-0.5 מיליארד שקל, בדומה לינואר 2021.

מיסוי מקרקעין - ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו בינואר 2022 ב-2.4 מיליארד שקל, לעומת 1 מיליארד שקל בינואר 2021.

בגביה ממס שבח נרשמה עליה של 145%. בגביה ממס רכישה נרשמה עליה בשיעור של 115%. העליה בגביה ממסי נדל"ן נובעת מגידול ברכישות דירות השקעה טרם העלאת מס הרכישה על דירה שניה.

החזרים – בינואר 2022 הסתכמו ההחזרים ממס הכנסה ומניכויים ב-1.7 מיליארד שקל, לעומת 1.5 מיליארד שקל בינואר 2021, עליה של 1%.

ההכנסות ממסים עקיפים:

בחודש ינואר 2022 הסתכמו ההכנסות ממסים עקיפים ב-17.2 מיליארד שקל לעומת 13.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים, בנטרול הקדמת יבוא כלי הרכב בדצמבר 2020, עלו הכנסות ממסים עקיפים ב-16%. עיקר העלייה מוסברת ע"י גידול במע"מ ייצור מקומי לעומת התמתנות בהכנסות לפני שנה, בינואר 2021, כתוצאה מצמצום בפעילות של המשק בחלק ניכר מהענפים וכן ירידה ביבוא בזמן הסגר שהיה במשק באותם ימים.

סך ההכנסות ממע"מ (מס ערך מוסף) בינואר 2022 הגיעו ל-13.5 מיליארד שקל לעומת 10.1 מיליארד שקל אשתקד, עליה של 21%.

ההכנסות ממס קניה יבוא הסתכמו בינואר 2022 בכ-1.7 מיליארד שקל. בניכוי הקדמת יבוא רכב, זו ירידה ריאלית, של כ-17% לעומת ינואר 2021.

מס הבלו על הדלק - ההכנסות למדינה הסתכמו ב-1.8 מיליארד שקל לעומת 1.5 מיליארד שקל בתקופה מקבילה אשתקד. עליה של 15% הנובעת בעיקר מהגבלות התנועה וצמצום הפעילות של המשק בינואר 2021 בצורה משמעותית יותר מאשר ירידה בניידות בינואר 2022 בעקבות עליה בתחלואה ובידודים.