אמזון מקפיאה את ההחלטה שלא לקבל כרטיסי ויזה שהונפקו בבריטניה
ענקית הקמעונאות AMAZON (סימול: AMZN) דיווחה כי לא תוציא בינתיים לפועל את המהלך שלה עליו דיווחה בחודש נובמבר במסגרתו לא תקבל יותר בפלטפורמה שלה תשלומים מטעם כרטיסי אשראי שהונפקו על ידי חברת VISA (סימול: V) תחת אדמת הממלכה המאוחדת.
במקור, דיווחה החברה ב-17 בנובמבר של השנה הקודמת כי לא תקבל יותר תשלומים שבוצעו באתר שלה מצד כרטיסי האשראי הבריטים של החברה החל מה-19 בינואר, קרי עוד יומיים (רביעי). כעת דיווחה החברה כי היא פועלת במגעים הדוקים עם ויזה וזאת על מנת למצוא את עמק השווה עבור החברות.
בערב הדיווח הראשוני האשימה אמזון את העמלות הגבוהות שגובה חברת האשראי עבור עסקאות שבוצעו בבריטניה, כאשר מנגד הגיבה ויזה כי היא מאוכזבת מאוד מההחלטה וכי תפעל בשיתוף פעולה עם ענקית הקמעונאות על מנת למצוא פיתרון ששתי החברות תהיינה שלמות איתו.
לא מדובר בפעם הראשונה בה נוצר משבר ביחסים בין שתי הענקיות, לאחר שמוקדם יותר בשנה הקודמת דיווחה אמזון כי תטיל עמלה של כ-0.5% על כל עסקה אוסטרלית או סינגפורית אותה יבצעו הלקוחות שלה באמצעות כרטיסי אשראי של ויזה במדינות האלו. עדיין לא ברור מדוע החליטה אמזון להשהות את החלטתה בדבר אי קבלת הכרטיסים, וכמו כן אם ההחלטה סופית או זמנית.
- "70% שאירופה תיכנס למיתון"
- נטיקסיס: אין סכנה למיתון עולמי; הברקזיט מסוכן ממלחמת הסחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחילה סבורים היו מומחים כי המהלך התקבל על ידי אמזון מוקדם יותר בחודש נובמבר לאחר שבעקבות לעזיבתה של בריטניה מהאיחוד האירופאי (ברקסיט), חברות אשראי רבות כמו ויזה והיריבה MASTERCARD INCORPORATED (סימול: MA) העלו את העמלות שלהן על עסקאות המבוצעות בין האיחוד האירופי ובין בריטניה.
אולם כעת ההערכות בשוק הן כי ההחלטה התקבלה דאז על ידי אמזון לאו בעקבות עזיבתה של בריטניה מהאיחוד האירופי, וכי אם הייתה זו דרך של ענקית הקמעונאות לשדל את ויזה להוריד את הריביות אותם היא גובה.
אמזון אינה החברה היחידה המציינת לרעה את העלויות הגבוהות שכרוכות בשימוש בכרטיסי האשראי של ויזה, כאשר דוגמה נוספת הינה רשת הסופרמרקטים האמריקאית "קרוג'ס" שחסמה באופן זמני את היכולת לשמש בכרטיסי האשראי שלה בכמה מחנויותה.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בד בבד סובלות חברות האשראי האלו מלחצים גוברים מצד שירותי פינ-טק חדשים כמו "קלרנה" השוודית ו-"אפטרפיי" האוסטרלית המציעות שירותים בדמות "BNPL" (קנה עכשיו, שלם אחר כך) המאפשרים ללקוחותיהם לפרוס את תשלומי הרכישות על פני כמה חודשים, וטרם ידוע מה יעשו חברות אלו על מנת להגביר את יכולת התחרות שלהן בהיבט זה.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
