מעולם בתולדות האנושות לא נעשה ניסיון כה רחב היקף לשלוט באופן מלאכותי על הדמוגרפיה כמו מדיניות הילד האחד הסינית. כמו פעמים רבות בהן האדם מנסה לשלוט בטבע ישנן תוצאות לוואי אותן הוא לא צפה. אם כי במקרה זה אולי לא היה כל כך קשה לצפות את המתרחש עם קצת מחשבה קדימה. 

בשנות ה-70 של המאה הקודמת חששה סין מהתפוצצות אוכלוסין עקב הגדילה העצומה במספר האזרחים, והחלה במדיניות חינוכית להקטנת מספר הילדים במשפחה. למרות הצלחת המדיניות החינוכית שהקטינה בחצי את שיעור הילודה, המפלגה הקומוניסטית חשה שזה לא מספיק, ובשנת 1979 הוציאה איסור גורף, חסר תקדים, שאסר על משפחות להביא יותר מילד אחד לעולם במה שמהווה ככל הנראה את הניסוי החברתי הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית. המדיניות לוותה בקנסות ואף בהפרות קשות של זכויות אדם כמו הפלות כפויות ועיקור נשים כמיטב המסורת של המפלגה הקומוניסטית בסין. 

המדיניות הצליחה והגדילה המואצת נעצרה. יש הסוברים שאף סייעה בצמיחה הסינית המואצת בעשורים האחרונים, כאשר הכסף שנחסך על ידי המשפחות הקטנות הופנה לחסכונות וצריכה שסייעו ל"בום" הכלכלי שחוותה סין.  

והנה, בחלוף שלושה עשורים מתחילת הניסוי מגלה סין להפתעתה שאם אין ילדים גם אין מבוגרים ואין מי שיעבוד. האוכלוסייה מתבגרת ואין מספיק ידיים עובדות שיתפסו את מקומם של העובדים המזדקנים. כתוצאה מכך בשנת 2015 שונתה המגבלה והחל מה-1 לינואר 2016 הותרו שני ילדים למשפחה. ב-2021 התרחש השינוי השני כאשר המפלגה הקומוניסטית השלטת התירה כבר שלושה ילדים למשפחה. 

• פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023
• תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

סין לא הסתפקה באישור להרחבת המשפחה אלא אף החלה ביוזמות לעידוד הילודה. זמן חופשת הלידה הוארך, ישנן הטבות במיסים, הלוואות וסובסידיות לדברים הנצרכים לגידול ילדים ונבנים מתקנים למעונות לפעוטות.

גם עסקים מעורבים במאמץ הלאומי. לדוגמה, חברת הטכנולוגיה החקלאית "דה בי לונג" מציעה שנת חופש ומענק של כ-16 אלף דולר במזומן לעובדותיה לאחר לידה. ההטבות גדלות במקרה של ילד שני או שלישי. סין עושה הכל כדי שאזרחיה יתחילו להביא ילדים לעולם. 

אך, לפחות לעת עתה, היוזמות לא נושאות את פרי הבטן המיוחל. ונראה שסין קצת אחרה את הרכבת. אולי במקביל להידרדרות שיעור הילודה בעולם כולו, הזוגות הסינים לא ממהרים לקפוץ על המציאה ומתעכבים אפילו בהבאת הילד הראשון, ושיעורי הילודה נשארים עדיין נמוכים באופן מסוכן הן לשוק העבודה והן לצמיחה העתידית של המעצמה הגדולה. בסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הסינית נמצא שהשאיפות של נשות סין הן ללדת 1.8 ילדים בלבד - רחוק מ-2.1 הילדים שנדרשים לשימור גודל האוכלוסייה. תוצאות הסקר הביאו לקריאה לביטול גמור של הגבלות הילודה בסין שנראה שאיבדו ממשמעותם, קריאה שלא נענתה בינתיים. 

• סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים
• שוק המניות של ברזיל זינק ב-2025 - אבל ההמשך תלוי בפוליטיקה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

מ-14.7 מיליון לידות בשנת 2019 צנח המספר ב-18% ל-12 מיליון בלבד בשנת 2020. שיעור התינוקות ל-1000 איש היה 8.5 - לראשונה בהיסטוריה פחות מ-10. שנת 2022 צפויה להיות הראשונה בהיסטוריה בה אוכלוסיית סין תתכווץ. 

התיאוריה הכלכלית הפשוטה אומרת שככל שהאוכלוסייה מתבגרת מספר העובדים יורד, בסיס משלמי המיסים יורד אף הוא ויחד איתו נפגעת גם יכולת המדינה לעודד צמיחה. פחות עובדים גורם גם לפחות יכולת יצור. גם הצריכה נפגעת כשיש פחות אנשים לקנות. ההשלכות של כל זה על המשך הצמיחה הסינית קריטיות.

אחד הכלכלנים הבכירים בסין, רן זפינג, פרסם ברשת וויבו הסינית (המקבילה לטוויטר) ציוץ שעורר גלים ברחבי המדינה, בו קרה לבנק המרכזי להדפיס 2 טריליון יואן כדי לעודד את הילודה כך שיהיו 50 מיליון תינוקות נוספים בעשר שנים הקרובות. החשבון הושעה לאחר מכן, וחזר עבור יומיים ללא הציוץ מעורר המחלוקת.

בציוץ קודם שלו, זפינג פרסם סקר בו שאל את עוקביו מהן לדעתם הסיבות המרכזיות לצניחה בילודה הסינית. התשובה המרכזית הייתה המחירים: מחירי החינוך, הבתים, מעונות וההשפעה שלהם על איכות החיים של ההורים. נדמה שסקר דומה בכל מדינה מערבית היה מביא לתוצאות דומות, כך שההתמערבות של סין פוגעת במאמצי המדינה להיאבק בילודה המדשדשת. 

דו"ח התוצר הסיני האחרון ממחיש אולי את חוסר האיזון של הצמיחה הסינית. הדו"ח היה טוב בכללו. אמנם הצמיחה בשנת 2021 הייתה נמוכה מציפיות האנליסטים והגיעה ל-8.1% לעומת צפי ל-8.4%, אך הפספוסים התרחשו ברבעונים הקודמים. ברבעון האחרון הצמיחה דווקא הביסה את התחזיות עם עליה של 4% לעומת צפי של 3.6%. יחד עם זאת, כשנכנסים לפרטי הדו"ח רואים שהיצור הפתיע לטובה כמו גם ההשקעות בבתים ובמפעלים, כאשר ההשקעה במכונות ייחודיות זינקה ב-24.3%, מה שמצביע על ציפיות המפעלים להמשך צמיחה בייצור, אך המכירות הקמעונאיות היו מתחת לציפיות ועמדו על 1.7% בלבד בחודש דצמבר ביחס לשנה קודם לכן, כאשר הכלכלנים ציפו ל-3.7%. המשמעות היא: הצמיחה הסינית עדיין תלויה מאד בייצוא ולא בצריכה מקומית. 

הנתון הזה הוא חשוב. צמיחתה המהירה של סין הייתה במשך שנים תוצאה של הפיכתה ל"מפעל של העולם" עם ייצור זול שהסתמך על כוח אדם עצום שחי בתנאי עוני ומסתפק במשכורות נמוכות. עם התפתחותה של סין וצמיחתה המואצת העושר התחיל לחלחל לעוד ועוד שכבות באוכלוסייה ויחד אתו באו עליות השכר והזינוק באיכות החיים. הציפיות הן שמנועי הצמיחה העתידיים של סין לא יהיו רק בתחום הייצור והיצוא, אלא יעברו גם לצריכה הפרטית של הסינים עצמם שייהנו מפרות עמלם של הדורות הקודמים. פגיעה משמעותית במנוע הצמיחה הזה עקב הירידה בכמות האוכלוסייה עלולה להיות מכשול רציני ביותר בדרך להמשך צמיחה עתידית.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הסינית מסרה בהקשר לנתונים שפרסמה ביחס לרבעון האחרון: "אנו חייבים להיות מודעים שהסביבה החיצונית יותר מסובכת וסובלת מאי וודאות, והכלכלה המקומית נמצאת תחת לחץ משולש של צמצום הביקוש, בעיות אספקה וציפיות נמוכות". בעוד למגפת הקורונה ומדיניות ה"אפס קורונה" המחמירה וודאי היו חלק משמעותי בצמצום הצריכה, מה שצפוי להשתפר בשנה הבאה, כמו גם משבר הנדל"ן עקב שינוי מדיניות ממשלתי, מכל מקום בטווח הבינוני ארוך הצטמצמות האוכלוסייה הסינית, או לכל הפחות חוסר יכולתה לגדול תהווה מכה אנושה יותר לציפיות הצמיחה מאשר מכשול זמני כזה או אחר. 

יחד עם זאת לא הכל שחור בדמוגרפיה הסינית. לפי ההערכות המומחים הדור החדש של העובדים יהיה בעל יכולות גבוהות יותר מהדור המזדקן היוצא משוק העבודה. תהליכי האורבניזציה שעוברים על סין במהירות העבירו אוכלוסייה עצומה מהכפרים בהם החינוך היה ברמה נמוכה מאד, אם בכלל, אל הערים עם מערכת חינוך מסודרת. בכלל רמת החינוך בסין השתפרה פלאים בעשורים האחרונים, מרמת היסודי ועד האוניברסיטאות, כך שהעובדים החדשים צפויים להיות בעלי כישורים המתאימים לעולם המודרני. 

קשה להסיק מסקנות מהניסוי הסיני היחודי שקרוב לוודאי שלא יחזור על עצמו בעתיד הקרוב או בכלל. השלטון הייחודי והאופי הסיני המיוחד איפשר הפרה בוטה של זכויות אדם ויד ברזל באכיפה לאורך תקופה ארוכה. ההתמודדות עם התוצאות תלווה את סין עוד עשורים קדימה ואין לדעת האם בסופו של דבר תצליח מדינת הענק להתגבר על הקשיים שהיא יצרה במו ידיה.