ביידן
צילום: ביידן אתר הבחירות

עוד מאותו הדבר או מועמדת מהפד' - מי יהיה שר האוצר של ארה"ב?

אם טראמפ ינצח, שר האוצר מנוצ'ין צפוי להמשיך בתפקידו. ביידן, שטרם הכריז על מועמד מטעמו, מתלבט בעיקר בין לאל בריינארד ממועצת הנגידים של הפד' או יו"ר הפד' באטלנטה רפאל בוסטיק
ארז ליבנה | (3)

כשהמרוץ לנשיאות טרם הוכרע – והוא גם כנראה לא יוכרע בימים הקרובים – נותר לשבת ולעקוב אחר הסקרים. בינתיים, השאלה המעניינת היא, מי יהיה שר האוצר המיועד הבא. האתגרים שלו או שלה יהיו עצומים, כדי לנסות ולהוריד מהאימפקט של המגפה על הכלכלה האמריקאית.

 

לפי נתוני משרד התעסוקה, האבטלה האמריקאית עומדת נכון להיום על 7.9%, בהשוואה ל-3.5% בפברואר. כלומר תוספת של כ-11 מיליון אמריקאים מובטלים. גם הגירעון מרקיע שחקים, כשנכון להיום, הגירעון הפיסקאלי ל-2020 עומד על 3.1 טריליון, כשכלל ההוצאות הממשלתיות עומדות השנה על למעלה מ-6.5 טריליון דולר, ביחס ל-4.5 טריליון ב-2019.

 

מה שברור זה שהדבר הראשון שיעמוד על הפרק לכל שר אוצר אמריקאי שיבוא זה חבילת התמריצים החדשה לכלכלה – זו שכרגע תקועה בדיונים.

 

אלא אם כן באמת נמאס לו, מי שצפוי להמשיך בתפקידו אם הנשיא דונלד טראמפ ימשיך בתפקידו, הוא שר האוצר האמריקני הנוכחי, סטיבן מנוצ'ין. הוא כבר הודיע שימשיך לעוד 4 שנים אם טראמפ ימשיך.

 

מי שהיה עד הבחירות ב-2016 משקיע ומנהל קרנות גידור יחסית אנונימי, הפך לשר האוצר ומי שמשפיע הכי הרבה אחרי הנשיא על המדיניות הפיסקאלית של ארה"ב. הוא בוגר אונ' ייל היוקרתית והוא נמצא כבר עשרות שנים במעגל הקרוב של לא מעט אליטות כלכליות בוול סטריט.

 

למנוצ'ין ולטראמפ היכרות שנמשכת 17 שנה, עד שב-2016 טראמפ ביקש ממנו להיות האחראי על גיוס התרומות לקמפיין. מהר מאוד מנוצ'ין התחבב על טראמפ, שהפך אותו לשר האוצר כשנבחר לתפקיד.

 

כשסיים את לימודיו בשנת 1985, הלך בדרכו של אביו ונכנס היישר לבנק גולדמן זאקס, שם הפך לשותף כעבור 9 שנים. בתחילת 2001 כבר הפך לסגן נשיא הבנק, אבל הוא לא החזיק הרבה זמן בתפקיד וב-2002 כבר היה בדרכו החוצה מהבנק.

 

בין היתר, מנוצ'ין גם הקים ב-2004 את חברת ההפקות DUNE, שאחראית על מימון כמה מהסרטים הידועים בעשור האחרון. מ-2014 ועד 2017, מנוצ'ין קיבל קרדיט כמפיק בפועל בלא מעט סרטים, ביניהם כאלה שזכו באוסקר. בין המפורסמים שבסרטים ניתן למצוא את סרט לגו, צלף אמריקאי, מד-מקס, וונדר וומן של גל גדות, יחידת המתאבדים, אוואטאר וגם סדרת סרטי X-Men.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

מנוצ'ין הוא בין הבודדים ששרדו עם טראמפ מאז הבחירות הקודמות, כשהוא אחראי בין היתר על המדיניות המוניטרית של הממשל והדפסת הכסף, שהכניסה את ארה"ב לאחד הגירעונות החומרים שידעה ארה"ב מאז ומעולם. למרות ההבטחות לצמצום הגירעון, עוד לפני הקורונה החוב השנתי של הממשל הגיע לטריליון דולר ב-2019 לבדה.

 

בכל מקרה, אילולא טראמפ עצר את הדיונים בין הבית הלבן לקונגרס, אולי מנוצ'ין היה מצליח להגיע להסכם בנוגע לחבילת התמריצים החדשה לכלכלה האמריקאית עם יו"ר בית הנבחרים, ננסי פלוסי. בינתיים זה לא קרה והצדדים תקועים לפחות על 10 נקודות שונות באופן חלוקת התקציבים.

 

בצד של ביידן: הפוליטיקאית, הכלכלנית מהפד' והשחור הגאה

למרות שאליזבת' וורן, מהפוליטיקאיות הנחשבות במעגלי השמאל מעוניינת בתפקיד שרת האוצר, במקרה שהמועמד הדמוקרטי, ג'ו ביידן יזכה בנשיאות, הסיכויים לכך די קלושים. עבור ביידן, שרוצה לשדר מסר של פיוס ובגרות במקרה של ניצחון, וורן היא פחות או יותר סדין אדום – למרות שלמען הפוליטיקה, הוא עדיין לא פסל את מועמדותה.

 

בחירה בוורן, בעלת הדעות הפרוגרסיביות והאנטי תאגידיות, לתפקיד הרגיש הזה תכניס את וול סטריט לסחרור ותעלה יותר מדי התנגדויות במעגלי המרכז-ימין. זה לא מנע ממי שראתה עצמה מועמדת לראשות המפלגה הדמוקרטית – וגם רצה ופרשה – להציג את מועמדותה בפני ביידן.

 

מתמודד נוסף שעלה כאפשרות במטה ביידן הוא רפאל בוסטיק, שכיום מכהן כיו"ר הפד' באטלנטה. המועמדות שלו מעוררת עניין בקרב רבים בשל העובדה שאם ייבחר, לא רק שיהיה שר האוצר השחור הראשון, אלא גם כזה שיצא מהארון והוא הומוסקסואל מוצהר. בוסטיק פרסם השנה מאמר שבו הסביר כיצד הגזענות הממסדית מכבידה על הכלכלה האמריקאית בשל הפערים הבין גזעיים, הבאים לידי ביטוי בתקצוב ממשלתי.

 

מה שברור כעת הוא שגם אם ביידן בחר סופית את המועמד או המועמדת, הוא לא יודיע על כך עד אחרי שיזכה – אם יזכה. על פניו, לפי אנליסטים בארה"ב, יש מתמודדת אחת שמובילה על פני היתר – לאל בריינארד, שכיום מכהנת במועצת המנהלים של הבנק המרכזי האמריקאי, הפד'.

 

הבחירה בה, שתהפוך אותה לאישה הראשונה בתפקיד, נחשבת להכי קלה לבליעה לוול סטריט, אבל גם למתונים יותר, שנרתעים מסגנונה הקרבי של וורן, שנחשבת לאימת הבנקאים והסוחרים.

 

בריינארד די אהודה במפלגה הדמוקרטית, לאחר שקידמה מדיניות בעד העובדים בפד' וגם התנגדה להסרת הרגולציה שהוביל הנגיד ג'רום פאואל. עם זאת, הכנסתה של בריינארד לתפקיד, משמע שיצטרכו למלא את מקומה בפד' – וזו לא תהיה משימה קלה בכלל.

 

"אם ביידן יבחר בבריינארד, זה יסמן לשווקים שביידן רוצה להיות מתון ולא להיכנע לאגף הנצי במפלגה", אמר הכלכלן סטיבן סטנלי, מראדי אמהרסט פיירפוינט לבלומברג. "היא נתפסת הרבה פחות עוינת מוורן וזה בוודאי יעניק לשוק מידה מסוימת של הקלה", הוסיף.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בידין לו יתן לכול הרמאים לריץ את הבורסה זה לו כשר (ל"ת)
    דוד 04/11/2020 14:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הננמי 04/11/2020 14:54
    הגב לתגובה זו
    מאפו מהבורסה בישראל מזמן היה חקירה מה שקורה בבורסה שמריצים אותה שטרמפ אם כול החברים שלו עשו כסף כל בבורסה שלו כשר
  • 1.
    בידין לו יתן כמו טרמפ שהיהה לו הנתרס בבורסה להריץ אותה (ל"ת)
    הננמי 04/11/2020 14:51
    הגב לתגובה זו
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.