יש מי שטוענים כי מחלות פוגעות בעיקר במי שהמערכת החיסונית שלו חלשה מסיבות כאלו ואחרות ולא מחיידקים - אחרת הרופאים היו חולים כל הזמן. ככה הם טוענים... מי שאומר את זה, בדר"כ גם מקבל נזיפה מהרופאים. "אל תדבר שטויות!". אבל נתונים שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אודות שיעור התמותה בשיא המגיפה, מעלים מעט סימני שאלה לגבי הגישה הרווחת בכלל ולגבי הקורונה בפרט.

על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2020, עד סוף יולי ובפרט בחודשים מרץ-יולי, לא ניתן להצביע על תמותה עודפת משמעותית בישראל, למרות העלייה במספר הנפטרים מנגיף קורונה והעלייה בחלקם מתוך סך הנפטרים.

בחודשים הראשונים של השנה התמותה הייתה נמוכה במיוחד, אך מתחילת המגפה ובמיוחד בחודשים אפריל-יולי, התמותה דומה לשנים קודמות, עם תנודתיות בין השבועות. מחישוב סטטיסטי של תמותה עודפת (הסבר בהמשך) לפי שבועות נמצא כי עודף התמותה בחודשים מרץ-יולי הוא כ-300 נפטרים מתוך 19,000 נפטרים באותה תקופה.

מתחילת 2020 עד סוף חודש יולי נפטרו בישראל 27,500 תושבים. בשנת 2019 נפטרו באותם חודשים 27,550 תושבים. בחודשים האלה שיעור התמותה הגולמי, המביא בחשבון את גודל האוכלוסייה, היה ב-2020 מעט יותר נמוך מ-2019 – 3.0 ל-1,000 לעומת 3.1, בהתאמה. בהשוואה של החודשים מרץ עד יולי 2020 לעומת 2019 שיעור התמותה היה כמעט זהה.

• ישראל עושה צעד אסטרטגי נוסף בדרך לביסוס מעמדה כמעצמת חדשנות בחלל
• טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שיעור תמותה גולמי, לפי חודש, ינואר-יולי 2020-2017

מקור: הלמ"ס

על פי הנתונים, התמותה מנגיף הקורונה בישראל היא נמוכה יחסית למדינות רבות אחרות. מתוך כ-19,000 נפטרים בישראל בחודשים מרץ-יולי, כ-570 אנשים (כ-3%) נפטרו ישירות מנגיף קורונה (לפי נתוני משרד הבריאות).

האם מי שמת מקורונה, אכן מת מקורונה?

ואולם, נשאלת השאלה האם מאז הופעתה בישראל בחודש מרץ, גרמה המגפה לתמותה "עודפת" בישראל? כלומר, תמותה סך הכל מעבר לצפוי בהשוואה לשנים קודמות בתוספת של תמותה שיכולה להיגרם, למשל, ממקרי נגיף קורונה שאינם מזוהים, ממחלות אחרות שלא טופלו בזמן, מהימנעות מפנייה לבתי חולים וכד'.

במדינות אחרות, כמו אנגליה, ארצות הברית, ספרד, איטליה וצרפת דווח על "עודף תמותה" בחודשים שחלפו מאז פרוץ המגפה. בישראל בולטת העלייה באחוז הפטירות מנגיף קורונה מסך הפטירות בעיקר בשבועות 15 ו-16 (19-6 באפריל) והחל משבוע 28 (12-6 ביולי) ובכל חודש יולי. בשבוע האחרון של יולי הגיע אחוז הפטירות מנגיף קורונה מסך הפטירות לכמעט 10%. אך האם סך התמותה גבוה יותר לעומת שנים קודמות?

• 1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
• ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

פטירות, סך הכל ומנגיף קורונה לפי משרד הבריאות, לפי שבוע

מקור: הלמ"ס

אחוז פטירות מנגיף קורונה, לפי שבוע

מקור: הלמ"ס

כדי לענות על השאלה האם בישראל יש עודף תמותה ב-2020 ובפרט לאחר פרוץ המגפה, חושבו שיעורי התמותה השבועיים בישראל לשנת 2020 בהשוואה לממוצע של חמש השנים הקודמות (2019-2015), תוך שימוש ברווחי סמך (טווח ערכים המכסה את הערכים האמיתיים בטווח ביטחון של 95%) משיעורי התמותה באותן שנים.

בכל הגילים: מתחילת 2020 עד סוף יולי השנה, שיעור התמותה היה גבוה מהצפוי (מחוץ לרווח הסמך) בשלושה שבועות: 14, 21 ו-31, כולם אחרי פרוץ המגפה. בשבועות האלה היו בסה"כ 306 נפטרים מעבר לממוצע הצפוי, כך מציינים בלמ"ס.

1. שבוע 14 (מה-30 במרץ) היה בתחילת הגל הראשון, ונפטרו בו 114 אנשים מעבר לצפוי. באותו שבוע נפטרו כ-40 מ-נגיף קורונה  לפי הדיווחים למשרד הבריאות.
2. בשבוע 21 (מה-18 במאי) היה גל חום וייתכן שהוא תרם לתמותה העודפת (117 נפטרים מעבר לצפוי). באותו שבוע דווח על כ-10 פטירות מנגיף קורונה.
3. בשבוע 31 (שבוע אחרון של חודש יולי), הייתה תמותה עודפת (75 נפטרים). בשבוע זה דווח על כ-83 נפטרים מנגיף קורונה. גם בשבוע זה היו ימים חמים במיוחד וייתכן שהייתה לכך השפעה על התמותה.

לעומת זאת, היו שישה שבועות שבהם התמותה הייתה נמוכה מהצפוי:  שבועות 2, 7-4, 9, שבהם נפטרו בסה"כ כ-670 אנשים פחות מהמספר הצפוי. השבועות האלה היו בחודשים ינואר ופברואר לפני פרוץ המגפה ובעונת השפעת בחורף שהייתה חלשה יחסית השנה. בתקופה שלאחר פרוץ המגפה לא היו שבועות שבהם התמותה הייתה נמוכה מהצפוי באופן מובהק (מחוץ לרווח הסמך), אך במרבית השבועות היא הייתה קרובה לממוצע או נמוכה ממנו.

שיעור פטירות לפי שבוע, ממוצע 2019-2015 עם רווח סמך ובשנת 2020

מקור: הלמ"ס

גילי 70 ומעלה. בדומה לכל הגילים, היו שלושה שבועות שבהם התמותה הייתה גבוהה באופן מובהק (מחוץ לטווח רווח הסמך): שבוע 14 (תחילת הגל הראשון) שבוע 21 (שבו שרר גל חום) ושבוע 31. בשבועות האלה נפטרו 197 אנשים מעבר לצפוי (73 נפטרים בשבוע 14; 67 – בשבוע 21; ו-57 – בשבוע 31). (אותם שביעות כמו לכלל האוכלוסייה).

לעומת זאת, היו אחד עשר שבועות שבהם התמותה הייתה נמוכה מהצפוי. שבעה מהם היו לפני תחילת המגפה, ובהם היו כ-1,060 פטירות פחות מהצפוי. שלושה שבועות היו אחרי פרוץ המגפה: שבוע 23 (מה-2 ביוני), שבוע 26 (מה-22 ביוני) ושבוע 30 (מה-20 ביולי).

בשבועות האלו היו 186 פטירות פחות מהצפוי. בסה"כ לא ניתן לומר שבחודשים מרץ-יולי הייתה תמותה גבוהה יותר מהצפוי בגילי 70 ומעלה. במרבית השבועות התמותה הייתה אפילו נמוכה מהממוצע, אם כי בתוך גבולות רווח הסמך, כלומר ההבדל אינו מובהק.

שיעור פטירות של בני 70 ומעלה, לפי שבוע, ממוצע 2019-2015 עם רווח סמך ובשנת 2020

מקור: הלמ"ס

גם בקרב בני 80 ומעלה מתקבלת תמונה דומה, אך עם עודף קטן מאוד. בשני שבועות בלבד היה "עודף" – שבוע 21 במאי (80 נפטרים), ושבוע 31 ביולי (47 נפטרים). בשישה שבועות היה "חוסר" – כולם לפני תחילת המגפה. ביתר השבועות לא נמצא שיעור תמותה חריג. גם בגילי 80 ומעלה במרבית השבועות בחודשים יוני ויולי התמותה הייתה נמוכה מהצפוי, אך בתוך גבולות רווח הסמך.

שורה תחתונה