זאת המניה שהזרים מסתערים עליה: "חשוב לנו לצמוח בצורה עקבית"
בשקט והרחק מהרדאר של המשקיעים, חברת פרוטרום הולכת ומבססת את עצמה כאחת מהחברות הגדולות בבורסה - וקרובה מאוד להיכנס בעדכון הקרוב אל מדד המעו"ף היוקרתי. האם ליצרנית הטעמים יש עוד מקום לצמוח? מנהל העסקים הראשי של החברה סבור שכן.
לפני מספר ימים פרסמה יצרנית הטעמים תוצאות כספיות מצוינות לרבעון השני של השנה. מניית החברה הגיבה בחיוב. במקביל לדוחות ערכה החברה כנס משקיעים ובו דיבר יהודאי על מנועי הצמיחה של החברה אשר השווי שלה חצה השנה את רף ה-5 מיליארד שקל. השווי של החברה הנוכחי ממקם אותה במקום ה-25 במונחי שווי שוק - יותר מאשר חברות כמו סלקום (4.1 מיליארד שקל), פרטנר (4 מיליארד שקל), מליסרון (3.9 מיליארד שקל) וכלל ביטוח (3.6 מיליארד שקל).
שוק הטעמים שבו פועלת פרוטרום הוא שוק אשר צומח בקצב מתון של 3% בשנה. החברות בענף צומחות בין היתר באמצעות צמיחה אורגנית אך גם על ידי רכישות. ברבעון שחלף הציגה החברה צמיחה אורגנית של 6.2% ובכנס אמר יהודאי כי "פרוטרום ממשיכה במסע של הצמיחה שלה. חשוב לנו לצמוח בצורה עקבית ולהכיל את זה לשורה התחתונה. שנת 2014 אמורה להיות עוד שנת שיא לפרוטרום".
צמיחה באמצעות רכישות
לאורך השנים ביצעה פרוטרום 37 רכישות אותם הטמיעה בחברה. רכישות אלו שינו את המיקוד של החברה מהשוק של מערב אירופה והפכו אותה לחברה גלובלית. כיום בבעלות החברה נמצאים 34 מפעלים, 41 מעבדות מו"פ. המוצרים של החברה נמכרים ביותר מ-145 מדינות ליותר מ-15,500 לקוחות. בסה"כ מייצרת החברה כמות חסר תקדים של 31,000 מוצרים והיא משתמשת בכ-4,000 חומרי גלם.
- IFF: הרווח נפל ב-39% אך עקף את צפי האנליסטים
- IFF: ההכנסות עלו ב-4%; עקפה את צפי האנליסטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות שינתה החברה את המיקוד שלה וכעת היא שמה דגש על שווקים מתפתחים ובארה"ב. בשוק האסיאתי לא ביצעה החברה רכישות אך היא מקימה שם מפעל ייצור חדשני מהשורה הראשונה אשר יתחיל לעבוד ברבעון הראשון של 2015. בשווקים בדרום אמריקה ביצעה החברה רכישות אסטרטגיות בברזיל ובגוואטמלה ועשויה לבצע עסקאות נוספות. גם במזרח אירופה רכשה פרוטרום חברות בסלובניה וברוסיה.
האסטרטגיה של החברה הוא לא רק לצמוח במכירות אלא גם לשפר את הרווחיות. בין התוכניות של החברה לשנים הקרובות הוא הקמת מערך רכש גלובלי כדי לשפר את הרווחיות הגולמית. נכון להיום 40% מרכישות חומרי הגלם של החברה מתבצעות מול סוחרים מקומיים במדינות השונות אשר מצד אחד נותנים שירות מהיר וטוב, אך בד"כ יקר יותר ממה שניתן להשיג. ולהערכתו באמצעות רכש גלובלי ובהסכמים שנתיים ניתן להוריד את התלות בסוחרים המקומיים בחצי.
האסטרטגיה - רכישות קטנות
פרוטרום של היום היא אינה חברה ממונפת. ההון העצמי שלה מסתכם ב-557 מיליון דולר ורמת החוב שלה מסתכמת ב-188 מיליון דולר בלבד. פרוטרום מבחינתה הייתה שמחה לרכוש חברות גדולות בהיקף משמעותי - אך המבנה של הענף לא מאפשר זאת בשל מיעוט מועמדות אפשריות לרכישה.
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
בשוק הטעמים בוצעו בחודשים האחרונים שתי רכישות עליהן התמודדה החברה, ויהודאי עדכן את המשקיעים כי גם פרוטרום התמודדה על החברות - אך לא הייתה מוכנה לשלם את המכפילים הגבוהים. כך למשל, חברת בשם דיאנה נמכרה תמורת 1.35 מיליארד אירו המשקפת לה מכפיל EBITDA של 14.5. חברה נוספת אשר הרוויחה 100 מיליון אירו בשנה נמכרה תמורת 2.35 מיליארד אירו.
כעת המבנה בתעשייה הוא כזה שישנן ארבע שחקניות גדולות שמציגות מכירות שנתיות של יותר מ-2.5 מיליארד דולר, ארבעה שחקניות בינוניות עם קצב של כמיליארד דולר בשנה אשר כוללת את פרוטרום, והרבה מאוד שחקניות קטנות עם מכירות של עשרות מיליוני דולרים בשנה.
מכפילים של רכישות
בכנס הסביר יהודאי כי בעוד רכישות גדולות מתבצעות במכפיל של 15 על ה-EBITDA, פרוטרום נוהגת לבצע את הרכישות הקטנות לפי מכפיל של 7. פרט לפרוטרום - לא הרבה חברות מתמודדות על רכישות של החברות הקטנות - וזה אחד ממנועי הצמיחה של החברה.
נכון להיום פרוטרום נמצאת עם קצב מכירות של כ-800 מיליון דולר בשנה. ברבעון שחלף שהיה חזק עונתית רשמה החברה רווח של 25.5 מיליון דולר ובכך המשיכה להקטין את רמת החוב וכפועל יוצא גם את שיעור המינוף.
האם פרוטרום מהווה יעד לרכישה? על השאלה הזאת יהודאי לא עונה במפורש אבל מדבריו ניתן להבין כי החברה קיבלה הצעות לרכישה ודחתה אותן. בעוד החברה נסחרת סביב מכפיל 10 על ה-EBITDA בחברה מאמינים כי יש להם לאן לצמוח בשוק המקומי ולכן מסרבים להצעות המכירה - גם במכפילים גבוהים יותר.
הזינוק במניה
בעוד שוק ההון רדום יחסית מבחינת מחזורי מסחר, בשנה החולפת רשמה מניית החברה זינוק של 52%. גורמים בשוק ההון מסבירים כי העלייה במחיר המניה קשורה ברכישת מניות על ידי משקיעים זרים ופחות על ידי המוסדיים הישראליים. הסיבה לכך נובעת מכך שהחברות המתחרות של פרוטרום נסחרים במכפילים גבוהים יותר (למעלה מ-12).
בבנק אגוד המסקר את החברה העלו את מחיר היעד מרמה של 88 שקלים ל-105 שקלים ומציינים כי "פרוטרום היא חברה שיודעת לבצע רכישות מוצלחות, להטמיע אותן וליהנות מסינרגיות תפעוליות". לעת עתה, נראה שבפרוטרום מצליחים לשכנע את המוסדיים בסיפור הזה - נותר רק לקוות עבור המשקיעים כי הסיפור הזה יימשך.
גרף המנייה מתחילת 2014:
- 3.גידי 22/08/2014 22:07הגב לתגובה זויש גם טעם של קבב?
- 2.כבר מוכרים את המניה נפטרים כעת ממנה (ל"ת)הזרים 22/08/2014 10:48הגב לתגובה זו
- 1.זהירות 22/08/2014 08:17הגב לתגובה זועדיף למכור .המניה בקרוב תרד אחרי שכל הפריירים יקנו

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
