האסיר X

הפרשה שמסעירה את ישראל: מה היה במפגש בין ראש המוסד לוועדת העורכים?

עם פרסום התחקיר באוסטרליה והריקושטים בישראל, זומנו העורכים לפגישה בה הביעו זעמם על צו איסור הפרסום. בכיר מודה: "לא יכולנו ללכת ראש בראש מול הצנזורה, זה היה חייב להיות בהסכמה". עיתונאי: "חייבים לעשות בדק בית"
אלכסנדר כץ | (7)

השידור אתמול (יום ד') של תחקיר ערוץ הטלוויזיה האוסטרלי ABC על מותו של האזרח האוסטרלי בן זייג (אלון) בכלא איילון, לכאורה מהתאבדות, לא תפס את התקשורת הישראלית בהפתעה גמורה. מזה יותר משנתיים שעל הפרשה הוטל צו איסור פרסום מחמיר, וכתבים ועורכים באתר ynet שפרסמו פרטים מהפרשה כבר ביוני 2010, אף זומנו לחקירה אצל שירותי הביטחון. "נעים זה לא היה", אמר גורם באתר.

ולמרות זאת, אתמול לפני הצהריים סערו הרוחות בכל מערכות החדשות. התחקיר ששודר בערוץ טלוויזיה הממוקם 15 אלף ק"מ מישראל, העלה סוגיות רבות בהתנהלות שבין תקשורת למערכות ביטחוניות. אתר וואלה ואתר 'הארץ' העלו ידיעות שפרסמו פרטים מהתחקיר האוסטרלי, והוסרו כעבור דקות בעקבות דרישת הצנזורה. עורך 'הארץ' אלוף בן פרסם בשעות הצהריים כי "משרד ראש הממשלה יכנס בבהילות את ועדת העורכים של כלי התקשורת, כדי לבקש את שיתוף פעולתם במניעת פרסומה של פרשה שמאוד מביכה גורם ממלכתי", מה שעורר זעם רב במשרדי הצנזורה ברחוב קפלן בתל אביב.

גם מספר חברי כנסת - זהבה גלאון, אחמד טיבי ודב חנין - ניצלו את החסינות הפרלמנטרית שלהם, ובמהלך דיון במליאה אתמול אחר הצהריים הפנו שאלות לשר המשפטים יעקב נאמן לגבי הפרסומים הזרים הודות האזרח האוסטרלי "שנמצא מת בתאו". כלי התקשורת הישראלים קפצו על המציאה, הודיעו לצנזורה כי הם מתכוונים לצטט את חברי הכנסת, שדבריהם שודרו גם כך בשידור חי בערוץ הכנסת, ובכך סדקו עוד יותר את חומת "האסור לפרסם".

העורכים לראש המוסד: יש להסיר את הצו

למפגש עם העורכים הראשיים של גופי התקשורת הגדולים נשלח ראש המוסד תמיר פרדו. למפגש הגיעו נציגי 'ידיעות אחרונות', 'מעריב', 'חדשות 2', 'חדשות 10', גל"צ, קול ישראל, ערוץ 1 ו'ישראל היום', שקבלו בפני פרדו על התנהלות שירותי הביטחון. לדברי גורם שנכח בפגישה, העורכים הבהירו לראש המוסד כי בעוד שבכל העולם מדברים על פרשת האסיר X, רק בישראל הפרשה מושתקת באופן רשמי על ידי בית המשפט, במקביל לכך שהרשתות החברתיות פוקעות לעייפה מפרטים על "האסיר X". "לא ניתן להמשיך ולהשתיק את הפרשה. יש לאפשר לנו לפרסם אותה בישראל, בהסכמה עם הצנזורה", אמרו לו העורכים.

ואכן, סמוך לחצות יצרו נציגי הצנזורה קשר עם מערכות החדשות השונות, והודיעו על הכוונה לפנות בבוקר לבית המשפט המחוזי בלוד, במטרה להסיר חלקית את צו איסור הפרסום. דבר זה אפשר לכל המערכות להיערך לקראת ההסרה החלקית של הצו, אולם העיתונים נאלצו להסתפק בדברי חברי הכנסת. ב-8:10 הבוקר בית המשפט המחוזי בלוד הסיר חלקית את הצו.

עיתונאי בכיר, זועם על התנהלות העורכים: "אין פה ספק שבמקום ללכת ולשבת עם ראש הממשלה או נציגיו, תוך שנייה הם היו צריכים להעיף את עצמם לבית המשפט ולהגיש בקשה משותפת להסרת הצו. הם היו צריכים להביא את היועצים המשפטיים הכי טובים שיש בשוק, ולשכנע את בית המשפט להסיר את הצו".

האם בית המשפט היה משתכנע? "אם היינו הולכים ראש בראש עם הצנזורה, בדיון בבית המשפט היו אנשי שירותי הביטחון מסבירים כמה הפרשה עשויה לפגוע בביטחון המדינה, והשופט - שאין לו כלים לשפוט האם מדובר אכן בפגיעה מהותית - היה מקבל את טענת המדינה", הסביר בכיר באחד הגופים את הפסיביות לכאורה שלו ושל הקולגות שלו בהתנהלות מול הצנזורה.

לדבריו, "היינו צריכים להגיע להסכמות והבנות עם הצנזורה ושירותי הביטחון, כי רק כך אפשר היה להגיע למצב בו נפרסם את מה שכל העולם יודע ממנו. תראה איך היד של בתי המשפט קלה על ההדק כשהמשטרה מבקשת להטיל צו איסור פרסום על פרשיות פליליות. אסור היה לנו לרוץ ככה לבית המשפט, ובסוף להפסיד".

"אנחנו צריכים לעשות בדק בית רציני"

גורם בכיר באחת המערכות, מסכים עם טענתו של העורך. "כשיש צו איסור פרסום כל כך גורף והמדינה נעמדת על הרגליים האחוריות כדי למנוע את הפרסום, אין סיכוי שבית המשפט היה מקבל את הבקשה של גופי התקשורת", אמר. אבל לדבריו, יש לעשות שידוד מערכות בהוצאת צווי איסור פרסום, על רקע הפרשה האחרונה: "הצנזורה הבינה שהסוסים ברחו מן האורווה וברגע שהצו לא רלוונטי, כיוון שכל אזרח ישראל יש לו פייסבוק או טוויטר, הם החליטו לבטלו. מדובר בהתנהלות ארכאית, שעברה מן העולם. אי אפשר לשמור היום על מידע חסוי בצורה כזו".

ועד כמה הפרשה פגעה בשמה הטוב של התקשורת הישראלית? עיתונאי בכיר שביקש להישאר בעילום שם, מסביר כי "באוסטרליה מתעסקים באובססיביות בפרשה - זה מופיע בכל מהדורות החדשות ופותח את כל העיתונים, ודנים שם האם ישראל היא מדינה חשוכה, גם בגלל המקרה עצמו, וגם בגלל השתקת התקשורת. עולות שם טענות לכך שהתקשורת למעשה משתפת פעולה עם השלטונות".

לדבריו, "זו בושה לתקשורת הישראלית שהתגלתה במלוא מערומיה. תפקידו של עיתונאי זה לחשוף עוולות, וזה מקרה קלאסי שלשמו נועדה עיתונות פלורליסטית קלאסית. המקרה הזה הוכיח שעיתונות בארץ לא מבינה את התפקיד האמיתי שלה. אנחנו צריכים לעשות בדק בית רציני".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ק. טע 23/02/2013 11:02
    הגב לתגובה זו
    אמ לא היתה הדרמה הזו של כינוס דחוף של נציגים זוטרים מהתקשורת אז איש לא היה מתייחס לאוסטרליה. הסיפור עלה לכותרות בגלל הכינוס הדרמטי הזה. רוב המשתתפים בכלל לא שמעו על התחקיר האוסטרלי אבל כשראש מוסד מבקש לא לפרסם משהו שהמ בכלל לא ידעו זה לחם לתקשורת. בקיצור ההיסטריה של המעורבים שיזמו זאת גרמה למה שגרמה
  • 5.
    ישראלי 15/02/2013 04:54
    הגב לתגובה זו
    המוסד ומערכת הביטחון פועלת בעולם סבוך, מול אוייבים רבים וברוך השם מצליחה בהצלחה גבוהה להגן על תושביי ואזרחי ישראל... אין זכות הציבור לדעת ויש חובת הציבור לא לדעת וחובת פדרו והאחרים למלא תפקידם ולהגן עלינו וכנראה שהם סבורים שהשתיקה נכונה למקרה זה ואני סומך עליהם ובטח לא על גדעון לוי וכאלה כמוהו...
  • 4.
    איציק 14/02/2013 04:30
    הגב לתגובה זו
    כותרות בנושא, ואף אחד לא עוסק בזה באובססיביות, והאובססיביות היא רק בישראל
  • לך תישן על האף (ל"ת)
    גילי 14/02/2013 09:36
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נדב 13/02/2013 23:17
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר להכתיב מה מותר ומה אסור ומה היו צריכים לעשות בלי לדעת את הפרטים המלאים. יש הרבה חורים בפרסום וטוב יעשו כל הברברנים אם קודם לכל יבינו את הסיפור המלא במקום לזרוק השערות, הצעות וספקולציות.
  • 2.
    פרדו צריך ללכת הביתה... (ל"ת)
    דמוסתנס 13/02/2013 22:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כנרת 13/02/2013 18:19
    הגב לתגובה זו
    היו חייבים לעשות את זה בהבנות עם הצנזורה ולא לפרסם ללא אחריות
שרון גיל
צילום: רמי זרנגר

מי יקנה את הוט מובייל ובאיזה מחיר?

רן קידר |

פטריק דרהי רוצה למכור את הוט. לא בטוח שיש הרבה קונים, בינתיים הוא מקבל הצעות לרכישת הוט מובייל. 

שוק הסלולר הישראלי, שסבל בשנים האחרונות מירידת מחירים דרמטית ומתחרות עזה, עומד שינויים. הוט מובייל, אחת מארבע המפעילות הגדולות עם כ-2 מיליון מנויים ונתח שוק של כ-17%, עשויה לשנות את מפת התקשורת. מכירתה על ידי קבוצת אלטיס שבשליטת הטייקון שפשט רגל בצרפת עשויה לא רק להקל על חובותיו העצומים של דרהי, אלא גם לשנות את המפה התחרותית.

קבוצת גיל שרון מתעניינת בהוט מובייל

גיל שרון, שכיהן כיו"ר בזק וכמנכ"ל גולן טלקום מוביל קבוצת משקיעים שהגישה הצעה לא מחייבת לרכישת הוט מובייל תמורת 1.4 מיליארד שקל. ההצעה הוגשה לאלטיס, והיא כוללת שותפות עם גופים מוסדיים מובילים: לאומי פרטנרס, הראל ביטוח, מנורה מבטחים ומור ביטוח.

המוסדיים יזרימו את רוב ההון, בעוד שרון יכהן כשותף כללי ומנהל תפעולי ראשי. הוא לא מזרים כסף אישי בשלב זה, אך יקבל אופציות להשתתפות עתידית אם העסקה תצליח. האסטרטגיה של הקבוצה של שרון מבוססת על התייעלות מהירה: הוט מובייל סובלת מרווחי רווח נמוכים עקב תחרות מחירים, אך בעלת בסיס מנויים יציב ותשתיות 5G מתקדמות. הוא מתכנן להגדיל הכנסות דרך שדרוג חבילות משולבות, סלולר, אינטרנט ביתי וטלוויזיה, ולהפחית עלויות תפעוליות ב-20%-30%. אם העסקה תתגבש, שרון יפרוש מתפקידו כיו"ר IBC, מיזם הסיבים האופטיים, כדי למנוע חשש מניגוד אינטרסים, שכן מנורה ומור מחזיקות גם שם.

אלא שפלאפון, זרוע הסלולר של בזק, הגישה הצעה גבוהה בהרבה - 2 מיליארד שקל. השאלה אם הרגולטור יסכים לעסקה כזו שתוביל את החברה הממוזגת לנתח שוק של כ-36%. מיזוג עם הוט מובייל ייצור שחקן עם נתח שוק גדול כשסלקום הבאה בתור עם 28%. 

שרון רכש לפני כ-8 שנים את גולן טלקום יחד עם האחים זלקינד ב-350 מיליון שקל, והפך אותה ממפעילה קטנה לחברה ששווה פי כמה ונמכרה לסלקום במחיר של פי 3. המוסדיים כנראה מאמינים שהוא יעשה זאת שוב בהוט מובייל. 


פטריק דרהי, חובות ומניעים

שרון גיל
צילום: רמי זרנגר

מי יקנה את הוט מובייל ובאיזה מחיר?

רן קידר |

פטריק דרהי רוצה למכור את הוט. לא בטוח שיש הרבה קונים, בינתיים הוא מקבל הצעות לרכישת הוט מובייל. 

שוק הסלולר הישראלי, שסבל בשנים האחרונות מירידת מחירים דרמטית ומתחרות עזה, עומד שינויים. הוט מובייל, אחת מארבע המפעילות הגדולות עם כ-2 מיליון מנויים ונתח שוק של כ-17%, עשויה לשנות את מפת התקשורת. מכירתה על ידי קבוצת אלטיס שבשליטת הטייקון שפשט רגל בצרפת עשויה לא רק להקל על חובותיו העצומים של דרהי, אלא גם לשנות את המפה התחרותית.

קבוצת גיל שרון מתעניינת בהוט מובייל

גיל שרון, שכיהן כיו"ר בזק וכמנכ"ל גולן טלקום מוביל קבוצת משקיעים שהגישה הצעה לא מחייבת לרכישת הוט מובייל תמורת 1.4 מיליארד שקל. ההצעה הוגשה לאלטיס, והיא כוללת שותפות עם גופים מוסדיים מובילים: לאומי פרטנרס, הראל ביטוח, מנורה מבטחים ומור ביטוח.

המוסדיים יזרימו את רוב ההון, בעוד שרון יכהן כשותף כללי ומנהל תפעולי ראשי. הוא לא מזרים כסף אישי בשלב זה, אך יקבל אופציות להשתתפות עתידית אם העסקה תצליח. האסטרטגיה של הקבוצה של שרון מבוססת על התייעלות מהירה: הוט מובייל סובלת מרווחי רווח נמוכים עקב תחרות מחירים, אך בעלת בסיס מנויים יציב ותשתיות 5G מתקדמות. הוא מתכנן להגדיל הכנסות דרך שדרוג חבילות משולבות, סלולר, אינטרנט ביתי וטלוויזיה, ולהפחית עלויות תפעוליות ב-20%-30%. אם העסקה תתגבש, שרון יפרוש מתפקידו כיו"ר IBC, מיזם הסיבים האופטיים, כדי למנוע חשש מניגוד אינטרסים, שכן מנורה ומור מחזיקות גם שם.

אלא שפלאפון, זרוע הסלולר של בזק, הגישה הצעה גבוהה בהרבה - 2 מיליארד שקל. השאלה אם הרגולטור יסכים לעסקה כזו שתוביל את החברה הממוזגת לנתח שוק של כ-36%. מיזוג עם הוט מובייל ייצור שחקן עם נתח שוק גדול כשסלקום הבאה בתור עם 28%. 

שרון רכש לפני כ-8 שנים את גולן טלקום יחד עם האחים זלקינד ב-350 מיליון שקל, והפך אותה ממפעילה קטנה לחברה ששווה פי כמה ונמכרה לסלקום במחיר של פי 3. המוסדיים כנראה מאמינים שהוא יעשה זאת שוב בהוט מובייל. 


פטריק דרהי, חובות ומניעים