איילת שקד: "המצב בו ישנה החלה של שני דינים על חברות שנסחרות בחו"ל יוצר הכבדה עליהן"

שרת המשפטים יצאה כנגד ארגוני הפשיעה בישראל יחד עם הצעות למתן הקלות לחברות ישראליות הנסחרות בחו"ל
גיא ארז | (1)
נושאים בכתבה איילת שקד

שרת המשפטים, איילת שקד (הבית היהודי) נשאה דברים בכנס המסים השנתי של משרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן ופירמת רו"ח BDO זיו האפט, וחשפה הצעת חוק שהגישה הבוקר (ד') ליצירת הקלות לחברות ישראליות אשר נרשמות למסחר: "המצב כיום בו ישנה החלה של שני הדינים יוצר הכבדה על חברות וההקלות המוצעות באות ליצור מצב שיקל על החברות הזרות ויספק הגנה על המשקיעים".

"הפצתי הבוקר את טיוטת התקנות למתן הקלות לחברות ישראליות שנסחרות בבורסה בחו"ל. התקנות ממוקדות בחברות שאין בהן גרעין שליטה ונסחרות בבורסות זרות. מדובר בדברים טריוויאלים שמשום מה לא נעשו עד היום, כמו הגשת מסמכים באנגלית לרשם החברות, דבר שהקשה על חברות ישראליות רבות, הקלות בכינוס אסיפה כללית, ועוד מספר הקלות. המצב הקיים כיום בו ישנה החלה של שני הדינים, יוצר הכבדה, וההקלות המוצעות באות ליצור מצב שיקל החברות הזרות ויספק הגנה על המשקיעים. בחלק מהמקומות אף תידרש עמידה בדין הזר בלבד. כמו כן תיקנתי תיקון חקיקה לחוק החברות וכן פרסמתי תקנות שמטרתן ליצור הקלות. התקנות מבחינות בין חברות גדולות לקטנות, התקנות יסייעו לעידוד הנפקות בבורסה בכך שחברות המנפיקות לראשונה יזכו להקלות". 

דני מרגלית, יו"ר BDO זיו האפט, אמר: "אחת הסיבות העיקריות ל'פריחת רגולציית היתר' היא האוירה הציבורית שנוצרה בישראל בשנים האחרונות, אשר הופכת כל איש עסקים שמנהל חברה עם מחזור מכירות של יותר ממיליון ש"ח ל'טייקון'. מדובר במושג מופרך אשר מתייג קהילת עסקים שלמה כחשודה מיידית בטייקונים. אותה אווירה מקשה גם על התנהלותן העסקיות של החברות".

מנכ״ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו: ״אנו מברכים את יוזמת השרה שקד ומשרד המשפטים לקידום הקלות לחברות הציבוריות. עם זאת, בלי התמודדות ישירה עם הגורמים להתייבשות הבורסה- המעורבות החריגה של חברת אנטרופי, האכיפה המנהלית והעברת ניהול החברה הציבורית לידי בעלי מניות המיעוט, לא יהיה שינוי מגמה והחברות הציבוריות ימשיכו לעזוב את הבורסה הישראלית״

עוד בנאומה של שקד, התייחסה השרה לנזקים אותם גורמים ארגוני הפשיעה: "ארגוני הפשיעה בישראל הצליחו לחדור לתחומים רבים  בחיינו ויש להם השפעה על הכלכלה במשק, התחרות ההוגנת ומחירי הנדל"ן".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הכל מבינה - יה יה יה! (ל"ת)
    היא 02/12/2015 15:25
    הגב לתגובה זו
רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

בקשה לייצוגית נגד רשות המסים: גביית מס יסף על שכר דירה אינה חוקית

רן קידר |
נושאים בכתבה רשות המסים

בקשה לייצוגית נגד רשות המסים בטענה כי במסלול של מס של 10% על שכר הדירה, לא ניתן חוקית להוסיף מס יסף. התובע, רו"ח אלישע אברהם סער, טוען כי הרשות גובה מס יסף בשיעור 3% על הכנסות משכירות במסלול המס המופחת של 10%, בניגוד להוראות סעיף 121ב לפקודת מס הכנסה. לטענתו, ההכנסות במסלול זה אינן "הכנסה חייבת" כהגדרתה בחוק, ולכן אינן חשופות למס יסף.

מס יסף הונהג ב-2013 בעקבות מחאת 2011, ומטיל 3% מס נוסף על הכנסה חייבת שנתית של יחיד העולה על 721,560 שקל (נכון לשנת 2025). החל מינואר 2025, נוסף מס יסף של 2% על הכנסות פסיביות בלבד מעל התקרה. לפי פקודת מס הכנסה, "הכנסה חייבת" היא הכנסה לאחר ניכויי הוצאות, קיזוזים ופטורים. לעומת זאת, "הכנסה" היא סכום ברוטו ללא ניכויים. התובע טוען כי במסלול 10% אין ניכויים, ולכן ההכנסה אינה "חייבת" למס יסף.

משכירי דירות מחויבים לדווח ולשלם מס אם דמי השכירות עולים על 5,654 שקל לחודש (תקרת הפטור החודשית נכון ל-2025). האפשרויות:  מסלול 10%: מס סופי של 10% על דמי השכירות ברוטו, ללא ניכוי הוצאות, פחת או קיזוזים. מתאים למשכירים שמעדיפים פשטות בלי בירוקרטיה.  

מסלול רגיל: הכללת ההכנסה בהכנסות הכוללות, עם מס שולי עד 50%, אך עם אפשרות לניכוי הוצאות.

מתחת לתקרה - פטור מלא ממס ומדיווח.


האם רשות המסים 'מחזיקה את המקל משני קצותיו'?

לטענת התביעה, רשות המסים מסווגת את ההכנסה ממסלול 10% כ"חייבת" לצורך מס יסף, אך אוסרת ניכוי הוצאות. התוצאה: משכירים משלמים 10% על הברוטו, בתוספת 3% מס יסף (או 5% מ-2025 על פסיביות), ללא קיזוזים. זה יוצר מיסוי כפול על מחזור, בניגוד לתכלית החוק שמתמקד בהכנסה נטו. 

דוגמה לחישוב ההשפעה:

נניח הכנסה משכר עבודה של 820,000 שקל בשנה, בתוספת 140,000 שקל משכירות במסלול 10%:  ללא חישוב השכירות במס יסף: חבות של 2,953 שקל (3% על 98,440 שקל מעל התקרה).  

עם חישוב השכירות: חבות של 7,153 שקל (3% על 238,440 שקל מעל התקרה) - תוספת של 4,200 שקל.