איילת שקד: "המצב בו ישנה החלה של שני דינים על חברות שנסחרות בחו"ל יוצר הכבדה עליהן"
שרת המשפטים, איילת שקד (הבית היהודי) נשאה דברים בכנס המסים השנתי של משרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן ופירמת רו"ח BDO זיו האפט, וחשפה הצעת חוק שהגישה הבוקר (ד') ליצירת הקלות לחברות ישראליות אשר נרשמות למסחר: "המצב כיום בו ישנה החלה של שני הדינים יוצר הכבדה על חברות וההקלות המוצעות באות ליצור מצב שיקל על החברות הזרות ויספק הגנה על המשקיעים".
"הפצתי הבוקר את טיוטת התקנות למתן הקלות לחברות ישראליות שנסחרות בבורסה בחו"ל. התקנות ממוקדות בחברות שאין בהן גרעין שליטה ונסחרות בבורסות זרות. מדובר בדברים טריוויאלים שמשום מה לא נעשו עד היום, כמו הגשת מסמכים באנגלית לרשם החברות, דבר שהקשה על חברות ישראליות רבות, הקלות בכינוס אסיפה כללית, ועוד מספר הקלות. המצב הקיים כיום בו ישנה החלה של שני הדינים, יוצר הכבדה, וההקלות המוצעות באות ליצור מצב שיקל החברות הזרות ויספק הגנה על המשקיעים. בחלק מהמקומות אף תידרש עמידה בדין הזר בלבד. כמו כן תיקנתי תיקון חקיקה לחוק החברות וכן פרסמתי תקנות שמטרתן ליצור הקלות. התקנות מבחינות בין חברות גדולות לקטנות, התקנות יסייעו לעידוד הנפקות בבורסה בכך שחברות המנפיקות לראשונה יזכו להקלות".
דני מרגלית, יו"ר BDO זיו האפט, אמר: "אחת הסיבות העיקריות ל'פריחת רגולציית היתר' היא האוירה הציבורית שנוצרה בישראל בשנים האחרונות, אשר הופכת כל איש עסקים שמנהל חברה עם מחזור מכירות של יותר ממיליון ש"ח ל'טייקון'. מדובר במושג מופרך אשר מתייג קהילת עסקים שלמה כחשודה מיידית בטייקונים. אותה אווירה מקשה גם על התנהלותן העסקיות של החברות".
מנכ״ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו: ״אנו מברכים את יוזמת השרה שקד ומשרד המשפטים לקידום הקלות לחברות הציבוריות. עם זאת, בלי התמודדות ישירה עם הגורמים להתייבשות הבורסה- המעורבות החריגה של חברת אנטרופי, האכיפה המנהלית והעברת ניהול החברה הציבורית לידי בעלי מניות המיעוט, לא יהיה שינוי מגמה והחברות הציבוריות ימשיכו לעזוב את הבורסה הישראלית״
- איילת שקד הרוויחה 3.3 מיליון שקל בשנה; תעריף של 2,500 שקל לשעה
- משבר הדיור מחריף: "הממשלה טומנת את ראשה בחול"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד בנאומה של שקד, התייחסה השרה לנזקים אותם גורמים ארגוני הפשיעה: "ארגוני הפשיעה בישראל הצליחו לחדור לתחומים רבים בחיינו ויש להם השפעה על הכלכלה במשק, התחרות ההוגנת ומחירי הנדל"ן".
- 1.הכל מבינה - יה יה יה! (ל"ת)היא 02/12/2015 15:25הגב לתגובה זו
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
