איילת שקד: "המצב בו ישנה החלה של שני דינים על חברות שנסחרות בחו"ל יוצר הכבדה עליהן"

שרת המשפטים, איילת שקד (הבית היהודי) נשאה דברים בכנס המסים השנתי של משרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן ופירמת רו"ח BDO זיו האפט, וחשפה הצעת חוק שהגישה הבוקר (ד') ליצירת הקלות לחברות ישראליות אשר נרשמות למסחר: "המצב כיום בו ישנה החלה של שני הדינים יוצר הכבדה על חברות וההקלות המוצעות באות ליצור מצב שיקל על החברות הזרות ויספק הגנה על המשקיעים".

"הפצתי הבוקר את טיוטת התקנות למתן הקלות לחברות ישראליות שנסחרות בבורסה בחו"ל. התקנות ממוקדות בחברות שאין בהן גרעין שליטה ונסחרות בבורסות זרות. מדובר בדברים טריוויאלים שמשום מה לא נעשו עד היום, כמו הגשת מסמכים באנגלית לרשם החברות, דבר שהקשה על חברות ישראליות רבות, הקלות בכינוס אסיפה כללית, ועוד מספר הקלות. המצב הקיים כיום בו ישנה החלה של שני הדינים, יוצר הכבדה, וההקלות המוצעות באות ליצור מצב שיקל החברות הזרות ויספק הגנה על המשקיעים. בחלק מהמקומות אף תידרש עמידה בדין הזר בלבד. כמו כן תיקנתי תיקון חקיקה לחוק החברות וכן פרסמתי תקנות שמטרתן ליצור הקלות. התקנות מבחינות בין חברות גדולות לקטנות, התקנות יסייעו לעידוד הנפקות בבורסה בכך שחברות המנפיקות לראשונה יזכו להקלות". 

דני מרגלית, יו"ר BDO זיו האפט, אמר: "אחת הסיבות העיקריות ל'פריחת רגולציית היתר' היא האוירה הציבורית שנוצרה בישראל בשנים האחרונות, אשר הופכת כל איש עסקים שמנהל חברה עם מחזור מכירות של יותר ממיליון ש"ח ל'טייקון'. מדובר במושג מופרך אשר מתייג קהילת עסקים שלמה כחשודה מיידית בטייקונים. אותה אווירה מקשה גם על התנהלותן העסקיות של החברות".

מנכ״ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו: ״אנו מברכים את יוזמת השרה שקד ומשרד המשפטים לקידום הקלות לחברות הציבוריות. עם זאת, בלי התמודדות ישירה עם הגורמים להתייבשות הבורסה- המעורבות החריגה של חברת אנטרופי, האכיפה המנהלית והעברת ניהול החברה הציבורית לידי בעלי מניות המיעוט, לא יהיה שינוי מגמה והחברות הציבוריות ימשיכו לעזוב את הבורסה הישראלית״

• איילת שקד הרוויחה 3.3 מיליון שקל בשנה; תעריף של 2,500 שקל לשעה
• משבר הדיור מחריף: "הממשלה טומנת את ראשה בחול"

עוד בנאומה של שקד, התייחסה השרה לנזקים אותם גורמים ארגוני הפשיעה: "ארגוני הפשיעה בישראל הצליחו לחדור לתחומים רבים  בחיינו ויש להם השפעה על הכלכלה במשק, התחרות ההוגנת ומחירי הנדל"ן".

לדבריה, "הפשיעה הכלכלית מנצלת את מערכת הכספים ופעילות הסחר הליגיטמית לשם הסוואתם והלבנתם של כספי פשיעה, לפיכך ניצבת המדינות בפני אתגרים לפתח כלים להתמודד עם תופעה זו. בשנים האחרונות הוטמעו אמצעים רבים בתחום, דוגמת חוק איסור הלבנת הון שרתם את המערכות הפיננסיות להתמודדות עם הטרור. לצד זו נעשו מאמצים אדירים בתחום האכיפה הכלכלית המשולבת (מניפה), אשר נעשה באמצעות שיתופי פעולה בין הרשויות השונות דוגמת המשטרה, רשות המסים, הפרקליטות והרשות להלבנת הון. זו אחת מהדרכים האפקטיביות לטיפול בפשיעה".