מבוא

ברשימה זו נבחן את היבטי המיסוי של העברת מקרקעין בין בני זוג - האם יש לסווג העברה זו כאירוע מס או שמא, בשל חזקת השיתוף בין בני זוג, העברה זו מהווה פעולה טכנית-רישומית בלבד, ואינה חייבת במס.

סוגיה זו נבחנה לאחרונה בשני פסקי דין שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת ותוצאותיהם סותרות לכאורה. האחד הוא פסק הדין בעניין ברגר,[1] והשני הוא פסק הדין בעניין מוהנא מלכה.[2] באחד מהם הוטל מס מלא על העברת מקרקעין בין בני הזוג ובשני – לא.

נבחן את נסיבותיו של כל אחד משני פסק הדין ונראה, האם הסתירה היא אמיתית או לכאורית בלבד.

עניין ברגר

בני הזוג ברגר רכשו בשנת 1963 מחצית מהזכויות בנכס מקרקעין (12/24). רכישת הזכויות נעשתה במהלך נישואי בני הזוג, אך המקרקעין נרשמו על שם הבעל בלבד. את המחצית השנייה של המקרקעין רכש אביו של הבעל (הסב). הסב נפטר בשנת 1968 והוריש את חלקו בנכס לבעל ולאחיו (הדוד) –6/24 חלקים כ"א. הדוד העביר במתנה לבעל 3/24 חלקים מהזכויות שירש ונוסף על כך העביר בנפרד 3/24 מהזכויות במתנה לאישה (גיסתו).

בני הזוג ברגר ביקשו לרשום את הזכויות בנכס על שם שניהם בחלקים שווים. מנהל מיסוי מקרקעין טען כי מדובר במכירה של מחצית הזכויות בנכס מהבעל לאישה, החייבת במס רכישה.

• חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
• חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בני הזוג ברגר טענו כי העברת הזכויות על שם הבעל אינה חייבת במס רכישה בהסתמך על חזקת השיתוף. לטענתם, ההלכה בעניין זה קובעת כי כל רכוש שהגיע לבני זוג בהיותם נשואים זה לזה, יהיה שייך לשניהם בחלקים שווים גם אם נרשם על שם אחד מבני הזוג.

בית המשפט קבע כי האישה היא הבעלים של זכויות בנכס אשר הגיעו לידיה בכמה מועדים. בשלב הראשון רכשה 6/24 חלקים מהזכויות בנכס עם בעלה בשנת 1963, וזאת על אף שהנכס נרשם על שם הבעל בלבד. בשלב השני קיבלה האישה 3/24 חלקים מהנכס במתנה מהדוד, לכן רק אותם חלקים בנכס המשלימים לכדי מחצית הזכויות בו נמכרו מהבעל לאישה. דהיינו, החלקים שירש הבעל מאביו – 3/24 מהזכויות בנכס, הם בבעלותו של הבעל בלבד ואינם מהווים חלק מהרכוש המשותף, שכן התקבלו בידו בירושה על פי דין. רק חלק זה בזכויות חייב במס רכישה (ופטור ממס שבח מכוח סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, (להלן: "החוק").

מפסק הדין של בית המשפט המחוזי בעניין ברגר עולה כי על אף שמחצית מהנכס שנרכשה בשנת 1963 נרשמה על שם הבעל בלבד, הרי מאחר שהיא נרכשה כאשר בני הזוג היו נשואים זה לזו שנים רבות, מדובר ברכוש משותף. בשל תחולתה של חזקת השיתוף, יש לראות באישה בעלים של מחצית מזכויות אלה מלכתחילה, ולכן, העברת הזכויות מהבעל לאישה אינה חייבת במס!

• מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
• קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

עניין מוהנא מלכה

בעניין זה העביר בעל לאשתו זכויות בכמה חלקות מקרקעין במסגרת הסכם פשרה שאליו הגיעו בני הזוג בבית המשפט לענייני משפחה וקיבל תוקף של פסק דין. מדובר בנכסי מקרקעין שנרכשו במהלך נישואי בני הזוג אך נרשמו על שם הבעל בלבד. האישה הייתה אמורה לקבל שבעה נכסים (מחצית מהנכסים שנרכשו), אך בתוך שנים מספר מכר הבעל חלק מהם.

מנהל מיסוי מקרקעין ראה בהעברה זו העברה ללא תמורה מכוח סעיף 62 לחוק ותקנה 20 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)(מס רכישה), התשל"ה-1974. האישה הגישה השגה על שומת המנהל וטענה כי אין מדובר בעסקה במקרקעין, אלא בפסק דין הצהרתי בנוגע לבעלות ברכוש משותף. לחלופין טענה העוררת כי יש להחיל בנסיבות המקרה את סעיף 67 לחוק שכן מדובר בחלוקה שווה של נכסים השייכים לשני בני הזוג. 

המנהל דחה את ההשגה בנימוק שסעיף 67 אינו חל בנסיבות המקרה שכן אין מדובר בחלוקת נכס בין בעליו המשותפים.

בערר זנחה האישה את הטענה אשר התבססה על סעיף 67 לחוק והתמקדה בתחולתו של סעיף 4א לחוק (העברה אגב גירושין אינה מהווה מכירה בתנאים מסוימים). בית המשפט דחה את טענתה בנוגע לסעיף 4א לחוק וקבע כי תנאי הסעיף אינם מתקיימים בנסיבות המקרה.

בית המשפט דחה בדעת רוב את הערר וקיבל את עמדת המנהל כי מדובר באירוע מס, שבמסגרתו הבעל זכאי לפטור ממס מכוח סעיף 62 לחוק והאישה חייבת במס רכישה.

בחינת הסתירה בין פסק הדין

למרות שפסק הדין בעניין מוהנא מלכה התבסס על שלילת תחולתו של סעיף 4א לחוק, התייחס בית המשפט גם לתחולתו של סעיף 67 לחוק וקבע כדלקמן:

שנית, בית המשפט מוסיף וקובע שסעיף 67 אינו חל בנסיבות של העברת כמה נכסים לצד אחד וכמה נכסים לצד השני, שכן המשמעות היא עסקת חליפין בין השותפים. כלומר, בית המשפט אינו דוחה את תחולת סעיף 67 מאחר שהבעל והאישה אינם בעלים משותפים של המקרקעין, אלא מאחר שהסיטואציה אינה הולמת את המקרים שהסעיף דן בהם – אין מדובר בחלוקה של נכס אחד בין בעלים משותפים (בניגוד כאמור לדעת המיעוט החולקת המתמקדת בדיוק בנקודה זו).  

לסיכום, אם בוחנים את התוצאה של כל אחד משני פסק הדין, מוצאים כי יש ביניהם סתירה. בעניין ברגר קבע בית המשפט כי העברת נכסים מבעל לאישה, כאשר הנכסים נרכשו על ידי שני בני הזוג במהלך הנישואין אך נרשמו על שם הבעל בלבד, אינה מהווה אירוע מס ואינה חייבת במס רכישה, ואילו בעניין מוהנא מלכה נקבע כי העברת נכסים מבעל לאישה בנסיבות דומות מהווה אירוע מס וחייבת במס רכישה.

לעמדתנו, הנמקתו של בית המשפט בעניין מוהנא מלכה אינה יכולה להצדיק את ההבדל בין תוצאות פסקי הדין. גם אם שלל בית המשפט בעניין מוהנא מלכה את תחולתם של סעיף 67 וסעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין, עדיין היה עליו להמשיך ולבחון את תחולתה של חזקת השיתוף או תחולתו של חוק יחסי ממון ולהגיע, כפי הנראה, לתוצאה שונה, אשר ייתכן שהייתה מתיישבת עם פסיקתו בעניין ברגר.

בכל מקרה, בהתאם לפסק הדין בעניין ברגר, ככל שחלה על בני זוג חזקת השיתוף, הם יכולים להעביר ביניהם נכסי מקרקעין, ללא שהדבר יהווה אירוע מס.

הערות הכותבת:

[1] ע"מ (מחוזי נצ') 48567-02-12 ברגר נ' מנהל מיסוי מקרקעין נצרת, מיסים און ליין (2013).

[2] עמ"ש (מחוזי נצ') 10-08 מוהנא מלכה נ' מנהל מיסוי מקרקעין, מיסים און ליין (27.1.2015).

הכותבת – ממשרד עו"ד מאיר מזרחי ושות'