לכבוד יום העצמאות: איך קנינו מכונית ב-1948?
לינקולן קונטיננטל בירושלים. צלם: דר הנס לויררנראה לכם שקשה לרכוש היום מכונית חדשה? כדאי לכם לדעת שבשנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל זה היה הרבה יותר קשה עד כמעט בלתי אפשרי, בשל הגבלות דרקוניות שהולידו כמובן שיטת הישראבלוף. שיטה המזכירה לנו שתעשיית הקומבינות הישראלית לא נולדה אתמול.
כך היינו
בקיץ 1948, קצת אחרי הכרזת המדינה, היו בישראל המתהווה בסך הכל כ-20,000 כלי רכב אזרחיים. מתוכם רק 5,600 כלים היו מה שאנחנו מגדירים מכוניות פרטיות. רוב כלי הרכב בארץ, כ-7,900 כלים, היו באותה תקופה מסחריים: משאיות, טנדרים ושאר מסחריות. מה עם כל השאר? ובכן, 1,100 מוניות, 800 אוטובוסים ו-4,500 אופנועים. רמת המינוע באותה תקופה עמדה על 21 כלי רכב ל-1,000 תושבים – כיום על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אנחנו מדברים על כ-345 כלי רכב ל-1,000 תושבים.
דרושות דודות עשירות
אבל קניית רכב הייתה סיפור קשה ומסובך ביותר במדינה הצמאה למטבע חוץ וכזו שאינה מוכנה להיפרד מימנו. חייבים לזכור, עם המיסוי העצום והסבוך של מאות אחוזים שהוטל על רכישת מכונית היית צריך להיות ממש עשיר כדי לעשות זאת. אבל מעבר לבעיית הכסף, עם הקמת המדינה רכישת רכב חדש הייתה אסורה כמעט לחלוטין והיו שתי דרכים לעשות זאת: חוקית, וכאילו חוקית – כלומר שיטת קומבינה אופיינית שמייד נגיע אליה.
הדרך החוקית לגמרי הייתה להיות בעל מקצוע שמחייב שימוש בכלי רכב. או אז היית צריך להגיש בקשה למשרדים הממשלתיים, להוכיח שאתה זקוק לרכב למשימות חלוקה, הובלה וכו' ולקוות לאישור.
שיטת הקומבינה שרדה יותר מ-12 שנים, אבל משהשוק נפתח בסופו של דבר באוקטובר 1960 נשטפו כבישי ישראל במבול של מכוניות (יחסית). נקודה המוסברת בקלות לאור העובדה שתוך שנה וחצי קצב המכירות של מכוניות חדשות שילש את עצמו.
מתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקיסמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת
המסחר.
במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ'
אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי
על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".
בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".
על מערכת הבנקאות אמר
סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה
שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.
