בבנק לאומי מעריכים: "התאוששות בשוק צפויה רק לקראת סוף 2009"

בלאומי התייחסו גם לגילוי הגז למול חופי חיפה: "פירותיו העקיפים של קידוח 'תמר 1', תרמו לעלייה בשווי השוק של השותפות בפרויקט עוד יותר מאשר התוספת הישירה לשוויין כתוצאה מהתגלית"
נועם הוד |

כלכלני בנק לאומי התייסחו למאורעות הבולטים השבוע בשוק המניות, לגילוי הגז למול חופי חיפה ולהתפתחויות בזירת האג"ח.

שוק המניות: "רמת הסיכון הכרוכה בהשקעה במניות עודנה גבוהה"

שבוע המסחר בשוק המקומי נפתח בעליות שערים על רקע סיומה של המלחמה בעזה והאופטימיות מעבר לים לקראת תחילת כהונתו של הנשיא ה- 44 בארה"ב, ברק אובמה. בהמשך, התהפכה המגמה בעקבות ההחרפה במצבו של המגזר הפיננסי בארה"ב, והודעתו של Royal bank of Scotland על הפסדי עתק. גם השבוע נמשכה מגמת הירידה בתנודתיות.

מחזורי המסחר נותרו השבוע נמוכים והמחזור היומי הממוצע הסתכם בכ- 1 מיליארד שקלים, זאת בדומה למחזור שנרשם מתחילת השנה וכמחצית מהממוצע שנרשם בשנה שעברה.

נזכיר כי בסיכום שבועי נרשמה מגמה מעורבת במדדים המובילים. מדדי המעו"ף, הבנקים והנדל"ן 15 רשמו ירידה של כ- 4.4% כ- 10% וכ- 4.2% בהתאמה. מדד ת"א 75 חתם את השבוע עם תשואה חיובית של כ- 1.9%.

ההתעוררות שהחלה עם תחילת השנה במניות היתר לא שכחה, ואלו המשיכו להוביל את השוק המקומי גם השבוע. מדד היתר 50 עלה בכ- 4.5% ומדד היתר 120 עלה בכ- 5.8%

בתוך כך, על רקע התגברות הקשיים של המערכת הפיננסית בחו"ל, בלטו בירידות שערים גם מניות הבנקים בארץ. הורדת תחזית הדירוג של מערכת הבנקאות הישראלית על ידי סוכנות דירוג האשראי Moody's הביאה להחרפה במגמת הירידות במניות הענף.

עוד המשיכו לרכז עניין השבוע, מניות השותפות בקידוח "תמר 1". בתחילת השבוע, דווח כי העובי והאיכות במאגרים שהתגלו, טובים מהערכות קודמות. בתגובה, זינקו מניותיהן של השותפות בעשרות אחוזים. להערכת כלכלני לאומי: "פירותיו העקיפים של הקידוח, קרי השבת אמון המשקיעים ביכולת הפירעון של החברות, כפי שבא לידי ביטוי בירידה בתשואות אגרות החוב שלהן, תרמו בטווח הקצר לעלייה בשווי השוק שלהן עוד יותר מאשר התוספת הישירה לשוויין כתוצאה מהתגלית".

בלאומי גורסים כי: "חברות רבות נסחרות במחירים המשקפים ערך נמוך מערכן הכלכלי. יחד עם זאת, רמת הסיכון הכרוכה בהשקעה במניות עודנה גבוהה. אנו צופים כי בטווח הקצר תושפע התנהגות השוק המקומי מנתוני מאקרו ומיקרו שהשפעת ההאטה העולמית ניכרת בהם וכן מעוצמת הפחד בשווקים".

"התאוששות בשוק צפויה רק לקראת סוף 2009. לקוח בעל אופק השקעה ארוך טווח (מספר שנים), יוכל למצוא ניירות ערך במחירים מעניינים. מנגד, בשל התנודתיות הרבה, אין השוק מתאים ללקוח שונא סיכון או לזה שיידרש לכספו בטווח הקצר".

שוק האג"ח: " יש לתת עדיפות להשקעה באגרות החוב הממשלתיות על פני אלו הקונצרטיות"

שבוע המסחר באפיק הסולידי התנהל במגמה מעורבת, בין היתר על רקע סיום המערכה הצבאית בעזה, פרסום המדד בגין חודש דצמבר אשר היה גבוה במעט מהתחזיות המוקדמות והתפתחויות בשוק האמריקאי. בסיכום שבועי נסחרות אגרות החוב הממשלתיות השקליות והצמודות למדד לתקופה של 10 שנים בתשואה של כ- 5.01% וכ- 2.99% לעומת כ- 4.97% וכ- 3.1% בסוף השבוע שעבר.

כלכלני הבנק ציינו כי, "על אף שסוכנות הדרוג הבינלאומית S&Pהותירה את דרוג האשראי של מדינת ישראל ללא שינוי ולמרות סיום הלחימה, עלתה פרמיית הסיכון של מדינת ישראל הנמדדת ע"י מרווח ה- CDS. מגמה זו נרשמה בדומה להתפתחויות בפרמיית הסיכון של מדינות בעלות דרוג אשראי דומה לזה של ישראל".

בתוך כך, בעקבות פרסום המדד בגין חודש דצמבר שירד ב- 0.1% ובהמשך לתיקון שנרשם בשבועות האחרונים, עלו במהלך השבוע הציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון. ציפיות אלו ל- 12 החודשים הקרובים עומדות כיום על כ- 0.7%- לעומת כ- 1.05%- בסוף השבוע שעבר.

כלכלני הבנק מעריכים כי ירידה מתונה בלבד במדד המחירים לצרכן בגין חודש דצמבר לא תמנע מבנק ישראל להמשיך במגמת הפחתת הריבית המוניטארית במשק בתקופה הקרובה

בתוך כך, האפיק הקונצרני נסחר השבוע במגמה מעורבת עם נטייה לעליות שערים. בסיכום שבועי עלה מדד התל-בונד 20 בכ- 0.2% ומדד התל-בונד 40 נותר ללא שינוי.

בלאומי הדגישו כי למגמה החיובית באפיק תרמו במהלך השבוע ענף חברות אחזקה והנדל"ן ובפרט מספר חברות הקשורות לקידוח "תמר". פרמיית הסיכון בה נסחרות אגרות החוב המדורגות המשתייכות לענפים אלו עומדת כיום על כ- 6.05% וכ- 14% בהתאמה לעומת כ- 6.5% וכ- 14.8% בסוף השבוע שעבר. מגמה זו לוותה במימוש רווחים באגרות החוב המשתייכות לענפים דפנסיביים יותר כמו לדוגמה ענף התקשורת ומסחר ושירותים.

להערכתם: "לנוכח החרפת משבר הנזילות בעולם ובשל ההאטה בצמיחה המקומית הפוגעת כיום בפעילות הסקטור העסקי, יש עדיין לתת עדיפות להשקעה באגרות החוב הממשלתיות על פני אלו הקונצרניות. פערי התשואה אמנם מלמדים על עדיפות מה לאפיק הצמוד, אך לנוכח ההערכות למדדים שליליים בטווח הקצר, אין עדיפות לאחד האפיקים על פני השני".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.