בבנק לאומי מעריכים: "התאוששות בשוק צפויה רק לקראת סוף 2009"

בלאומי התייחסו גם לגילוי הגז למול חופי חיפה: "פירותיו העקיפים של קידוח 'תמר 1', תרמו לעלייה בשווי השוק של השותפות בפרויקט עוד יותר מאשר התוספת הישירה לשוויין כתוצאה מהתגלית"
נועם הוד |

כלכלני בנק לאומי התייסחו למאורעות הבולטים השבוע בשוק המניות, לגילוי הגז למול חופי חיפה ולהתפתחויות בזירת האג"ח.

שוק המניות: "רמת הסיכון הכרוכה בהשקעה במניות עודנה גבוהה"

שבוע המסחר בשוק המקומי נפתח בעליות שערים על רקע סיומה של המלחמה בעזה והאופטימיות מעבר לים לקראת תחילת כהונתו של הנשיא ה- 44 בארה"ב, ברק אובמה. בהמשך, התהפכה המגמה בעקבות ההחרפה במצבו של המגזר הפיננסי בארה"ב, והודעתו של Royal bank of Scotland על הפסדי עתק. גם השבוע נמשכה מגמת הירידה בתנודתיות.

מחזורי המסחר נותרו השבוע נמוכים והמחזור היומי הממוצע הסתכם בכ- 1 מיליארד שקלים, זאת בדומה למחזור שנרשם מתחילת השנה וכמחצית מהממוצע שנרשם בשנה שעברה.

נזכיר כי בסיכום שבועי נרשמה מגמה מעורבת במדדים המובילים. מדדי המעו"ף, הבנקים והנדל"ן 15 רשמו ירידה של כ- 4.4% כ- 10% וכ- 4.2% בהתאמה. מדד ת"א 75 חתם את השבוע עם תשואה חיובית של כ- 1.9%.

ההתעוררות שהחלה עם תחילת השנה במניות היתר לא שכחה, ואלו המשיכו להוביל את השוק המקומי גם השבוע. מדד היתר 50 עלה בכ- 4.5% ומדד היתר 120 עלה בכ- 5.8%

בתוך כך, על רקע התגברות הקשיים של המערכת הפיננסית בחו"ל, בלטו בירידות שערים גם מניות הבנקים בארץ. הורדת תחזית הדירוג של מערכת הבנקאות הישראלית על ידי סוכנות דירוג האשראי Moody's הביאה להחרפה במגמת הירידות במניות הענף.

עוד המשיכו לרכז עניין השבוע, מניות השותפות בקידוח "תמר 1". בתחילת השבוע, דווח כי העובי והאיכות במאגרים שהתגלו, טובים מהערכות קודמות. בתגובה, זינקו מניותיהן של השותפות בעשרות אחוזים. להערכת כלכלני לאומי: "פירותיו העקיפים של הקידוח, קרי השבת אמון המשקיעים ביכולת הפירעון של החברות, כפי שבא לידי ביטוי בירידה בתשואות אגרות החוב שלהן, תרמו בטווח הקצר לעלייה בשווי השוק שלהן עוד יותר מאשר התוספת הישירה לשוויין כתוצאה מהתגלית".

בלאומי גורסים כי: "חברות רבות נסחרות במחירים המשקפים ערך נמוך מערכן הכלכלי. יחד עם זאת, רמת הסיכון הכרוכה בהשקעה במניות עודנה גבוהה. אנו צופים כי בטווח הקצר תושפע התנהגות השוק המקומי מנתוני מאקרו ומיקרו שהשפעת ההאטה העולמית ניכרת בהם וכן מעוצמת הפחד בשווקים".

"התאוששות בשוק צפויה רק לקראת סוף 2009. לקוח בעל אופק השקעה ארוך טווח (מספר שנים), יוכל למצוא ניירות ערך במחירים מעניינים. מנגד, בשל התנודתיות הרבה, אין השוק מתאים ללקוח שונא סיכון או לזה שיידרש לכספו בטווח הקצר".

שוק האג"ח: " יש לתת עדיפות להשקעה באגרות החוב הממשלתיות על פני אלו הקונצרטיות"

שבוע המסחר באפיק הסולידי התנהל במגמה מעורבת, בין היתר על רקע סיום המערכה הצבאית בעזה, פרסום המדד בגין חודש דצמבר אשר היה גבוה במעט מהתחזיות המוקדמות והתפתחויות בשוק האמריקאי. בסיכום שבועי נסחרות אגרות החוב הממשלתיות השקליות והצמודות למדד לתקופה של 10 שנים בתשואה של כ- 5.01% וכ- 2.99% לעומת כ- 4.97% וכ- 3.1% בסוף השבוע שעבר.

כלכלני הבנק ציינו כי, "על אף שסוכנות הדרוג הבינלאומית S&Pהותירה את דרוג האשראי של מדינת ישראל ללא שינוי ולמרות סיום הלחימה, עלתה פרמיית הסיכון של מדינת ישראל הנמדדת ע"י מרווח ה- CDS. מגמה זו נרשמה בדומה להתפתחויות בפרמיית הסיכון של מדינות בעלות דרוג אשראי דומה לזה של ישראל".

בתוך כך, בעקבות פרסום המדד בגין חודש דצמבר שירד ב- 0.1% ובהמשך לתיקון שנרשם בשבועות האחרונים, עלו במהלך השבוע הציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון. ציפיות אלו ל- 12 החודשים הקרובים עומדות כיום על כ- 0.7%- לעומת כ- 1.05%- בסוף השבוע שעבר.

כלכלני הבנק מעריכים כי ירידה מתונה בלבד במדד המחירים לצרכן בגין חודש דצמבר לא תמנע מבנק ישראל להמשיך במגמת הפחתת הריבית המוניטארית במשק בתקופה הקרובה

בתוך כך, האפיק הקונצרני נסחר השבוע במגמה מעורבת עם נטייה לעליות שערים. בסיכום שבועי עלה מדד התל-בונד 20 בכ- 0.2% ומדד התל-בונד 40 נותר ללא שינוי.

בלאומי הדגישו כי למגמה החיובית באפיק תרמו במהלך השבוע ענף חברות אחזקה והנדל"ן ובפרט מספר חברות הקשורות לקידוח "תמר". פרמיית הסיכון בה נסחרות אגרות החוב המדורגות המשתייכות לענפים אלו עומדת כיום על כ- 6.05% וכ- 14% בהתאמה לעומת כ- 6.5% וכ- 14.8% בסוף השבוע שעבר. מגמה זו לוותה במימוש רווחים באגרות החוב המשתייכות לענפים דפנסיביים יותר כמו לדוגמה ענף התקשורת ומסחר ושירותים.

להערכתם: "לנוכח החרפת משבר הנזילות בעולם ובשל ההאטה בצמיחה המקומית הפוגעת כיום בפעילות הסקטור העסקי, יש עדיין לתת עדיפות להשקעה באגרות החוב הממשלתיות על פני אלו הקונצרניות. פערי התשואה אמנם מלמדים על עדיפות מה לאפיק הצמוד, אך לנוכח ההערכות למדדים שליליים בטווח הקצר, אין עדיפות לאחד האפיקים על פני השני".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.