בבנק לאומי מעריכים: "התאוששות בשוק צפויה רק לקראת סוף 2009"

בלאומי התייחסו גם לגילוי הגז למול חופי חיפה: "פירותיו העקיפים של קידוח 'תמר 1', תרמו לעלייה בשווי השוק של השותפות בפרויקט עוד יותר מאשר התוספת הישירה לשוויין כתוצאה מהתגלית"
נועם הוד |

כלכלני בנק לאומי התייסחו למאורעות הבולטים השבוע בשוק המניות, לגילוי הגז למול חופי חיפה ולהתפתחויות בזירת האג"ח.

שוק המניות: "רמת הסיכון הכרוכה בהשקעה במניות עודנה גבוהה"

שבוע המסחר בשוק המקומי נפתח בעליות שערים על רקע סיומה של המלחמה בעזה והאופטימיות מעבר לים לקראת תחילת כהונתו של הנשיא ה- 44 בארה"ב, ברק אובמה. בהמשך, התהפכה המגמה בעקבות ההחרפה במצבו של המגזר הפיננסי בארה"ב, והודעתו של Royal bank of Scotland על הפסדי עתק. גם השבוע נמשכה מגמת הירידה בתנודתיות.

מחזורי המסחר נותרו השבוע נמוכים והמחזור היומי הממוצע הסתכם בכ- 1 מיליארד שקלים, זאת בדומה למחזור שנרשם מתחילת השנה וכמחצית מהממוצע שנרשם בשנה שעברה.

נזכיר כי בסיכום שבועי נרשמה מגמה מעורבת במדדים המובילים. מדדי המעו"ף, הבנקים והנדל"ן 15 רשמו ירידה של כ- 4.4% כ- 10% וכ- 4.2% בהתאמה. מדד ת"א 75 חתם את השבוע עם תשואה חיובית של כ- 1.9%.

ההתעוררות שהחלה עם תחילת השנה במניות היתר לא שכחה, ואלו המשיכו להוביל את השוק המקומי גם השבוע. מדד היתר 50 עלה בכ- 4.5% ומדד היתר 120 עלה בכ- 5.8%

בתוך כך, על רקע התגברות הקשיים של המערכת הפיננסית בחו"ל, בלטו בירידות שערים גם מניות הבנקים בארץ. הורדת תחזית הדירוג של מערכת הבנקאות הישראלית על ידי סוכנות דירוג האשראי Moody's הביאה להחרפה במגמת הירידות במניות הענף.

עוד המשיכו לרכז עניין השבוע, מניות השותפות בקידוח "תמר 1". בתחילת השבוע, דווח כי העובי והאיכות במאגרים שהתגלו, טובים מהערכות קודמות. בתגובה, זינקו מניותיהן של השותפות בעשרות אחוזים. להערכת כלכלני לאומי: "פירותיו העקיפים של הקידוח, קרי השבת אמון המשקיעים ביכולת הפירעון של החברות, כפי שבא לידי ביטוי בירידה בתשואות אגרות החוב שלהן, תרמו בטווח הקצר לעלייה בשווי השוק שלהן עוד יותר מאשר התוספת הישירה לשוויין כתוצאה מהתגלית".

בלאומי גורסים כי: "חברות רבות נסחרות במחירים המשקפים ערך נמוך מערכן הכלכלי. יחד עם זאת, רמת הסיכון הכרוכה בהשקעה במניות עודנה גבוהה. אנו צופים כי בטווח הקצר תושפע התנהגות השוק המקומי מנתוני מאקרו ומיקרו שהשפעת ההאטה העולמית ניכרת בהם וכן מעוצמת הפחד בשווקים".

"התאוששות בשוק צפויה רק לקראת סוף 2009. לקוח בעל אופק השקעה ארוך טווח (מספר שנים), יוכל למצוא ניירות ערך במחירים מעניינים. מנגד, בשל התנודתיות הרבה, אין השוק מתאים ללקוח שונא סיכון או לזה שיידרש לכספו בטווח הקצר".

שוק האג"ח: " יש לתת עדיפות להשקעה באגרות החוב הממשלתיות על פני אלו הקונצרטיות"

שבוע המסחר באפיק הסולידי התנהל במגמה מעורבת, בין היתר על רקע סיום המערכה הצבאית בעזה, פרסום המדד בגין חודש דצמבר אשר היה גבוה במעט מהתחזיות המוקדמות והתפתחויות בשוק האמריקאי. בסיכום שבועי נסחרות אגרות החוב הממשלתיות השקליות והצמודות למדד לתקופה של 10 שנים בתשואה של כ- 5.01% וכ- 2.99% לעומת כ- 4.97% וכ- 3.1% בסוף השבוע שעבר.

כלכלני הבנק ציינו כי, "על אף שסוכנות הדרוג הבינלאומית S&Pהותירה את דרוג האשראי של מדינת ישראל ללא שינוי ולמרות סיום הלחימה, עלתה פרמיית הסיכון של מדינת ישראל הנמדדת ע"י מרווח ה- CDS. מגמה זו נרשמה בדומה להתפתחויות בפרמיית הסיכון של מדינות בעלות דרוג אשראי דומה לזה של ישראל".

בתוך כך, בעקבות פרסום המדד בגין חודש דצמבר שירד ב- 0.1% ובהמשך לתיקון שנרשם בשבועות האחרונים, עלו במהלך השבוע הציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון. ציפיות אלו ל- 12 החודשים הקרובים עומדות כיום על כ- 0.7%- לעומת כ- 1.05%- בסוף השבוע שעבר.

כלכלני הבנק מעריכים כי ירידה מתונה בלבד במדד המחירים לצרכן בגין חודש דצמבר לא תמנע מבנק ישראל להמשיך במגמת הפחתת הריבית המוניטארית במשק בתקופה הקרובה

בתוך כך, האפיק הקונצרני נסחר השבוע במגמה מעורבת עם נטייה לעליות שערים. בסיכום שבועי עלה מדד התל-בונד 20 בכ- 0.2% ומדד התל-בונד 40 נותר ללא שינוי.

בלאומי הדגישו כי למגמה החיובית באפיק תרמו במהלך השבוע ענף חברות אחזקה והנדל"ן ובפרט מספר חברות הקשורות לקידוח "תמר". פרמיית הסיכון בה נסחרות אגרות החוב המדורגות המשתייכות לענפים אלו עומדת כיום על כ- 6.05% וכ- 14% בהתאמה לעומת כ- 6.5% וכ- 14.8% בסוף השבוע שעבר. מגמה זו לוותה במימוש רווחים באגרות החוב המשתייכות לענפים דפנסיביים יותר כמו לדוגמה ענף התקשורת ומסחר ושירותים.

להערכתם: "לנוכח החרפת משבר הנזילות בעולם ובשל ההאטה בצמיחה המקומית הפוגעת כיום בפעילות הסקטור העסקי, יש עדיין לתת עדיפות להשקעה באגרות החוב הממשלתיות על פני אלו הקונצרניות. פערי התשואה אמנם מלמדים על עדיפות מה לאפיק הצמוד, אך לנוכח ההערכות למדדים שליליים בטווח הקצר, אין עדיפות לאחד האפיקים על פני השני".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.