בבנק לאומי מעריכים: "התאוששות בשוק צפויה רק לקראת סוף 2009"
כלכלני בנק לאומי התייסחו למאורעות הבולטים השבוע בשוק המניות, לגילוי הגז למול חופי חיפה ולהתפתחויות בזירת האג"ח.
שוק המניות: "רמת הסיכון הכרוכה בהשקעה במניות עודנה גבוהה"
שבוע המסחר בשוק המקומי נפתח בעליות שערים על רקע סיומה של המלחמה בעזה והאופטימיות מעבר לים לקראת תחילת כהונתו של הנשיא ה- 44 בארה"ב, ברק אובמה. בהמשך, התהפכה המגמה בעקבות ההחרפה במצבו של המגזר הפיננסי בארה"ב, והודעתו של Royal bank of Scotland על הפסדי עתק. גם השבוע נמשכה מגמת הירידה בתנודתיות.
מחזורי המסחר נותרו השבוע נמוכים והמחזור היומי הממוצע הסתכם בכ- 1 מיליארד שקלים, זאת בדומה למחזור שנרשם מתחילת השנה וכמחצית מהממוצע שנרשם בשנה שעברה.
נזכיר כי בסיכום שבועי נרשמה מגמה מעורבת במדדים המובילים. מדדי המעו"ף, הבנקים והנדל"ן 15 רשמו ירידה של כ- 4.4% כ- 10% וכ- 4.2% בהתאמה. מדד ת"א 75 חתם את השבוע עם תשואה חיובית של כ- 1.9%.
ההתעוררות שהחלה עם תחילת השנה במניות היתר לא שכחה, ואלו המשיכו להוביל את השוק המקומי גם השבוע. מדד היתר 50 עלה בכ- 4.5% ומדד היתר 120 עלה בכ- 5.8%
בתוך כך, על רקע התגברות הקשיים של המערכת הפיננסית בחו"ל, בלטו בירידות שערים גם מניות הבנקים בארץ. הורדת תחזית הדירוג של מערכת הבנקאות הישראלית על ידי סוכנות דירוג האשראי Moody's הביאה להחרפה במגמת הירידות במניות הענף.
עוד המשיכו לרכז עניין השבוע, מניות השותפות בקידוח "תמר 1". בתחילת השבוע, דווח כי העובי והאיכות במאגרים שהתגלו, טובים מהערכות קודמות. בתגובה, זינקו מניותיהן של השותפות בעשרות אחוזים. להערכת כלכלני לאומי: "פירותיו העקיפים של הקידוח, קרי השבת אמון המשקיעים ביכולת הפירעון של החברות, כפי שבא לידי ביטוי בירידה בתשואות אגרות החוב שלהן, תרמו בטווח הקצר לעלייה בשווי השוק שלהן עוד יותר מאשר התוספת הישירה לשוויין כתוצאה מהתגלית".
בלאומי גורסים כי: "חברות רבות נסחרות במחירים המשקפים ערך נמוך מערכן הכלכלי. יחד עם זאת, רמת הסיכון הכרוכה בהשקעה במניות עודנה גבוהה. אנו צופים כי בטווח הקצר תושפע התנהגות השוק המקומי מנתוני מאקרו ומיקרו שהשפעת ההאטה העולמית ניכרת בהם וכן מעוצמת הפחד בשווקים".
"התאוששות בשוק צפויה רק לקראת סוף 2009. לקוח בעל אופק השקעה ארוך טווח (מספר שנים), יוכל למצוא ניירות ערך במחירים מעניינים. מנגד, בשל התנודתיות הרבה, אין השוק מתאים ללקוח שונא סיכון או לזה שיידרש לכספו בטווח הקצר".
שוק האג"ח: " יש לתת עדיפות להשקעה באגרות החוב הממשלתיות על פני אלו הקונצרטיות"
שבוע המסחר באפיק הסולידי התנהל במגמה מעורבת, בין היתר על רקע סיום המערכה הצבאית בעזה, פרסום המדד בגין חודש דצמבר אשר היה גבוה במעט מהתחזיות המוקדמות והתפתחויות בשוק האמריקאי. בסיכום שבועי נסחרות אגרות החוב הממשלתיות השקליות והצמודות למדד לתקופה של 10 שנים בתשואה של כ- 5.01% וכ- 2.99% לעומת כ- 4.97% וכ- 3.1% בסוף השבוע שעבר.
כלכלני הבנק ציינו כי, "על אף שסוכנות הדרוג הבינלאומית S&Pהותירה את דרוג האשראי של מדינת ישראל ללא שינוי ולמרות סיום הלחימה, עלתה פרמיית הסיכון של מדינת ישראל הנמדדת ע"י מרווח ה- CDS. מגמה זו נרשמה בדומה להתפתחויות בפרמיית הסיכון של מדינות בעלות דרוג אשראי דומה לזה של ישראל".
בתוך כך, בעקבות פרסום המדד בגין חודש דצמבר שירד ב- 0.1% ובהמשך לתיקון שנרשם בשבועות האחרונים, עלו במהלך השבוע הציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון. ציפיות אלו ל- 12 החודשים הקרובים עומדות כיום על כ- 0.7%- לעומת כ- 1.05%- בסוף השבוע שעבר.
כלכלני הבנק מעריכים כי ירידה מתונה בלבד במדד המחירים לצרכן בגין חודש דצמבר לא תמנע מבנק ישראל להמשיך במגמת הפחתת הריבית המוניטארית במשק בתקופה הקרובה
בתוך כך, האפיק הקונצרני נסחר השבוע במגמה מעורבת עם נטייה לעליות שערים. בסיכום שבועי עלה מדד התל-בונד 20 בכ- 0.2% ומדד התל-בונד 40 נותר ללא שינוי.
בלאומי הדגישו כי למגמה החיובית באפיק תרמו במהלך השבוע ענף חברות אחזקה והנדל"ן ובפרט מספר חברות הקשורות לקידוח "תמר". פרמיית הסיכון בה נסחרות אגרות החוב המדורגות המשתייכות לענפים אלו עומדת כיום על כ- 6.05% וכ- 14% בהתאמה לעומת כ- 6.5% וכ- 14.8% בסוף השבוע שעבר. מגמה זו לוותה במימוש רווחים באגרות החוב המשתייכות לענפים דפנסיביים יותר כמו לדוגמה ענף התקשורת ומסחר ושירותים.
להערכתם: "לנוכח החרפת משבר הנזילות בעולם ובשל ההאטה בצמיחה המקומית הפוגעת כיום בפעילות הסקטור העסקי, יש עדיין לתת עדיפות להשקעה באגרות החוב הממשלתיות על פני אלו הקונצרניות. פערי התשואה אמנם מלמדים על עדיפות מה לאפיק הצמוד, אך לנוכח ההערכות למדדים שליליים בטווח הקצר, אין עדיפות לאחד האפיקים על פני השני".
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
