כלכלני אופנהיימר: "מחיר הנפט מעל 130 דולר - בועה שחורה משחור, ארה"ב היא היד המכוונת"

בסקירה רחבה מפרטים כלכלני בית ההשקעות בעניין מחיר הנפט וההשפעות על הכלכלה. "ברמות מסויימות מדובר בהשפעה הרסנית"
יוסי פינק |

מחיר הנפט מסתובב בימים האחרונים סביב ה-130 דולר לחבית, זאת לאחר מהלך מדהים של עשרות אחוזים בחודשים האחרונים. אמיר ארגמן ואביבית מנה קליל מבית ההשקעות אופנהיימר מפרסמים היום סקירה בעניין מחיר הנפט וההשפעות על הכלכלה.

כך נפתחת הסקירה: "הבעיה העיקרית כרגע היא כי מחירי הנפט קיבלו ללא שום שמץ של ספק מאפיינים של בועה פיננסית, כשבכל בועה פיננסית לא ניתן לנחש באופן מושכל עד לאן תגיע. הנסיקה במחיר הנפט טומנת בחובה השפעות שליליות וברמות מסוימות אף הרסניות לכלכלה הגלובאלית, שהנפט עדיין מהווה את המשאב המרכזי בתפעולה השוטף. הרמות הגבוהות אליהן הגיע מחיר חבית הנפט, כוללות סיכונים לא קטנים מאשר משבר הסב פריים בעבור משקיעי האקוויטי. העובדה כי ייתכן ויד מכוונת של הממשל בארה"ב תומכת בהמשך מגמה זו בטווח הקצר מעצימה אף היא את הסיכון."

באופנהיימר מדגישים, כי "המחירים הגבוהים של מחיר חבית הנפט תופסים את כלכלת ארה"ב בנקודה רגישה ביותר בה היא טרודה ממשבר חמור בנדל"ן המעיק על הצרכן האמריקאי, ומחיר גבוה של הדלק אינו מקל עליו להתמודד על המצוקה. גם סקטור החברות האמריקאי, המצליח להתמודד בצורה ראויה עם ההאטה בזכות פריסה גלובאלית, דולר חלש, מינוף נמוך ומבנה יעיל ביותר, יסבול לא מעט באם מחירי הנפט יישארו ברמות הגבוהות שנרשמו בימים אלה (מעל $130 לחבית). הערכות בשוק מראות כי הדבר עלול לפגוע בכ 1% בצמיחה הצפויה בארה"ב ב 2009 , באם מחירי הנפט יישארו ברמות אלה."

עוד אומרים באופנהיימר, כי "הסיבות להיווצרותה של הבועה הפיננסית סביב מחיר חבית הנפט יכולות להיות רבות ומגוונות. די אם נציין את אנליסט האנרגיה של אופנהיימר, מר פאדל גייט, שביקר בארץ לאחרונה, שטוען טענה לא שגרתית אך מבוססת היטב לפיה הזינוק במחירי הנפט (והסחורות בכלל) נתמך על ידי מדיניות של ממשלת ארה"ב וגופים פיננסים בעולם במטרה להאט את קצב הצמיחה של כלכלת סין המהווה איום על כלכלת ארה"ב. לטענתו, ארה"ב, שכשלה לשכנע את קובעי המדיניות הסינים להתיר את ההגבלות על המטבע הסיני על מנת לאפשר תחרות הוגנת בין כלכלות העולם, מעודדת באמצעות רגולציה את הגופים הפיננסים להשפיע על מחיר הנפט לכיוון חיובי."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.