כלכלני אופנהיימר: "מחיר הנפט מעל 130 דולר - בועה שחורה משחור, ארה"ב היא היד המכוונת"
מחיר הנפט מסתובב בימים האחרונים סביב ה-130 דולר לחבית, זאת לאחר מהלך מדהים של עשרות אחוזים בחודשים האחרונים. אמיר ארגמן ואביבית מנה קליל מבית ההשקעות אופנהיימר מפרסמים היום סקירה בעניין מחיר הנפט וההשפעות על הכלכלה.
כך נפתחת הסקירה: "הבעיה העיקרית כרגע היא כי מחירי הנפט קיבלו ללא שום שמץ של ספק מאפיינים של בועה פיננסית, כשבכל בועה פיננסית לא ניתן לנחש באופן מושכל עד לאן תגיע. הנסיקה במחיר הנפט טומנת בחובה השפעות שליליות וברמות מסוימות אף הרסניות לכלכלה הגלובאלית, שהנפט עדיין מהווה את המשאב המרכזי בתפעולה השוטף. הרמות הגבוהות אליהן הגיע מחיר חבית הנפט, כוללות סיכונים לא קטנים מאשר משבר הסב פריים בעבור משקיעי האקוויטי. העובדה כי ייתכן ויד מכוונת של הממשל בארה"ב תומכת בהמשך מגמה זו בטווח הקצר מעצימה אף היא את הסיכון."
באופנהיימר מדגישים, כי "המחירים הגבוהים של מחיר חבית הנפט תופסים את כלכלת ארה"ב בנקודה רגישה ביותר בה היא טרודה ממשבר חמור בנדל"ן המעיק על הצרכן האמריקאי, ומחיר גבוה של הדלק אינו מקל עליו להתמודד על המצוקה. גם סקטור החברות האמריקאי, המצליח להתמודד בצורה ראויה עם ההאטה בזכות פריסה גלובאלית, דולר חלש, מינוף נמוך ומבנה יעיל ביותר, יסבול לא מעט באם מחירי הנפט יישארו ברמות הגבוהות שנרשמו בימים אלה (מעל $130 לחבית). הערכות בשוק מראות כי הדבר עלול לפגוע בכ 1% בצמיחה הצפויה בארה"ב ב 2009 , באם מחירי הנפט יישארו ברמות אלה."
עוד אומרים באופנהיימר, כי "הסיבות להיווצרותה של הבועה הפיננסית סביב מחיר חבית הנפט יכולות להיות רבות ומגוונות. די אם נציין את אנליסט האנרגיה של אופנהיימר, מר פאדל גייט, שביקר בארץ לאחרונה, שטוען טענה לא שגרתית אך מבוססת היטב לפיה הזינוק במחירי הנפט (והסחורות בכלל) נתמך על ידי מדיניות של ממשלת ארה"ב וגופים פיננסים בעולם במטרה להאט את קצב הצמיחה של כלכלת סין המהווה איום על כלכלת ארה"ב. לטענתו, ארה"ב, שכשלה לשכנע את קובעי המדיניות הסינים להתיר את ההגבלות על המטבע הסיני על מנת לאפשר תחרות הוגנת בין כלכלות העולם, מעודדת באמצעות רגולציה את הגופים הפיננסים להשפיע על מחיר הנפט לכיוון חיובי."
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
