אילו מותגים הישראלים אוהבים?

ב-BDI בדקו לגבי העדפותיהם של הישראלים בבחירת "מותג" חשמלי, וגילו כי הצרכן הישראלי מחליף את מוצרי החשמל הלבנים שלו בממוצע אחת ל-8 שנים
דרור איטח |

ממחקר מיוחד שערכה קבוצת BDI על ענף מוצרי החשמל הלבנים (מקררים, מכונות כביסה, מייבשי כביסה ומדיחי כלים) עולה כי מכירות מוצרי החשמל הללו הסתכמו בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2006 בכ-1.16 מיליארדי שקלים, קיטון בשיעור של כ-4% בהשוואה למכירות בתקופה המקבילה ב-2005 שהסתכמו בכ-1.21 מיליארדי שקלים.

מבדיקת התפלגות המכירות בענף עולה כי קטגוריית המקררים מובילה את המכירות עם כ-41%, מכונות הכביסה עם כ-38%, מדיחי הכלים עם כ-11% ומייבשי הכביסה עם כ-10%. מקור הפער בין המוצרים נעוץ בעובדה כי המקררים ומכונות הכביסה הינם מוצרים בסיסיים, שאינם נתפסים כמוצרי מותרות כמו מדיחי כלים ומייבשי כביסה.

אילו מותגים הישראלים אוהבים?

נתון מעניין עולה מהמחקר לגבי העדפותיהם של הישראלים בבחירת "מותג" חשמלי. על פי המחקר, מותג LG הוא המועדף על הישראלים בתחום המקררים ומהווה כ-14% מכלל המקררים הנמכרים בישראל. במקום השני "אמנה" עם נתח של כ-11% ואחריהם סמסונג, שארפ, אלקטרה ואמקור.

בתחום מכונות הכביסה, מעדיפים הישראליים דווקא את המותג "קריסטל", המחזיק בנתח כמותי של כ-19%, ולאחר מכן את בוש וא.א.ג המחזיקים בנתחים קטנים יותר. על פי כלכלני הקבוצה, הצרכן הישראלי תופס את מייבשי הכביסה כמוצרים פשוטים ובסיסיים ועל כן בהחלטת הרכישה הוא שם דגש רב על המחיר ופחות על המותג ולכן קיים פער מינורי בין המותגים השונים.

בתחום מדיחי הכלים שולטים בעיקר מותגים גרמניים כגון: בוש, סימנס, א.א.ג, באוקנכט, בלומברג, קונסטרוקטה ועוד. המותגים בוש וסימנס מובילים את שוק מדיחי הכלים עם נתח של כ-26% לבוש ושל כ-18% לסימנס, במונחים כמותיים.

על פי הערכות כלכלני BDI, ענף מוצרי החשמל הלבנים מאופיין בהחלפת המוצרים בתכיפות וכי הצרכן הישראלי מחליף את מוצרי החשמל הלבנים שלו בממוצע אחת ל-8 שנים. בעוד שבעבר היה נהוג להחליף מוצרים אלה בעיקר לאחר שהתקלקלו, העלייה ברמת החיים בישראל הביאה להחלפת המוצרים בתדירות גבוהה, גם לשם שדרוג במוצרים מתקדמים יותר ומעוצבים יותר.

גורם נוסף התורם לתחלופה התכופה הנו צמצום היחס בין עלויות התיקון למחירי המוצרים כך שכדאיות התיקון יורדת. הוזלת מחירי המוצרים הביאה גם לזמינותם של מוצרים יוקרתיים ומתקדמים יותר לקהל לקוחות רחב יותר.

כלכלני BDI-COFACE מצאו כי בשנים האחרונות מתחזקת מגמת רכישת מוצרים באמצעות שיווק ישיר, הכולל קנייה באינטרנט, חוברות מדוורות ועוד. ב-2006 הגיע נתחו של ערוץ השיווק הישיר לכ-13% (במונחים כספיים) מסך מכירות מוצרי החשמל הלבנים. בכ-87% מהמכירות מחזיק הערוץ הקמעונאי, הכולל את הרשתות והחנויות פרטיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?

כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס? 

רן קידר |

עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.

ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך. 

עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות.  בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.

עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו. 

ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.  

מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.