עכשיו זה רשמי: נטוויז'ן ברק וגלובקול חתמו על מיזוג
רשמית: נטוויז'ן, גלובקול, וברק ימוזגו, לאחר הודעת דסק"ש (דיסקונט השקעות) לפני כחודש נחתמו היום הסכמי המיזוגים בין נטוויז'ן, (המוחזקת על ידי דסק"ש), וברק (שירותי בזק בינלאומיים), ובין נטוויז'ן וגלובקול תקשורת המוחזקת גם היא ע"י דסק"ש.
נטוויז'ן תרכוש את הבעלות המלאה בברק תמורת הקצאת 46% ממניות נטוויז'ן לבעלי מניות ברק ע"פ הערכת שווי של כ-600 מיליון שקל לנטוויז'ן, והערכת שווי של כ-500 מיליון שקל לברק. בנוסף, נחתם הסכם בין נטוויז'ן, גלובקול ודסק"ש למכירת הבעלות המלאה בגלובקול לנטוויז'ן תמורת הקצאת 7% מהון המניות המונפק של נטוויז'ן לדסק"ש בתמורה ל-50% מהון המניות המונפק בגלובקול, ורכישת 50%
הנותרים מחברת תבל (גם היא בבעלות דסק"ש), ע"פ ההערכת שווי של כ-80 מיליון שקל לגלובקול.
למעשה, המיזוג נעשה בין חברות שבשליטת משפחת דנקנר, מאחר וחברת נטוויז'ן מוחזקת בשיעור של כ-38% על ידי דסק"ש, ובשיעור של כ-38% נוספים על ידי אלרון, ש-48% ממנה מוחזקים גם הם ע"י דסק"ש. ברק מוחזקת בשיעור של כ-79% על ידי כלל תעשיות, שהיא כידוע חברת בת של אי.די.בי פתוח( אידיבי פיתוח ), חברת האם של דסק"ש.
לאחר המיזוג, שיעורי האחזקה של דסק"ש ושל אלרון בנטוויז'ן צפויים להיות כ-26% וכ-19% בהתאמה ושיעור האחזקה של כת"ש בנטוויז'ן צפוי להיות כ-30%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
