הגירעון בתקציב קטן על המשק הישראלי?
ערב הצגת התקציב על ידי משרד האוצר מנתחת הכלכלנית איילת ניר מאי.בי.אי את הדרכים בהם צפויה המדינה לנקוט על מנת להחזיר את הגירעון, הגידול הצפוי ביעד ההוצאות ויעד הגירעון לשנת 2007 מוערך ב-3.3% ו-2.8% בהתאמה, (לעומת 1.7% ו-2.0% על פי התכנון המוקדם), ומעורר שוב את הדיון על רמת הנזילות לשנה הבאה.
עם נקיטה בגישה שמרנית, ההערכה היא, כי האשראי נטו יקטין את הגירעון למימון ב-1.8 מיליארד שקל, כלומר, הגירעון למימון בשנה הבאה יעמוד על כ-15.0 מיליארד שקל.
שלוש דרכים למימון הגירעון
הפרטה: בשנה הקרובה צפוי האוצר להשלים את מכירת בנק לאומי. באם יממש הקונה את האופציה לרכישת 10.01% נוספים מהבנק, ישלם הקונה לקופת המדינה סך של 2.1 מיליארד שקל. נכס ממשלתי נוסף העומד למכירה בשנה הקרובה הינו בז"ן חיפה. שתי הפרטות אלו בלבד יכולות לממן כמחצית מהגירעון הממשלתי הצפוי בשנה הבאה.
הנפקה נטו בחו"ל: בידי האוצר יכולת לגייס בחו"ל ב-דרכים עיקריות: א. מכירה של אג"ח באמצעות ארגון הבונדס (כמיליארד דולר בשנה); ב. הנפקת חוב באירופה שלא תחת מטריית הערבויות (בדומה להנפקה שבוצעה ב- 2005); ג. הנפקה תחת מטריית הערבויות. במידה ונקזז מהיקף גיוס זה את פדיון הקרן הצפוי בשנה הבאה, נגלה כי הגיוס בחו"ל יכול לתרום למימון הגירעון סכום של כ-4 מיליארד שקל.
הנפקה נטו בארץ: הסכום שנותר למימון הגירעון ימומן באמצעות הנפקה בשוק אגרות החוב הממשלתי בישראל. לאחר בחינה של המספרים מגלים, כי למעשה, נותר לאוצר לגייס נטו בשוק אגרות החוב הממשלתי המקומי סך של אך מעט יותר מ-3 מיליארד שקל. היקף הגיוס ברוטו יהיה אמנם גבוה יותר, שכן יש לקחת בחשבון את פדיון הקרן הצפוי בשנה הקרובה (סחיר ולא סחיר), אך בשל תשלומי הריבית הצפויים בשנה הקרובה, ירשם בשוק אגרות החוב הממשלתי עודף פדיון של כ- 20.0 מיליארד שקל. כלומר, רמת הנזילות צפויה להישמר. גם תחת תסריט בו הממשלה מוותרת על הנפקת ערבויות בשנת 2007 נשמר עודף פדיון גבוה בשוק אגרות החוב הממשלתי. מסקנה: העלאת יעד הגירעון לא צפויה ליצור לחץ על שוק אגרות החוב הממשלתי.
מה יכול ליצור לחץ על השוק?
1. אי יציבות המערכת הפוליטית – קשיים באישור התקציב, העדר הסכמה בין חברות הקואליציה על מגוון נושאים (כגון ועדות החקירה, אישור תקציב 2007, תקציב הביטחון, תקציבי הרווחה ועוד), ניסיונות האופוזיציה להביא לנפילת הממשלה, וכד'.
2. משקיעים זרים/חברות דרוג האשראי – האם הם יקבלו בהשלמה את שבירת מסגרות התקציב לשנת 2007 ?. קשה לנחש מה יהיה ה"קש" שיוביל לאובדן אמון המשקיעים הזרים ו/או חברות דרוג האשראי במשק הישראלי. עם זאת, להערכתנו, לאורך המשבר האחרון הוכיח המשק הישראלי בגרות ויציבות ראויה לציון, אשר תקשה על הורדה בפועל של דרוג האשראי. עם זאת, אין לצפות, להערכתנו, לשיפור בדרוג. יוצאת דופן: חברת מודיס אשר העניקה למשק תחזית דרוג "Positive", עלולה לשנות דעתה ולהחזיר את תחזית הדרוג ל-"Neutral".
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
