שווקי הסחורות השבוע: הכסף טיפס ב-9.9%
מתכות תעשייתיות: נחושת- חברת הכרייה הענקית "ריו-טינטו" הודיעה בשבוע האחרון, כי היא תגדיל את הייצור שלה בנחושת כתוצאה מעליית הביקושים בסין. בנוסף, מכרה הנחושת הגדול בעולם "אסקונדידה" המייצר 8.5% (1.27 מיליון טון) מסך הנחושת העולמי בדרך לשביתה שתחל ב-7 באוגוסט אלא אם כן BHP Billiton (מחזיקה ב 57.5% מאסקונדידה) תשפר הצעתה לעובדים.
להזכירכם, גם כך יש לחץ על מחירי הנחושת כתוצאה ממפולת שנגרמה במכרה השני בגודלו בעולם השייך לחברת Codelco (חברת הכרייה הגדולה בעולם). על רקע כל הידיעות הללו עלו מחיר הנחושת השבוע לרמה של 7,860 דולר לטון המייצג עלייה שבועית של 2.47%.
אלומיניום - חברת .Alcan Inc יצרנית האלומיניום השנייה בגודלה (28% מכלל ההיצע העולמי) טענה שהצריכה העולמית לאלומיניום תעלה ב-6.8% בשנת 2006 ועלייה בייצור של 5.7% אשר משאיר מחסור של כ-300,000 MT. במקביל טוענת החברה כי הצריכה של המתכת בסין עלתה ב-18% שנתי.
חברת Alumina Ltd הבעלים של 40% מ Alcoa Ltd יצרנית האלומיניום הגדולה בעולם טוענים שהצריכה של סין תציף את הביקוש העולמי. השותפות הנ"ל אשר תוסיף 3.2 מיליון טון סחורה חדשה במהלך השלוש שנים הבאות הפיקה שיא של 7 מיליון טון אלומינה במחצית הראשונה של השנה משמע עלייה של 3.3% כתוצאה מהתרחבות בית הזיקוק "פינג'רה".
חברת Chalco (Aluminum corporation Of China), היצרנית השנייה בגודלה בעולם לאלומינה והגדולה ביותר בסין. עשויה (עדיין לא ידוע מתי) להוריד את מחיר האלומינה, אשר ישליך על הורדת מחירי היבוא לסין של תרכובת זו. עלייה בהיצע גם יפעיל לחץ על מחיר האלומינה לרדת כאשר הצפי לעלייה ביותר מ 50% ל-13 עד 14 מיליון טון בשנה זו עפ"י הערכות.
נדרשים 2 טון אלומינה (תרכובת של אלומיניום עם חמצן) לייצור טון אחד של אלומיניום. אולם, לא ידוע מתי Chalco תבצע את הורדת המחיר הראשונה מזה שנתיים. יש הטוענים כי בפועל החלה הירידה במחיר ב 1 לאוגוסט ל-4,500 יואן לטון (565$) מ-5,650 יואן. דוברת החברה מסרה בתגובה שירידה של 20% במחיר הינה דרסטית והחברה עשויה לבצע את ההורדה שלב אחר שלב.
ברבעון הראשון, החברה הפיקה ומכרה 2.11 מיליון טון של אלומינה, עלייה של 23% לעומת אותה תקופה אשתקד, ו-350 אלף טון אלומיניום עליה לעומת הרבעון הקודם.
מחיר האלומיניום עלה בסיכום שבועי לרמה של 2,539 דולר לטון המייצג עלייה שבועית של 0.44%. ניתן לראות, כי הניסיונות הללו להגדיל את היצע האלומינה ואת יכולות הפיכתה לאלומיניום משפיעים על מחירי החוזים ועל התנהגותם בשוק, כאשר אנו מזהים לאחרונה רמת תנודתיות פוחתת, במיוחד בולט הדבר לנוכח המתרחש במתכות התעשייתיות האחרות.
ניקל - שביתה במכרה Voisey`s Bay של חברת Inco Ltd. עלולה להימשך חודשים. מכרה זה סיפק K54MT של ניקל בשנה או בערך 4% מסך הייצור העולמי. למרות שהחברה צופה שלא יהיו השלכות בטווח הזמן הקרוב של השביתה על הייצור כיוון שקיימים היצעים של ניקל. כתוצאה מכך עלו מחירי הניקל השבוע בשיעור של 4.05% לרמה של 25,700 דולר לטון.
אבץ- חברת הכרייה Xstrata הודיעה על התרחבות בייצור האבץ, שעשויה להעלות את סך הכמות שהחברה תפיק החל מהמחצית השנייה של 2008 מרמה של 5 מיליון טון לשנה ל-8 מיליון טון לשנה לחברה. מחיר האבץ עלה השבוע לרמה של 3,410 דולר לטון עלייה שבועית של 3.3%.
מתכות יקרות: חוסר היציבות העולמי כמתואר בתחום האנרגיה ובנוסף היחלשותו של הדולר אל מול המטבעות העיקריים הביאו לעליה במחיר הזהב לרמה של 644 דולר לאונקיה המייצג עלייה שבועית של 1.45%. מחיר הכסף עלה גם הוא השבוע ונסגר ברמה של 12.44 דולר לאונקיה המייצג עליה שבועית של 9.9%!
סחורות רכות: מחיר הסוכר ירד ביום חמישי לרמתו הנמוכה ביותר ב-7 החודשים האחרונים, 14.1 סנט לליברה, לאחר שכשל בפריצת רמת ההתנגדות סביב רמת 15.0 סנט. להיחלשות הסוכר תרמו ביקושים דלילים לעומת היצעים גדולים. ביום שישי בניו-יורק עלה מחיר הסוכר על רקע רכישות מקומיות וספקולטיביות לסגירה בחוזה אוקטובר ב-14.41 סנט לליברה וברמה של 14.93 סנט לליברה בחוזה מרץ 2007.
מחיר הכותנה ירד ביום שישי בניו-יורק. חוזה דצמבר, הסחיר ביותר ירד 87 נק' לרמה של 56.28 סנט, אך בסיכום שבועי, עלה בשיעור של 1.3%. מחיר החוזה נסגר מעל הממוצע הנע ל-100 יום של 56.15 סנט ואף מעל לממוצע הנע ל-10 ימים ול-50 יום ברמה של 55.94 סנט ו-55.44 סנט בהתאמה.
עיקר המכירות היו ספקולטיביות כאשר לא היו נתונים כלכליים שתמכו במגמה זו. בדו"ח האחרון של משרד החקלאות האמריקאי דווח כי תפוקת הכותנה האמריקאית ב-2006-07 צפויה להיות 20.5 מליון צרורות כותנה לעומת תפוקה עולמית של 114.36 מליון צרורות. ממשלת ברזיל אמרה השבוע, כי היא מברכת את החלטת הממשל האמריקאי לקצץ בסובסידיות ליבואני הכותנה האמריקאים, אך כי רמת הקיצוץ עדיין אינו מספיק ואינו עומד בדרישות ארגון הסחר הבינלאומי.
ממשלת ברזיל צפויה להחליט עד ל-16 באוגוסט האם לפנות לארגון הסחר הבינלאומי לסיוע. ברזיל חזרה בה מאיומיה להפעיל סנקציות על הממשל האמריקאי, על מנת לאפשר להם להיערך לדרישות.
תבואות: מחיר התירס לספטמבר נסגר ביום שישי על רמה של 2.45 דולר לבושל, המייצג עלייה של 3.28% בסיכום שבועי ולדצמבר עלה לרמה של 2.6225 דולר לבושל, המייצג עלייה של 3.47% בסיכום שבועי. עליית המחירים השבוע מוסברת ע"י המשך עליית הטמפרטורות בארה"ב וצפי להמשך מזג אוויר חם ולמיעוט בממטרים. בנוסף, ניכרת המתנה לדו"ח מצב היבולים ביום שני ולדוח משרד החקלאות האמריקאי בהמשך השבוע.
מחירי החיטה, עלו אף הם השבוע. חוזה ספטמבר נסגר על רמה של 3.96 דולר, המייצג עלייה של 1.95% בסיכום שבועי. עליית המחירים נובעת מהערכות של חברת חיזוי פרטית, כי ייבול החיטה לחודש יולי צפוי להיות סביב רמה של 421 מליון בושל לעומת צפי משרד החקלאות האמריקאי שעומד על רמה של 465 מליון בושל.
לעליית מחירי החיטה השבוע, תרמה ירידה באספקה מאוסטרליה ומאירופה בשל תנאי מזג אוויר לא טובים. מחיר הסויה עלה אף הוא ביום שישי על רקע רכישות ספקולטיביות ומזג אוויר חם. חוזה אוגוסט נסגר על רמה של 5.775 דולר כמעט ללא שינוי לעומת שבוע שעבר.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.