ניו קופל תספק רכבים לכנסת בשווי של 20 מיליון שקל
חברת הליסינג וההשכרה, ניו קופל Sixt, זכתה במכרז רכבי הליסינג של כנסת ישראל. במסגרת המכרז תספק ניו קופל כלי רכב לחברי הכנסת ולעובדי משכן הכנסת בשווי כולל של למעלה מ-20 מיליון שקל. החברות הנוספות שניגשו למכרז הן: אלדן תחבורה בע"מ, קשר ליס א.קם 1988 בע"מ ו-דן רכב ותחבורה בע"מ.
המכרז תקף בשלב ראשון ל-3 שנים וקיים פוטנציאל הארכה ל-3 שנים נוספות. כמו כן, קיים גם פוטנציאל הרחבה למכרז, במסגרתו יסופקו רכבים נוספים.
עיקר כלי הרכב שיסופקו במסגרת המכרז, הינם רכבים בעלי נפח מנוע 2 ליטר מקבוצת רישוי 4.
יצויין, כי אין זו הפעם הראשונה בה זוכה ניו קופל במכרז לאספקת כלי רכב לכנסת. החברה מספקת לחברי הכנסת ולעובדי המשכן רכבי ליסינג מזה 6 שנים, תוך מתן שירות יומיומי, זמין באמצעות קצין רכב היושב במשכן, על פי תנאי המכרז וכן מערך תמיכה ותחזוקה רחב היקף.
לדברי ניר גלילי, מנכ"ל ניו קופל Sixt: "אנו שמחים על כך שהכנסת מביעה אמון בניו קופל פעם נוספת, לאחר 6 שנים בהם סיפקנו רכבים לכנסת. הכנסת שבה ובחרה בניו קופל כחברת הליסינג של חברי הכנסת ועובדי המשכן. אנו נמשיך לספק את השירות המיטבי והזמין ביותר, כפי שעשינו בשנים הקודמות, ובהתאם לסטנדרטים שהצבנו בתחום השירות לכלל לקוחותיה ברחבי ישראל".
ניו קופל הינה חברה ציבורית בשליטת איש העסקים, שלמה שמלצר, שמניותיה נסחרות בבורסה בתל-אביב. החברה מפעילה צי פעיל של מעל 39 אלף מכוניות בליסינג תפעולי ומחזיקה
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
