שבוע סוער בבורסה שהיה רק קדימון לסופה של השבוע הבא

עונת הדוחות מגיעה לשיא של ממש בשבוע הבא, יחד עם פקיעת סדרת האופציות לחודש דצמבר וגם הכרעה בעניין מועד הבחירות. רבותי, השבוע האחרון יכול להראות כמו פקניק מול מה שצופן השבוע הבא
דרור איטח |

הבורסה התל אביבית חתמה שבוע שני רצוף של ירידות שערים. ההתרחשויות בזירה הפוליטית שמשכו בשבוע החולף את המדדים בתל אביב לירידות, ריחפו גם השבוע כעננה מעל שוק ההון המקומי. בנוסף לחוסר הוודאות המדינית, גורמים נוספים ניווטו את הבורסה ביניהם מכירת בנק לאומי, מכירת קרנות וקופות גמל נוספות על ידי הבנים, דוחות כספיים, ופרסום מדד המחירים לצרכן.

אך כל אלה עשויים להחוויר לעומת שפע האירועים הכלכליים שצפויים לנו בשבוע הבא. עונת הדוחות מגיעה לשיא של ממש בשבוע הבא, כאשר כל דוחות הבנקים הגדולים עוד נותרו בדרך לפרסום (לאומי, פועלים, דיסקונט ומזרחי), כמו גם הדוחות של קונצרן אי.די.בי יחד עם כל אלה תשתלב פקיעת סדרת האופציות לחודש דצמבר - יהיה סוער מן הסתם. ואם כל אלה לא מספיקים - יש גם ענייין פעוט כמו הכרעה בעניין מועד הבחירות. רבותי, השבוע האחרון יכול להראות כמו פקניק מול מה שצופן השבוע הבא

ירידות השערים גובו במחזורים ערים מהרגיל שהסתכמו במעל למיליארד שקל ביום. מניות הבנקים שבניגוד למגמה נהנו השבוע מעליות שערים, מיתנו מעט את הירידות במעו"ף. מדד ת"א 25 השיל בסיכום שבועי 0.56%, ת"א 100 ירד ב-0.96%, התל טק 15 איבד כ-1.7, ת"א 75 נפל ב-2.55% ומדד היתר 30 צנח בכ-6.8%. מנגד, מדד הבנקים עלה ב-3.94%.

מכירת לאומי

לאחר 22 שנים בהם הוחזק (בבעלות חלקית) הבנק השני בגודלו במדינה - לאומי, על ידי מדינת ישראל, השלימה חברת נכסים מ.י את מכירת גרעין השליטה בבנק לקרן סרברוס-גבריאל. לכל הדעות, שילמה זכתה המדינה למחיר הוגן ואף יותר מכך עבור 9.99% ממניות הבנק, כאשר הקרן שילמה סך של כ-2.474 מיליארד שקל המשקפים מחיר של 17.5 שקל למניה, הגבוה ב-15% מעל למחירה בבורסה. לקרן ניתנה האופציה לרכישת 10.01% נוספים לפי מחיר של 14.5 שקל למניה, כך שבמידה ותממש אופציה זו תשלם מחיר ממוצע של 16 שקל למניה.

העובדה שאת השליטה רכשה קרן זרה התפרשה בשוק ההון כמעין הבעת אמון במשק הישראלי. לאחר הרכישה ביצעה מניית הבנק מהלך של 4 ימי עליות רצופים בהם הוסיפה כ-8.4% לערכה. בעקבות מניות לאומי נהנו גם שאר מניות הבנקים מאופטימיות יתרה כשמדד הבנקים היה היחיד שעלה בסיכום שבועי מבין המדדים העיקריים.

מכירות חיסול בקרנות ובקופות

תהליך היפרדות הבנקים מקרנות הנאמנות וקופות הגמל לקראת סיום. בעקבות ועדת בכר שקבעה כי על הבנקים להיפרד מנכסים אלו, נערך מירוץ לרכישת גופים אלו על ידי גופים פיננסים ובראשם חברות הביטוח וככל הנראה בשבועות הקרובים תושלם מכירתם של כל הקרנות והקופות של הבנקים.

לאחר פ.ק.ן, פיא ואילנות דיסקונט, נמכרה קרן הנאמנות של פיבי למגדל ביטוח. תמורת הקרן תשלם מגדל סכום של 220 מיליון שקל, או כ-190 מיליון שקל, אם תבחר הרוכשת לרכוש את הון המניות של דיקלה, לאחר שתיוותר בדיקלה פעילות קרנות הנאמנות בלבד.

חברת אקסלנס רכשה מהבנק המזרחי את קופות הגמל שבניהול הבנק, תג המחיר שנקבע לעסקה הוא 405 מיליון שקל, לפי שווי של 41 מיליון שקל לכל מיליארד שקל מנוהלים. העסקה כללה כ-20 קופות מנוהלות בהיקף נכסים של כ-9.88 מיליארד שקל. במקביל, רכשה חברת הביטוח הפניקס כ-25% מהון המניות של אקסלנס מידי בנק המזרחי ובנוסף רכשה כ-16% ממניות אקסלנס מבעלי השליטה רוני בירם וגיל דוייטש. בסך הכל מסתכמת אחזתה של הפניקס ב-41% באקסלנס.

בנוסף מכרו במזרחי את החזקות הבנק (60%) במניות נתיבות ? חברה לניהול, לחברת גאון שוקי הון, או תאגיד בשליטתה ובבעלותה המלאה, בתמורה לסך של 37 מליון שקל. "נתיבות" מנהלת 4 קופות גמל בהיקף נכסים כולל של כ-1.8 מיליארד שקל.

מדד המחירים לצרכן

בתחילת השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר האחרון. על פי נתוני הלשכה עלה המדד ב-0.8%, מעט מעל הצפי הממוצע שעמד על 0.7%. המדד נקבע ל-103.3 נקודות, לעומת 102.5 נקודות בחודש הקודם. עליית המדד שמקורה בין היתר בעליית מחירי הדלקים והדולר, הציבה את האינפלציה בטווח העליון של תחזיות בנק ישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.