שבוע סוער בבורסה שהיה רק קדימון לסופה של השבוע הבא
הבורסה התל אביבית חתמה שבוע שני רצוף של ירידות שערים. ההתרחשויות בזירה הפוליטית שמשכו בשבוע החולף את המדדים בתל אביב לירידות, ריחפו גם השבוע כעננה מעל שוק ההון המקומי. בנוסף לחוסר הוודאות המדינית, גורמים נוספים ניווטו את הבורסה ביניהם מכירת בנק לאומי, מכירת קרנות וקופות גמל נוספות על ידי הבנים, דוחות כספיים, ופרסום מדד המחירים לצרכן.
אך כל אלה עשויים להחוויר לעומת שפע האירועים הכלכליים שצפויים לנו בשבוע הבא. עונת הדוחות מגיעה לשיא של ממש בשבוע הבא, כאשר כל דוחות הבנקים הגדולים עוד נותרו בדרך לפרסום (לאומי, פועלים, דיסקונט ומזרחי), כמו גם הדוחות של קונצרן אי.די.בי יחד עם כל אלה תשתלב פקיעת סדרת האופציות לחודש דצמבר - יהיה סוער מן הסתם. ואם כל אלה לא מספיקים - יש גם ענייין פעוט כמו הכרעה בעניין מועד הבחירות. רבותי, השבוע האחרון יכול להראות כמו פקניק מול מה שצופן השבוע הבא
ירידות השערים גובו במחזורים ערים מהרגיל שהסתכמו במעל למיליארד שקל ביום. מניות הבנקים שבניגוד למגמה נהנו השבוע מעליות שערים, מיתנו מעט את הירידות במעו"ף. מדד ת"א 25 השיל בסיכום שבועי 0.56%, ת"א 100 ירד ב-0.96%, התל טק 15 איבד כ-1.7, ת"א 75 נפל ב-2.55% ומדד היתר 30 צנח בכ-6.8%. מנגד, מדד הבנקים עלה ב-3.94%.
מכירת לאומי
לאחר 22 שנים בהם הוחזק (בבעלות חלקית) הבנק השני בגודלו במדינה - לאומי, על ידי מדינת ישראל, השלימה חברת נכסים מ.י את מכירת גרעין השליטה בבנק לקרן סרברוס-גבריאל. לכל הדעות, שילמה זכתה המדינה למחיר הוגן ואף יותר מכך עבור 9.99% ממניות הבנק, כאשר הקרן שילמה סך של כ-2.474 מיליארד שקל המשקפים מחיר של 17.5 שקל למניה, הגבוה ב-15% מעל למחירה בבורסה. לקרן ניתנה האופציה לרכישת 10.01% נוספים לפי מחיר של 14.5 שקל למניה, כך שבמידה ותממש אופציה זו תשלם מחיר ממוצע של 16 שקל למניה.
העובדה שאת השליטה רכשה קרן זרה התפרשה בשוק ההון כמעין הבעת אמון במשק הישראלי. לאחר הרכישה ביצעה מניית הבנק מהלך של 4 ימי עליות רצופים בהם הוסיפה כ-8.4% לערכה. בעקבות מניות לאומי נהנו גם שאר מניות הבנקים מאופטימיות יתרה כשמדד הבנקים היה היחיד שעלה בסיכום שבועי מבין המדדים העיקריים.
מכירות חיסול בקרנות ובקופות
תהליך היפרדות הבנקים מקרנות הנאמנות וקופות הגמל לקראת סיום. בעקבות ועדת בכר שקבעה כי על הבנקים להיפרד מנכסים אלו, נערך מירוץ לרכישת גופים אלו על ידי גופים פיננסים ובראשם חברות הביטוח וככל הנראה בשבועות הקרובים תושלם מכירתם של כל הקרנות והקופות של הבנקים.
לאחר פ.ק.ן, פיא ואילנות דיסקונט, נמכרה קרן הנאמנות של פיבי למגדל ביטוח. תמורת הקרן תשלם מגדל סכום של 220 מיליון שקל, או כ-190 מיליון שקל, אם תבחר הרוכשת לרכוש את הון המניות של דיקלה, לאחר שתיוותר בדיקלה פעילות קרנות הנאמנות בלבד.
חברת אקסלנס רכשה מהבנק המזרחי את קופות הגמל שבניהול הבנק, תג המחיר שנקבע לעסקה הוא 405 מיליון שקל, לפי שווי של 41 מיליון שקל לכל מיליארד שקל מנוהלים. העסקה כללה כ-20 קופות מנוהלות בהיקף נכסים של כ-9.88 מיליארד שקל. במקביל, רכשה חברת הביטוח הפניקס כ-25% מהון המניות של אקסלנס מידי בנק המזרחי ובנוסף רכשה כ-16% ממניות אקסלנס מבעלי השליטה רוני בירם וגיל דוייטש. בסך הכל מסתכמת אחזתה של הפניקס ב-41% באקסלנס.
בנוסף מכרו במזרחי את החזקות הבנק (60%) במניות נתיבות ? חברה לניהול, לחברת גאון שוקי הון, או תאגיד בשליטתה ובבעלותה המלאה, בתמורה לסך של 37 מליון שקל. "נתיבות" מנהלת 4 קופות גמל בהיקף נכסים כולל של כ-1.8 מיליארד שקל.
מדד המחירים לצרכן
בתחילת השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר האחרון. על פי נתוני הלשכה עלה המדד ב-0.8%, מעט מעל הצפי הממוצע שעמד על 0.7%. המדד נקבע ל-103.3 נקודות, לעומת 102.5 נקודות בחודש הקודם. עליית המדד שמקורה בין היתר בעליית מחירי הדלקים והדולר, הציבה את האינפלציה בטווח העליון של תחזיות בנק ישראל.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
