שבוע סוער בבורסה שהיה רק קדימון לסופה של השבוע הבא
הבורסה התל אביבית חתמה שבוע שני רצוף של ירידות שערים. ההתרחשויות בזירה הפוליטית שמשכו בשבוע החולף את המדדים בתל אביב לירידות, ריחפו גם השבוע כעננה מעל שוק ההון המקומי. בנוסף לחוסר הוודאות המדינית, גורמים נוספים ניווטו את הבורסה ביניהם מכירת בנק לאומי, מכירת קרנות וקופות גמל נוספות על ידי הבנים, דוחות כספיים, ופרסום מדד המחירים לצרכן.
אך כל אלה עשויים להחוויר לעומת שפע האירועים הכלכליים שצפויים לנו בשבוע הבא. עונת הדוחות מגיעה לשיא של ממש בשבוע הבא, כאשר כל דוחות הבנקים הגדולים עוד נותרו בדרך לפרסום (לאומי, פועלים, דיסקונט ומזרחי), כמו גם הדוחות של קונצרן אי.די.בי יחד עם כל אלה תשתלב פקיעת סדרת האופציות לחודש דצמבר - יהיה סוער מן הסתם. ואם כל אלה לא מספיקים - יש גם ענייין פעוט כמו הכרעה בעניין מועד הבחירות. רבותי, השבוע האחרון יכול להראות כמו פקניק מול מה שצופן השבוע הבא
ירידות השערים גובו במחזורים ערים מהרגיל שהסתכמו במעל למיליארד שקל ביום. מניות הבנקים שבניגוד למגמה נהנו השבוע מעליות שערים, מיתנו מעט את הירידות במעו"ף. מדד ת"א 25 השיל בסיכום שבועי 0.56%, ת"א 100 ירד ב-0.96%, התל טק 15 איבד כ-1.7, ת"א 75 נפל ב-2.55% ומדד היתר 30 צנח בכ-6.8%. מנגד, מדד הבנקים עלה ב-3.94%.
מכירת לאומי
לאחר 22 שנים בהם הוחזק (בבעלות חלקית) הבנק השני בגודלו במדינה - לאומי, על ידי מדינת ישראל, השלימה חברת נכסים מ.י את מכירת גרעין השליטה בבנק לקרן סרברוס-גבריאל. לכל הדעות, שילמה זכתה המדינה למחיר הוגן ואף יותר מכך עבור 9.99% ממניות הבנק, כאשר הקרן שילמה סך של כ-2.474 מיליארד שקל המשקפים מחיר של 17.5 שקל למניה, הגבוה ב-15% מעל למחירה בבורסה. לקרן ניתנה האופציה לרכישת 10.01% נוספים לפי מחיר של 14.5 שקל למניה, כך שבמידה ותממש אופציה זו תשלם מחיר ממוצע של 16 שקל למניה.
העובדה שאת השליטה רכשה קרן זרה התפרשה בשוק ההון כמעין הבעת אמון במשק הישראלי. לאחר הרכישה ביצעה מניית הבנק מהלך של 4 ימי עליות רצופים בהם הוסיפה כ-8.4% לערכה. בעקבות מניות לאומי נהנו גם שאר מניות הבנקים מאופטימיות יתרה כשמדד הבנקים היה היחיד שעלה בסיכום שבועי מבין המדדים העיקריים.
מכירות חיסול בקרנות ובקופות
תהליך היפרדות הבנקים מקרנות הנאמנות וקופות הגמל לקראת סיום. בעקבות ועדת בכר שקבעה כי על הבנקים להיפרד מנכסים אלו, נערך מירוץ לרכישת גופים אלו על ידי גופים פיננסים ובראשם חברות הביטוח וככל הנראה בשבועות הקרובים תושלם מכירתם של כל הקרנות והקופות של הבנקים.
לאחר פ.ק.ן, פיא ואילנות דיסקונט, נמכרה קרן הנאמנות של פיבי למגדל ביטוח. תמורת הקרן תשלם מגדל סכום של 220 מיליון שקל, או כ-190 מיליון שקל, אם תבחר הרוכשת לרכוש את הון המניות של דיקלה, לאחר שתיוותר בדיקלה פעילות קרנות הנאמנות בלבד.
חברת אקסלנס רכשה מהבנק המזרחי את קופות הגמל שבניהול הבנק, תג המחיר שנקבע לעסקה הוא 405 מיליון שקל, לפי שווי של 41 מיליון שקל לכל מיליארד שקל מנוהלים. העסקה כללה כ-20 קופות מנוהלות בהיקף נכסים של כ-9.88 מיליארד שקל. במקביל, רכשה חברת הביטוח הפניקס כ-25% מהון המניות של אקסלנס מידי בנק המזרחי ובנוסף רכשה כ-16% ממניות אקסלנס מבעלי השליטה רוני בירם וגיל דוייטש. בסך הכל מסתכמת אחזתה של הפניקס ב-41% באקסלנס.
בנוסף מכרו במזרחי את החזקות הבנק (60%) במניות נתיבות ? חברה לניהול, לחברת גאון שוקי הון, או תאגיד בשליטתה ובבעלותה המלאה, בתמורה לסך של 37 מליון שקל. "נתיבות" מנהלת 4 קופות גמל בהיקף נכסים כולל של כ-1.8 מיליארד שקל.
מדד המחירים לצרכן
בתחילת השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר האחרון. על פי נתוני הלשכה עלה המדד ב-0.8%, מעט מעל הצפי הממוצע שעמד על 0.7%. המדד נקבע ל-103.3 נקודות, לעומת 102.5 נקודות בחודש הקודם. עליית המדד שמקורה בין היתר בעליית מחירי הדלקים והדולר, הציבה את האינפלציה בטווח העליון של תחזיות בנק ישראל.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
