שבוע סוער בבורסה שהיה רק קדימון לסופה של השבוע הבא
הבורסה התל אביבית חתמה שבוע שני רצוף של ירידות שערים. ההתרחשויות בזירה הפוליטית שמשכו בשבוע החולף את המדדים בתל אביב לירידות, ריחפו גם השבוע כעננה מעל שוק ההון המקומי. בנוסף לחוסר הוודאות המדינית, גורמים נוספים ניווטו את הבורסה ביניהם מכירת בנק לאומי, מכירת קרנות וקופות גמל נוספות על ידי הבנים, דוחות כספיים, ופרסום מדד המחירים לצרכן.
אך כל אלה עשויים להחוויר לעומת שפע האירועים הכלכליים שצפויים לנו בשבוע הבא. עונת הדוחות מגיעה לשיא של ממש בשבוע הבא, כאשר כל דוחות הבנקים הגדולים עוד נותרו בדרך לפרסום (לאומי, פועלים, דיסקונט ומזרחי), כמו גם הדוחות של קונצרן אי.די.בי יחד עם כל אלה תשתלב פקיעת סדרת האופציות לחודש דצמבר - יהיה סוער מן הסתם. ואם כל אלה לא מספיקים - יש גם ענייין פעוט כמו הכרעה בעניין מועד הבחירות. רבותי, השבוע האחרון יכול להראות כמו פקניק מול מה שצופן השבוע הבא
ירידות השערים גובו במחזורים ערים מהרגיל שהסתכמו במעל למיליארד שקל ביום. מניות הבנקים שבניגוד למגמה נהנו השבוע מעליות שערים, מיתנו מעט את הירידות במעו"ף. מדד ת"א 25 השיל בסיכום שבועי 0.56%, ת"א 100 ירד ב-0.96%, התל טק 15 איבד כ-1.7, ת"א 75 נפל ב-2.55% ומדד היתר 30 צנח בכ-6.8%. מנגד, מדד הבנקים עלה ב-3.94%.
מכירת לאומי
לאחר 22 שנים בהם הוחזק (בבעלות חלקית) הבנק השני בגודלו במדינה - לאומי, על ידי מדינת ישראל, השלימה חברת נכסים מ.י את מכירת גרעין השליטה בבנק לקרן סרברוס-גבריאל. לכל הדעות, שילמה זכתה המדינה למחיר הוגן ואף יותר מכך עבור 9.99% ממניות הבנק, כאשר הקרן שילמה סך של כ-2.474 מיליארד שקל המשקפים מחיר של 17.5 שקל למניה, הגבוה ב-15% מעל למחירה בבורסה. לקרן ניתנה האופציה לרכישת 10.01% נוספים לפי מחיר של 14.5 שקל למניה, כך שבמידה ותממש אופציה זו תשלם מחיר ממוצע של 16 שקל למניה.
העובדה שאת השליטה רכשה קרן זרה התפרשה בשוק ההון כמעין הבעת אמון במשק הישראלי. לאחר הרכישה ביצעה מניית הבנק מהלך של 4 ימי עליות רצופים בהם הוסיפה כ-8.4% לערכה. בעקבות מניות לאומי נהנו גם שאר מניות הבנקים מאופטימיות יתרה כשמדד הבנקים היה היחיד שעלה בסיכום שבועי מבין המדדים העיקריים.
מכירות חיסול בקרנות ובקופות
תהליך היפרדות הבנקים מקרנות הנאמנות וקופות הגמל לקראת סיום. בעקבות ועדת בכר שקבעה כי על הבנקים להיפרד מנכסים אלו, נערך מירוץ לרכישת גופים אלו על ידי גופים פיננסים ובראשם חברות הביטוח וככל הנראה בשבועות הקרובים תושלם מכירתם של כל הקרנות והקופות של הבנקים.
לאחר פ.ק.ן, פיא ואילנות דיסקונט, נמכרה קרן הנאמנות של פיבי למגדל ביטוח. תמורת הקרן תשלם מגדל סכום של 220 מיליון שקל, או כ-190 מיליון שקל, אם תבחר הרוכשת לרכוש את הון המניות של דיקלה, לאחר שתיוותר בדיקלה פעילות קרנות הנאמנות בלבד.
חברת אקסלנס רכשה מהבנק המזרחי את קופות הגמל שבניהול הבנק, תג המחיר שנקבע לעסקה הוא 405 מיליון שקל, לפי שווי של 41 מיליון שקל לכל מיליארד שקל מנוהלים. העסקה כללה כ-20 קופות מנוהלות בהיקף נכסים של כ-9.88 מיליארד שקל. במקביל, רכשה חברת הביטוח הפניקס כ-25% מהון המניות של אקסלנס מידי בנק המזרחי ובנוסף רכשה כ-16% ממניות אקסלנס מבעלי השליטה רוני בירם וגיל דוייטש. בסך הכל מסתכמת אחזתה של הפניקס ב-41% באקסלנס.
בנוסף מכרו במזרחי את החזקות הבנק (60%) במניות נתיבות ? חברה לניהול, לחברת גאון שוקי הון, או תאגיד בשליטתה ובבעלותה המלאה, בתמורה לסך של 37 מליון שקל. "נתיבות" מנהלת 4 קופות גמל בהיקף נכסים כולל של כ-1.8 מיליארד שקל.
מדד המחירים לצרכן
בתחילת השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר האחרון. על פי נתוני הלשכה עלה המדד ב-0.8%, מעט מעל הצפי הממוצע שעמד על 0.7%. המדד נקבע ל-103.3 נקודות, לעומת 102.5 נקודות בחודש הקודם. עליית המדד שמקורה בין היתר בעליית מחירי הדלקים והדולר, הציבה את האינפלציה בטווח העליון של תחזיות בנק ישראל.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
