שבוע סוער בבורסה שהיה רק קדימון לסופה של השבוע הבא
הבורסה התל אביבית חתמה שבוע שני רצוף של ירידות שערים. ההתרחשויות בזירה הפוליטית שמשכו בשבוע החולף את המדדים בתל אביב לירידות, ריחפו גם השבוע כעננה מעל שוק ההון המקומי. בנוסף לחוסר הוודאות המדינית, גורמים נוספים ניווטו את הבורסה ביניהם מכירת בנק לאומי, מכירת קרנות וקופות גמל נוספות על ידי הבנים, דוחות כספיים, ופרסום מדד המחירים לצרכן.
אך כל אלה עשויים להחוויר לעומת שפע האירועים הכלכליים שצפויים לנו בשבוע הבא. עונת הדוחות מגיעה לשיא של ממש בשבוע הבא, כאשר כל דוחות הבנקים הגדולים עוד נותרו בדרך לפרסום (לאומי, פועלים, דיסקונט ומזרחי), כמו גם הדוחות של קונצרן אי.די.בי יחד עם כל אלה תשתלב פקיעת סדרת האופציות לחודש דצמבר - יהיה סוער מן הסתם. ואם כל אלה לא מספיקים - יש גם ענייין פעוט כמו הכרעה בעניין מועד הבחירות. רבותי, השבוע האחרון יכול להראות כמו פקניק מול מה שצופן השבוע הבא
ירידות השערים גובו במחזורים ערים מהרגיל שהסתכמו במעל למיליארד שקל ביום. מניות הבנקים שבניגוד למגמה נהנו השבוע מעליות שערים, מיתנו מעט את הירידות במעו"ף. מדד ת"א 25 השיל בסיכום שבועי 0.56%, ת"א 100 ירד ב-0.96%, התל טק 15 איבד כ-1.7, ת"א 75 נפל ב-2.55% ומדד היתר 30 צנח בכ-6.8%. מנגד, מדד הבנקים עלה ב-3.94%.
מכירת לאומי
לאחר 22 שנים בהם הוחזק (בבעלות חלקית) הבנק השני בגודלו במדינה - לאומי, על ידי מדינת ישראל, השלימה חברת נכסים מ.י את מכירת גרעין השליטה בבנק לקרן סרברוס-גבריאל. לכל הדעות, שילמה זכתה המדינה למחיר הוגן ואף יותר מכך עבור 9.99% ממניות הבנק, כאשר הקרן שילמה סך של כ-2.474 מיליארד שקל המשקפים מחיר של 17.5 שקל למניה, הגבוה ב-15% מעל למחירה בבורסה. לקרן ניתנה האופציה לרכישת 10.01% נוספים לפי מחיר של 14.5 שקל למניה, כך שבמידה ותממש אופציה זו תשלם מחיר ממוצע של 16 שקל למניה.
העובדה שאת השליטה רכשה קרן זרה התפרשה בשוק ההון כמעין הבעת אמון במשק הישראלי. לאחר הרכישה ביצעה מניית הבנק מהלך של 4 ימי עליות רצופים בהם הוסיפה כ-8.4% לערכה. בעקבות מניות לאומי נהנו גם שאר מניות הבנקים מאופטימיות יתרה כשמדד הבנקים היה היחיד שעלה בסיכום שבועי מבין המדדים העיקריים.
מכירות חיסול בקרנות ובקופות
תהליך היפרדות הבנקים מקרנות הנאמנות וקופות הגמל לקראת סיום. בעקבות ועדת בכר שקבעה כי על הבנקים להיפרד מנכסים אלו, נערך מירוץ לרכישת גופים אלו על ידי גופים פיננסים ובראשם חברות הביטוח וככל הנראה בשבועות הקרובים תושלם מכירתם של כל הקרנות והקופות של הבנקים.
לאחר פ.ק.ן, פיא ואילנות דיסקונט, נמכרה קרן הנאמנות של פיבי למגדל ביטוח. תמורת הקרן תשלם מגדל סכום של 220 מיליון שקל, או כ-190 מיליון שקל, אם תבחר הרוכשת לרכוש את הון המניות של דיקלה, לאחר שתיוותר בדיקלה פעילות קרנות הנאמנות בלבד.
חברת אקסלנס רכשה מהבנק המזרחי את קופות הגמל שבניהול הבנק, תג המחיר שנקבע לעסקה הוא 405 מיליון שקל, לפי שווי של 41 מיליון שקל לכל מיליארד שקל מנוהלים. העסקה כללה כ-20 קופות מנוהלות בהיקף נכסים של כ-9.88 מיליארד שקל. במקביל, רכשה חברת הביטוח הפניקס כ-25% מהון המניות של אקסלנס מידי בנק המזרחי ובנוסף רכשה כ-16% ממניות אקסלנס מבעלי השליטה רוני בירם וגיל דוייטש. בסך הכל מסתכמת אחזתה של הפניקס ב-41% באקסלנס.
בנוסף מכרו במזרחי את החזקות הבנק (60%) במניות נתיבות ? חברה לניהול, לחברת גאון שוקי הון, או תאגיד בשליטתה ובבעלותה המלאה, בתמורה לסך של 37 מליון שקל. "נתיבות" מנהלת 4 קופות גמל בהיקף נכסים כולל של כ-1.8 מיליארד שקל.
מדד המחירים לצרכן
בתחילת השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר האחרון. על פי נתוני הלשכה עלה המדד ב-0.8%, מעט מעל הצפי הממוצע שעמד על 0.7%. המדד נקבע ל-103.3 נקודות, לעומת 102.5 נקודות בחודש הקודם. עליית המדד שמקורה בין היתר בעליית מחירי הדלקים והדולר, הציבה את האינפלציה בטווח העליון של תחזיות בנק ישראל.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
