אורמת היא חברת האנרגיה הישראלית הגדולה ביותר וגם הוותיקה ביותר. בשנות ה-60' היא הוקמה על ידי יהודה ודיתה ברוניצקי שמכרו את החזקותיהם לפני שבע שנים. היום מחזיקים בה בעיקר גופי השקעה מוסדיים בינלאומיים. החברה פועלת בשוק הגיאותרמי ומקימה תחנות בתחום ברחבי העולם, עם דגש על השוק האמריקאי כשאחד ממנועי הצמיחה העתידיים צפוי להיות הקמת תחנות כוח באינדונזיה. 

במקביל אורמת גם מוכרת מוצרים שקשורים לתחום התחנות הגיאותרמיות ומתרחבת מאוד בתחום האגירה בארה"ב. התחום הזה שמהווה אחוזים בודדים מפעילותה אמור לגדול במאות אחוזים ולצד צמיחה בתחום הגיאותרמי, החברה צפויה לגדול במחזורים להערכת האנליסטים בסדרי גודל של 15% בשנה.

מניית אורמת התעוררה בחודש האחרון וזינקה קרוב ל-20% לשווי של 4.6 מיליארד דולר. אחת הסיבות היא הדוחות הטובים ובעיקר ההערכה שהחברה במסלול הנכון קדימה. צפי החברה לשנה כולה עומד על הכנסות של 860-910 מיליון דולר, מתוכן 710-730 מיליון דולר מייצור חשמל, 115-135 ממכירת מוצרים ו-35-45 מיליון דולר ממכירת מערכות אגירת אנרגיה. האנליסטים מצפים לצמיחה לכיוון ה-980 מיליון דולר בשנה הבאה. הרווח למניה, על פי קונסנזוס האנליסטים, צפוי להיות השנה 2.03 דולר למניה ושנה הבאה 2.47 דולר למניה. לכאורה מכפיל רווח גבוה, אבל הסיכון בפעילות החברה יחסית קטן והנראות קדימה גבוהה וזה אטרקטיבי למשקיעים. מעבר לכך, בתחום הזה התמחור נקבע לרוב על פי מכפילי EBITDA (מכפיל רווח תפעולי) ובהשתמש בהם האנליסטים מצפים להמשך עלייה במניה. מחירי היעד הם 85 דולר וצפונה. 

לאן הולכת אורמת מכאן, מהם מנועי הצמיחה העתידיים? דורון בלשר, מנכ"ל החברה  בשיחה לביזפורטל  מסביר מהם הכיוונים של החברה ואיך צפויה אורמת להתקדם בתחומי הפעילות בשנים הקרובות. 

• אורמת: למרות קיטון של 3.8% במגזר החשמל, הרווח הנקי זינק ב-26%
• מנכ"ל אורמת: "הטיוטה של הסנאט חיובית עבורנו, הרווחיות תשתפר"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

דורון בלשר, מנכ"ל אורמת; קרדיט: אורמת טכנולוגיות

בוא נתחיל בבסיס. מה המיקוד העיקרי של החברה היום?

"אורמת, כמו שאתם מכירים, קמה כחברה גיאותרמית. בתחום הגיאותרמי יש לנו היום משהו כמו 1.2 ג'יגוואט של תחנות בבעלותנו שעובדות. אנו פועלים בשש מדינות, ובארצות הברית נמצאת המסה הקריטית שלנו, בערך 70% מהתחנות, כאשר המדינות האחרות הן קניה, גוטמאלה, הונדורס, גוודאלופ ואינדונזיה. זה התחום העיקרי שלנו שמהווה בין 85% ל-90% מההכנסות ומהרווח. המגזר השני שיש לנו זה מגזר המוצרים. שם מוכרים ולפעמים גם מקימים תחנות גיאותרמיות ליזמים אחרים בכל המדינות בעולם. 

"התחום השלישי שלנו אגירת אנרגיה, אליו נכנסנו ב-2017-2018 ואנחנו פועלים בו רק בארה"ב נכון להיום. יש לנו קצת יותר מ-300 מגה-וואט שעה של תחנות אגירה עובדות, ואנחנו בהקמה של עוד 1 גיגה וואט שעה. כלומר, פי שלוש ממה שיש לנו היום".

• נופר מוכרת 5% בקרן המשותפת לנוי; תרשום רווח מהותי
• הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

כמה השוק המרכזי שלכם צומח בשנה? מה היקף השוק ומה ההיקף של אורמת בתוך השוק הזה?

"השוק הגיאותרמי צומח במספר אחוזים בשנה בעולם. המציאות היא שבארה״ב יש היום ביקוש מאוד גבוה לאנרגיה גיאותרמית. יצאה לפני שנתיים דרישה מרשות החשמל בקליפורניה להוסיף אלף מגה וואט, ג'יגה וואט אחד של אנרגיה גיאותרמית. המפתחת הכמעט יחידה בארה״ב בתחום הזה בקליפורניה היא אורמת. 

"אנחנו מסוגלים לספק סדר גודל של 150-200 מגוואט מתוך זה, כי הדרישה היא שזה יעלה לאוויר עד סוף 2028. אנחנו רואים בעקבות זה עליית מחירים מאוד גבוהה. אם לפני חמש שנים המחירים שראינו בשוק היו באזור ה-60-65 דולר למגה וואט שעה, ראינו אחר כך עלייה וחתמנו חוזים גם באזור ה-80, אנחנו היום רואים במשאים ומתנים מחירים של 90 ויותר".

איך המחיר ביחס לאנרגיה סולארית, רוח וחשמל בכלל?

"בהפקת הסולארי, מחיר הסולארי הוא באזור ה-35 דולר למגה וואט שעה. בגיאותרמי הוא כמעט פי שלוש מזה. בארצות הברית הבינו שסולארי לבד הוא לא באמת יתרון. מחיר החשמל בקליפורניה בשעות הצהריים לפעמים גם מגיע למינוס כי יש כל כך הרבה חשמל סולארי. היום אין כמעט פרויקטים שהם סולארי בלבד, כל הפרויקטים הם סולאר ואגירה וגם אנחנו מקימים כזה פרויקט של 35 מגה וואט סולארי. האגירה תיתן לסולאר את האפשרות להיות יציבים יותר, ואז המחירים יתאזנו".

אתה מצפה שיחס המחירים הזה ישמר?

"אני מעריך שהמחירים של הסולאר ימשיכו לרדת וגם של האגירה, אבל עדיין הגיאותרמי הרבה יותר זול בהתייחסות כוללת ובהינתן שהוא מספק אנרגיה 24/7". 

מבחינתכם, כאורמת, מה התשואה על ההשקעה בהקמת תחנה גיאותרמית כזו?

"אנחנו מסתכלים על תשואת פרויקט דו-ספרתית".

דו-ספרתית של 15% או של מעבר?

"זה כבר מאוד משתנה במקום ובעלויות ההקמה ובמאגר, לא הייתי אומר 15% אבל באזורים האלה, ואם אתה מכניס פנימה את הטבת המס אתה מגיע לתשואות יותר גבוהות".

כשמסתכלים חמש שנים קדימה באיזה שיעור תהיה הצמיחה בתחום הגיאותרמי?

"אנחנו צומחים בממוצע קרוב ל-10% בשנה. אנחנו בעצם צומחים ככל שאנחנו מצליחים למצוא מאגרים גיאותרמיים, זאת אומרת אין לנו מגבלה של ביקוש, יש לנו מגבלה של למצוא את המאגר הגיאותרמי. האצנו משמעותית את כמות הקידוחים שאנחנו עושים בשנים האחרונות, על מנת ולהאיץ את הצמיחה. כל שנתיים אנחנו נותנים תחזית חמש שנים קדימה".

אפשר להניח אז שבאגירה אתם צומחים פי כמה.

"באגירה צומחים הרבה הרבה יותר. בגיאותרמי אנו צופים לצמוח עד סוף 2026 באזור ה-30% מהמספרים של סוף 2023 ובאגירה אנחנו צופים לצמוח בין 310%-370% עד סוף 2026, זאת אומרת אנחנו צופים בסוף 2026, להיות באזור 1.4 ג'יגה וואט גיאותרמי, ובערך 2 ג'יגה וואט אגירה".

כמה האגירה תהווה מסך ההכנסות?

"אני חושב שבין 8%-10% וכשמסתכלים רחוק ברור שהצמיחה תהיה מאוד משמעותית".

האגירה גם תגיע ל-20 אחוזים מן הסתם בקצב הזה.

"כן, אני חושב שהאגירה תמשיך לצמוח בחלק היחסי שלה, היא צומחת מהר לאור הביקושים שלה, אז אני חושב שתהיה האצה בשיעור שלה מסך ההכנסות" 

כלומר,  5, 6, 10 שנים קדימה, אורמת תהיה פחות חברת גיאותרמית אלא חברה שהיא גם בעצם עם משקל כבד באגירה.

"אורמת היא חברת אנרגיה ירוקה ולא חברה גיאותרמית לגמרי. אני חושב שהאגירה תלך ותגדל וגם הגיאותרמי. משקל של 20% של האגירה נשמע קצת הרבה אבל כן היא תהיה רכיב משמעותי".

מבחינת המשקיעים זה יתרון או חיסרון? זה יתרון מן הסתם כי זה עוד רווחים, אבל בסוף כשהם מתמחרים את החברה הם יתנו לאגירה דיסקאונט או דווקא פרמיה לדעתכם? לא כדאי לכם בשלב מסוים לפצל את פעילות האגירה ולייצר ערך לחברה?

"כבר יש אנליסטים שעושים מודל שווי מפוצל בין המגזרים השונים. אני חושב שהעובדה שאנחנו פותחים החוצה את מגזר האגירה נותן את האפשרות לעשות את זה. בשביל לעשות מהלך כמו שאתה מדבר עליו צריך שהאגירה תהיה גדולה ומשמעותית יותר.זה לא משהו שעל הפרק בגודל הנוכחי שלה.בכל מקרה, אני מניח שהיא תקבל את השווי שלה דרך השוק".

במקביל לאורמת, קמו חברות אנרגיה מתחדשת חדשות, בעיקר בתחום הסולארי - אנרג'יקס, אנלייט ונוספות, שהצליחו להגיע לשווים מרשימים. למה אורמת, עם כל הידע, הפיתוח העסקי, הניהול, לא הקימה בתוך אורמת או בחברות נפרדות, מנועי צמיחה שיביאו אותה למספרים הרבה הרבה יותר גבוהים?

"אני חושב שיש חברות סולאר שעושות עבודה מאוד מאוד טובה. עם זאת אני לא מכיר את המודלים הפנימיים שלהן. כשאנחנו בחנו את העניין ראינו שהתשואות הן לא כאלה שמספיקות כדי להתחרות בעולם הגיאותרמי. כשאני מסתכל על התשואות באגירה לעומת זאת הן תשואות דומות למה שאנחנו יודעים להשיג בעולם של הגיאותרמי".

אבל אם אני מבין נכון, בגיאותרמי אתה מוגבל בכמות ובסולארי זה לכאורה אינסופי. אז מה אם התשואה יותר נמוכה אם הכמות יכולה להיות פי כמה וכמה?

"בוא נסתכל על מתקן סולארי טיפוסי שמשקיעים בו 100 מיליון דולר. צריך לממן את הפרויקט והמימון הוא בסדר גודל של 80%-90%. אז הקמת פרויקט שהוא 100 מיליון דולר ובסיכון שלך, כי בסוף יש סיכונים בכל פרויקט, ואחרי שמימנת אותו, נשארת עם 10 מיליון דולר או 15 מיליון דולר שעליהם אתה עושה בערך 8%. אני לא חושב שזה המודל איתו אורמת עובדת, גם מגיעים ככה להיקפי מינוף אחרים לגמרי ממה שלאורמת יש. המינופים מאוד גבוהים. ברגע שהריבית קצת עולה המצב הרבה יותר קשה".

אורמת היא חברה מאוד חזקה אבל גם יחסית סולידית וזה מתבטא גם במניה על פני השנים האחרונות. האם בדיעבד לא היה נכון לעשות משהו אחר? אולי אפילו לרכוש חברה בתחום הסולר כדי להתקדם או להתמנף על מנת לעשות פעילות סולארית?

"אני לא פוסל פעילות סולארית. אם היינו רואים את העסקה הנכונה שמתאימה אז אנחנו לא נגד. ב-2015 עשינו תוכנית אסטרטגית כשראינו את הצמיחה באגירה ונכנסו לשם ב-2017 דרך רכישה של חברה קטנה. בשיקולים שהיו באותו זמן, ביכולות המימון שלנו והמינוף שהחברה רצתה שיהיה לה זה פחות התאים".

המרווחים ב-EBITDA, במקביל לעלייה בהכנסות, יעלו או ישמרו באותו שיעור?

"אני חושב שהם יעלו קצת יותר מהר. ה-EBITDA באורמת בדרך כלל עולה קצת יותר. אם תסתכל על ה-EBITDA של אורמת, ב-2021 היינו ב-400 מיליון דולר. היום התחזית שלנו ל- 2024 היא של 530 מיליון דולר (אמצע טווח). זו עלייה של 30 אחוז  ולא בשנים קלות".

הזדמנויות, רכישות, פרויקטים ענקיים שאתם קודחים ורואים שיהיו לכם לשנים הבאות?

"אז בינואר רכשנו שלוש תחנות, גיאותרמיות ושתי תחנות סולאריות ואנחנו בהחלט מסתכלים על רכישות נוספות. אנחנו מקימים תחנה של 50 מגה וואט בניו זילנד בבעלותנו.

אנחנו פועלים גם באינדונזיה למרות הקשיים בחודשים האחרונים. אנחנו בוחנים כל הזמן

פרויקטי אגירה וסולאר. גם בעולם של אגירת אנרגיה, אנחנו מסתכלים לראות רעיונות שונים. אין לי איזה משהו שאני יכול לבשר 'שאוקיי, אורמת מצאה את הטכנולוגיה שמנצחת את העולם' אבל אנחנו מסתכלים גם על זה. לפני שנה אנחנו גם הקמנו גוף שסוקר סטארט-אפים בארץ וגם בעולם, אבל יותר מתמצא בארץ כרגע, בתחומי האנרגיה בכלל. לא רק גיאותרמיה ולא רק סולארי. נכון להיום אני לא רואה אותנו מקימים מפעל או מייצרים סוללות כי מאוד קשה להתחרות בסינים בתחום הזה". 

‫איפה אתה תהיה עוד שנתיים-שלוש, ‫עדיין מנכ״ל אורמת?

"‫כן".

מה ‫החזון שלך לחברה ולך ‫לעוד חמש-שש שנים?

"החברה תהיה הרבה יותר גדולה. היא ‫תהיה החברה מספר אחת ‫בעולם הגיאותרמי ‫עם צמיחה כמו שדיברתי עליה. ‫‫בתחום האגירה נפעל גם מעבר ‫לארה״ב".

‫איך הופכים להיות שחקן גיאותרמי ‫עוד יותר גדול במקומות אחרים בעולם?

"אנחנו למשל כהחלטה אסרטגית, ‫החלטנו לפעול באינדונזיה, שהיא המדינה השנייה או השלישית מבחינת פוטנציאל גיאותרמי והיא מאוד מעודדת ‫הקמת תחנות גם בבעלות זרה. יש לנו שם פרויקט אחד ‫שיתחיל לעבוד בסוף השנה ‫בשותפות עם חברה מקומית בהספק ‫של 31 מגוואט. ‫המאגר שם הוא יותר טוב ‫ממה שציפינו. אנחנו ‫מתמודדים שם על מכרזים בחברת חשמל. 15 שנים קדימה ‫אני חושב שאינדונזיה תהיה מדינה עם הרבה מאוד פעילות.  

"האסטרטגיה שלנו ‫היא אסטרטגיה ממוקדת,היא לא אופורטוניסטית. אנחנו לא מחפשים לקנות תחנה של 20 מגה וואט ‫בניקארגווה או 20 מגהוואט ‫בפיליפינים ‫אלא להיות ממוקדים ‫באזורים מסוימים. חתמנו חוזה להקמת ‫10 מגהואט בדומיניקה, ‫שזה מרחק של ‫שעה-שעתיים שייט מגוודאלופ, ‫אז כל האזור של האקריבים ‫הוא אזור שמעניין אותנו כי ‫זה אזור שהחשמל שלו מגיע ‫בעיקר מגנרטורים על דיזל ‫כך שעליות החשמל שם ‫הן מאוד מאוד גבוהות, ‫ולכן גם מחירי החשמל שאנחנו ‫יודעים לקבל שלהם טובים, ויש רצון לעבור לאנרגיה ירוקה".

‫כשאתה מסתכל על מחיר המנייה, ‫אתה חושב שהוא מגלם את הפוטנציאל שתיארת, ‫או שעדיין לא?

‫"אני מתמקד בפעילות של אורמת ‫בביצועים של החברה. אני חושב שלאורך זמן ‫הביצועים של חברה מקבלים ביטוי ‫במחיר המנייה. בנקודות זמן ספציפיות יכולים להיות עיוותים, ‫אבל הפוקוס שלי ושל ההנהלה ‫זה עד כמה שאפשר ‫בביצועים של החברה ‫ואני מערך שהמנייה תדע ‫להתאים את עצמה ‫לתוצאות המצוינות של אורמת".

​איך המלחמה השפיעה עליכם?

"בהתחלה גויסו לא מעט עובדים. בסך הכל גויסו סדר גודל של 10% מהעובדים. בעזרת העובדים שנשארו הצלחנו להמשיך ולעבוד ולחפות על החוסר של האנשים, ואנחנו ליווינו, ואנחנו עדיין מלווים את כל העובדים ואת המשפחות שלהם. כל שבועיים מישהו מאורמת יצר קשר ופגש פיזית את המשפחות של העובדים, מעבר לעזרה שנתנו גם ברישום בגני ילדים ובצהרונים. ביצענו גם תרומות של כספים לקיבוצים השונים, גם באופן ישיר, וגם דרך הפורמים השונים. מעבר לזה, בסוף שנה שעברה, החלטנו להעניק לכל מי שהיה במילואים מעל 30 יום, 180 מניות, 10 פעמים חי, שזה שווי של 45 אלף שקל, ובסך הכל זו הטבה של בערך 2.5 מיליון שקל.  בארץ יש סדר גודל של 600 עובדים, ובסך הכל יש לאורמת 1600 עובדים.

‫מסר למשקיעים?