תום שפרן מנכל סולגרין
צילום: אייל טואג
ראיון

"סולגרין תתקדם בצעדי ענק בתקופה הקרובה"

תום שפרן, מנכ"ל סולרגין בריאיון על פעילות החברה, העסקאות שחתמה לאחרונה, התרסקות המניה והאופטימיות לעתיד הקרוב; החברה מכוונת בכל הפרויקטים שלה לתשואה דו ספרתית

דור עצמון | (5)

סולגרין סולגרין דיווחה הבוקר על עסקה לרכישת פנלים סולאריים מחברת לונג'י בסכום של עד 74 מיליון דולר בצעד שצפוי להרחיב משמעותית את פעילות החברה. החברה ידעה לא מעט טלטלות במחיר המנייה כשאר הגדולה שבהם באה בעקבות הנסיגה מהמיזוג שתכננה עם סינרג'י אבל למרות זאת, המנכ"ל תום שפרן, מדגיש כי החברה חזקה מאוד והוא צופה לה עתיד מזהיר.

למי שאינו מכיר את סולגרין, במה החברה עוסקת, אילו עסקאות היו לה?

"סולגרין עוסקת בייזום ותפעול פרויקטי יצור חשמל מאנרגיה סולארית ופעילה בעיקר בישראל אבל גם באיטליה, ארה"ב, גרמניה ויוון. כיום יש לחברה כ-100 מגה-וואט מניב ויותר מ-200 מגה-וואט בפרויקטים שבהקמה או לקראת הקמה. בסך הכל יש לחברה כ-1.8 גיגה-וואט על פני כל הפרויקטים. בישראל יש כיום כ-64 מגה-וואט מניב על בסיס גגות מסחריים ושדות סולאריים שבנינו.

במסגרת ההסכם שחתמנו היום עם לונג'י לרכישת פנלים, אנחנו הולכים להקים צבר של 210 מגה-וואט של שדות סולאריים קרקעיים המשולבים באגירה לאחר שזכינו ב-2020 במסגרת מכרז של רשות החשמל עם תעריף של 17.45 שקל".

איך אתם מתכוונים לממש את ההסכם הנוכחי? היכן יוקמו הפנלים?

"הסכם המסגרת הוא עד 300 מגה-וואט והוא מחולק גם לשדות הסולאריים וגם גגות מסחריים, מאגרי מים ועוד. הפרויקטים הקרקעיים שלנו פזורים בעיקר בצפון ודרום הארץ. 3 פרויקטים אנחנו מתחילים להקים כבר בחודשים אלו ומעבר לכך יש עוד צבר פרויקטים שנתחיל להקים בשנה הבאה עם קבלת כלל האישורים. כלומר בכל פעם שיהיה לנו פרויקט בשל להקמה אנחנו נוציא הזמנה בשביל הפנלים. ההסכם הנוכחי עם לונג'י הוא לאספקה עד סוף 2023".

מה משמעות העסקה הזאת מבחינתכם?

"ראשית מדובר באבן דרך משמעותית כי בסופו של יום כשאתה מסתכל על הקמת פרויקט סולארי צריכים לקרות ארבעה דברים משמעותיים; הזמנת ציוד הפנלים, הזמנת ציוד האגירה, נושא המימון (קריטי לעסקאות מסוג זה, חתמנו על מזכר הבנות עם בנק לאומי) והדבר האחרון הוא מי הם הקבלנים שיקמו את הפרויקטים הללו. בשלב זה אנחנו באמת לקראת סוף מכרזי הקבלנים עם מחירי היעד שהצבנו לעצמנו כדי לעמוד בתשואות הנדרשות להקמת הפרויקט. השילוב של המודל הפיננסי עם הבדיקה שאנחנו עורכים מול הגורמים המממנים יתכנסו לתוצאות בחודשים הקרובים".

מה הם מחירי היעד שאתם מתכוונים למכור? ומה שיעור הרווחיות הצפוי של החברה?

"מחיר היעד הוא בעצם המחיר עימו זכינו במכרז – 17.45 שקל – צמוד למדד. מבחינת מרכיבי התשואה של הפרויקטים הללו ישנם מספר פרמטרים שמשפיעים בסוף על התשואה הסופית של הפרויקט; גודל השטח והתנאים המסחריים מול הישובים השותפים שלנו שלהם אנחנו משלמים שכירות על השטח. בנוסף, מצד אחד עליית מחירי חומרי הגלם משפיעה על תשואת הפרויקט אבל מצד שני צריך לזכור שהתנאים המסחריים ברמת העלויות השנתיות הקבועות לאורך שנים משפיעות לרוב בצורה דרמטית הרבה יותר על תשואת הפרויקט. בגדול, סולגרין מכוונת בכל הפרויקטים שלה לתשואה דו ספרתית. כך לדוגמא, באיטליה התשואה עומדת על 11%-14%.

סולגרין ניגשה למכרז האגירה כאשר היא כבר סגורה הרמטית בכל הקשור לתנאים המסחריים מול הישובים והקיבוצים אצלם היא עתידה להפעיל את השדות. חברת אביאם, חברה בת של תדיראן תדיראן גרופ -2.12% , מספקת עבורנו את סוללות האגירה והממירים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מדוע נסוגתם מהמיזוג עם סינרג'י? רציתם להגיע לשווי של 1.3 מיליארד, יש חברה אחרת על הכוונת?

"בסופו של יום ולאחר תהליך ארוך של בדיקת נאותות מעמיקה נתגלו פערים בהערכת השווי אל מול המספרים שאיתם יצאנו לדרך, לפיכך החלטנו לרדת מהעסקה אבל אני חושב שבסך הכל אכן היה תהליך חיובי.

לגבי רכישה של חברה אחרת, אנחנו חושבים שכתוצאה משינויים בחודשים האחרונים ברמת המאקרו ובכמות החברות שקיימת בשוק המקומי בישראל, אנחנו מעריכים שתהיה התגבשות בשוק האנרגיה המתחדשת כך שהחברות הגדולות והחזקות הן אלו שתובלנה את השוק. כמו שהסברנו את הרציונל מבחינת סולגרין שהוא כן לרכוש חברה כמו סינרג'י, אז הרציונל הזה עדיין קיים רק את הפלטפורמה המתאימה ובמחיר הנכון".

מה קרה למניה? איפה אתם רואים את החברה בעתיד?

הירידה בשוק חברות האנרגיה המתחדשת היא כמובן רוחבית לאחר שחברות היו בשוויים מסוימים והשוק יצר תיקונים אבל כן גם לביטול עסקת סינרג'י היה יד בדבר. בסך הכל אנחנו מתרכזים בעבודה עצמה ורואים את סולגרין תתקדם בצעדי ענק בתקופה הקרובה גם ברמת צבר הנכסים המניבים וגם ברמת הטריטוריות בהן אנחנו פועלים.

בהקשר לעתיד, אנחנו ערים לתהליכים שדוחפים את שוק האנרגיה המתחדשת בישראל, באירופה ובארה"ב – כל אחת מסיבותיה. באיטליה למשל אנחנו רואים אנחנו מקדמים צבר פרויקטים משמעותי מאוד מבחינת היקפי הייזום של החברה, אנחנו רואים גם שיש מגמה של קיצור תהליכים לקיצור הפרויקטים ולהאצת האנרגיות המתחדשות במדינות השונות באירופה. בישראל אנחנו רואים מגמה חיובית ברמת מודל השוק בה חברות אנרגיה מתחדשת תוכלנה לספק גם חשמל ירוק וגם חשמל כלכלי ללקוחות קצה וכבר היום אנחנו חותמים הסכמים רבים כאלו ברחבי הארץ. מדובר בתופעה שהולכת לשנות בצורה משמעותית את השוק בישראל וזו רק תחילת הדרך".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    גיא 25/07/2022 18:11
    הגב לתגובה זו
    משחק שערעוריתי בכספי ציבור
  • 2.
    ואף מילה על קיוביקס... (ל"ת)
    דן 24/07/2022 23:00
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 25/07/2022 11:02
    הגב לתגובה זו
    זאת הבעיה האמיתית שלהם, למה לקנות חברה עם נתונים כאלה? אני מקווה לטעות, וסולגרין תהפוך את קוביקס לרווחית, אבל הדרך ארוכה, קוביקס מוכרת בהפסד תפעולי די עמוק...
  • 1.
    היחידה שנסחרת מתחת להון העצמי (ל"ת)
    מציאה 24/07/2022 17:39
    הגב לתגובה זו
  • דני 24/07/2022 20:43
    הגב לתגובה זו
    בדרך כלל שמנכ"ל ממליץ על המניה צריך להיזהר ..והדוחות לא מראים צמיחה בהכנסות מכפיל 37 עלוב.
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?