הקמפיין שמנהל ערוץ 14 נגד לשכת הפרסום הממשלתית (לפמ) עושה כנראה את העבודה מבחינת קהל היעד - שזועם על הגוף הממשלתי שמנהל מאות מיליוני שקלים בשנה שמיועדים לפרסום, ו"החליט להחרים את הערוץ חודש לאחר הקמת ממשלת בנט". ואולם, מאחורי הקלעים הדברים טיפה שונים. לפמ דורשת מהגופים בהם היא מעוניינת לפרסם, להציג בפניה נתונים על הצופים, מאזינים, קוראים או גולשים. מבחינת הדיגיטל, הדבר קל: האתרים מציגים נתוני גוגל אנליטיקס על מספר הגולשים, וכך אפשר לתמחר הצעות עבור קמפיינים. תחנות הרדיו והעיתונים השונים, מציגים נתוני סקר TGI שמתפרסמים אחת לחצי שנה. ואילו ערוצי הטלוויזיה אמורים להציג נתוני צפייה המתקבלים מהוועדה למדרוג, הגוף המחקר והמדידה המקובל על ענף הפרסום. ואולם, מספר ערוצים בישראל אינם חברים בוועדה למדרוג, אך מבקשים להנות מתקציבי הענק של לפמ (ב-11 החודשים הראשונים של 2021 עמד התקציב על 217 מיליון שקל, על פי נתוני מכון המחקר של הכנסת, א"כ). הראשון הוא כאן 11 של תאגיד השידור כאן, שעל פי חוק מנוע מפרסום פרסומות מסחריות, למעט חסויות, אך יכול לשדר תשדירי שרות של גופים ממשלתיים וציבוריים. התאגיד פרש מהוועדה למדרוג ב-2019 בשל חילוקי דעות על שילוב מדידה של ערוצים ליניאריים עם שידורים בדיגיטל, אפיק פעילות חזק של התאגיד. מה עושים ללא נתונים עדכניים? לפמ והתאגיד הגיעו להסכמה על פיה הצדדים מתבססים על נתוני עבר של כאן 11, בהנחה שהנתונים לא השתנו בצורה מהותית בשנתיים וחצי מאז הפרישה. קיצור תולדות הסכסוך הערוץ השני שאינו חבר בוועדה למדרוג הוא ערוץ 14 שפרש ממנה ב-2019 לאחר שטען כי נתוני הצפייה שלו נמוכים ואינם מייצגים את המציאות. מה עושים עם ערוץ נישתי שכאשר נמדד על ידי הוועדה, הניב בשיא הפריים כאחוז צפייה? לפמ התבססה גם במקרה זה על נתוני הוועדה למדרוג מהתקופה בה הערוץ היה חבר בוועדה, ואולם ערוץ 14 (באותה עת הוא עוד היה ערוץ 20, א"כ) העלה השגות על כך ואף הציע להציג נתוני סקרים פנימיים שערך לפיהם מספר הצופים בו עלה. סקרים אלה אינם כלי מקובל בענף הפרסום. לצד זאת, הציג הערוץ ללפמ נתוני כניסות לאתר האינטרנט שלו שרוב התוכן שלו גזור מתכני הערוץ. בלפמ סירבו להתייחס לנתונים אלה.  באפריל 2021 הקפיץ הערוץ את מחירי הפרסום מבלי שהצדדים ניהלו משא ומתן מסחרי בנושא. בלפמ אישרו שתי חשבוניות במחירים המופרזים לכאורה, עד שהוחלט לא לאשר זאת יותר, ולמעשה בשלב זה נוצר הקרע בין הצדדים. בעקבות החלטת לפמ, שיגר מנכ"ל הערוץ באותה את, אבי שמידט, מכתב למנכ"ל לפמ בועז סטמבלר, בו ציין כי "בעידן הקורונה, שהתאפיינה בליקוי חמור בהפצת המסרים של משרדי הממשלה לקבוצות מיעוט בחברה הישראלית, אנו רואים בהחרמה והדרה של צופי הערוץ מעשה שלא עולה בקנה אחד עם עיקרון השוויון ומפלה לרעה את צופי הערוץ". לערוץ 20 היה אינטרס להציג שהפסקת הפרסום נבעה משיקולים פוליטיים לאחר חילופי השלטון ומינויו של נפתלי בנט לראש הממשלה. הצגת הדברים בצורה זו טובה מול קהל היעד של הערוץ - בעלי השקפות ימניות ותומכים של בנימין נתניהו, שזוכה לסיקור אוהד בערוץ. מצד אחד מגעים, מצד שני נלחמים ואכן, ערוץ 20 (ובהמשך 14) פרסם בחודשים האחרונים על המסך וברשתות החברתיות סרטונים שנפתחים במשפט "כאן היה אמור להיות תשדיר של לפמ", וממשיכים בהתייחסות למגוון הנושאים שלפמ מפרסמת, כגון תשדירי מידע על הקורונה של משרד הבריאות או כאלה הקשורים לזהירות בדרכים הקשורים למשרד התחבורה.  

נהיגה במהירות מופרזת היא מסוכנת, אבל בלשכת הפרסום הממשלתית שנמצאת תחת משרד ראש הממשלה, החליטו שבערוץ 20 לא יתפרסם תשדיר חשוב זה. pic.twitter.com/HijLiy66R6

— עכשיו 14 (@Now14Israel) November 3, 2021

הטאלנטים של הערוץ, בהם בועז גולן, אראל סג"ל וינון מגל, פמפמו בחשבונות הסושיאל הפופולאריים שלהם את הפגיעה לטענתם של לפמ בערוץ מטעמים פוליטיים, אולם במקביל לכך, המשיכו להתנהל מגעים בין לפמ לבין אנשי הערוץ, היו"ר נתנאל סימן טוב, המנכ"ל היוצא שמידט וזה שהחליפו לאחרונה איתן וולמן. ל"ביז מדיה" נודע כי בין הצדדים נרשמה לאחרונה התקרבות, ונראה שהמשבר צפוי להיפטר בשבועיים הקרובים. תגובותיהם של לפמ ושל מנכ"ל ערוץ 14 איתן וולמן לא התקבלו.  רוח גבית מח"כים מהימין   ואולם, לצד המגעים בין הצדדים, בערוץ 14 גייסו או נהנו מרוח גבית של ח"כים מהימין שילחמו את מלחמתם בכנסת על "החרמת הערוץ מצד לפמ". היום התקיים דיון כזה בוועדת הכספים ביוזמתו של יו"ר הוועדה ח"כ אלכס קושניר. הדיון עסק בפעילות לשכת הפרסום הממשלתית בשנים 2020-2021. במרכז הדיון עמדה שאלת החשיפה והפרסום מצד משרדי הממשלה כלפי המגזרים השונים, בדגש על חלקם באוכלוסייה והתקציב המושקע בפרסום מנגד, בחלוקה לאמצעי המדיה השונים.   קושניר אמר כי "יש תחושה סבירה להניח שחלוקת המשאבים בין המגזרים השונים ואמצעי המדיה השונים אינה שוויונית. ביקשתי השוואה אחוזית בין גודל המגזר לבין התקציב שמושקע בו בחלוקה לאמצעי מדיה שונים (רדיו, טלוויזיה, אינטרנט, תקשורת מודפסת, א"כ) ולא קיבלתי זאת, לדעתי זה לא תקין שרשות ממשלתית אינה מעבירה את הנתונים לבקשתם של הח"כים ולכן ביקשתי לקיים את הדיון הזה". ח"כ משה גפני אמר בדיון: "מפריע לי שיושבים אנשים בלפמ וכשמדובר בפיקוח נפש, פרסמו בטלוויזיה או ברדיו וחלק גדול מהציבור החרדי בכלל לא ידע מהדברים האלה. זה חמור כי צריך להעביר לעולים החדשים, לערבים ולכולם את המידע. יש להגיע עם המידע עצמו גם בעברית לתקשורת אותה הציבור החרדי צורך. מי שעוסק במקצוע הזה צריך לדעת את הניואנסים כדי להגיע לכולם". שני ח"כים נרתמו למלחמתו של ערוץ 14. ח"כ אופיר כץ (ליכוד) אמר: "דווקא במאבק בקורונה, שאחד מהכלים המשמעותיים והחשובים בהתמודדות עם הקורונה היא ההסברה - הממשלות השקיעו המון משאבים בהצהרות ובפרסום על מנת להגיע לכמה שיותר אזרחים, להעביר את ההנחיות וכו'. האם במאבק כה חשוב שאנו רוצים להגיע לכמה שיותר אזרחים יש לנו את הלוקסוס להחליט שבערוץ 14 לא מפרסמים? האם אנו מערבבים פה שיקולים אחרים על חשבון בריאות האזרחים? מדוע חודש אחרי הקמת הממשלה הפסיקו לפרסם בערוץ 14?". גם ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) התייחס לערוץ 14: "פניתי לשר התקשורת בשאילתא בנושא זה שערוץ 14 מוחרם מהתקציבים של לפמ. לפמ זה הכסף של האזרחים והוא צריך לחזור אליו. ערוץ 14 זה ייחודי כי זה לא רק פחות תקציב, אלא מחרימים את התקציב שם. לפמ אמרו שעלו התעריפים של ערוץ 14 ולכן הם הפסיקו לפרסם שם. התעריפים עלו במרץ, עד יוני החליטו לפרסם כרגיל, ביולי הפסיקו. זו שערורייה, מגזר כה גדול שצופה בערוץ לא מקבל את המידע ממשרדי הממשלה. תירוץ שלא מתקבל על הדעת, זה שקרי. אם יש בעיות תגיעו לפתרון. לא יכול להיות שהאזרחים לא מקבלים מידע". מנכ"ל לפ"מ סטמבלר הגיב לדברים: "ישנם אי דיוקים של הח"כים בנוגע להסברה במגזר החרדי. פרסמנו בכל פלטפורמה שבה החרדים צורכים את המדיה - תחנות רדיו, מכוניות כריזה, הודעות לטלפונים כשרים. לגבי ערוץ 14 - הערוץ מסרב לקבל את הפרסומות של לפמ משום שאנו מסרבים להעלאת מחירים חד צדדית שלהם. אנו מקיימים איתם מו"מ מתוך כוונה לסדר ולסיים את המחלוקת, הערוץ טרם הממשלה הנוכחית, ואין שום קשר לממשלה כזו או אחרת, העלה מחירים באופן חד צדדי".   במהלך הדיון, הציג ארגון "בצלמו" בדיקה שממנה עולה שרובו ככולו של הפרסום הממשלתי מופנה לאתרי החדשות הכלליים בלבד, והנפגעים מכך הם גופי תקשורת חרדים ומהימין. בין היתר הציג כי בתקופת הקורונה היקף הפרסום במגזר החרדי עמד על 3%, "בעוד חולי הקורונה במגזר החרדי היום 42%". ואולם, בפועל הפרסום למגזר החרדי ב-2020, השנה הראשונה של משבר הקורונה, עמד על 5%, על פי נתוני מכון המחקר של הכנסת. אכן מדובר בנתון הנמוך מאחוז החרדים באוכלוסייה הישראלית, שעומד על כ-13%, אולם יש לציין כי המגזר החרדי אינו צורך למשל טלוויזיה (שהיקף הפרסום בה מסך עוגת הפרסום עומד על כמעט 40% לפי נתוני יפעת בקרת פרסום לשנת 2020, א"כ), והוא פעיל בצורה פחותה הרבה יותר באינטרנט (שהיקף הפרסום בו על פי יפעת בקרת פרסום עומד על כ-40% גם כן ב-2020, א"כ).