הפיקציה של תחרויות הפרסום: מתאמץ מדי וקצת מסריח
בריף לקוח: הבהלה לזהב (לכסף ולארד גם הולך). רקע: עונת תחרויות הפרסום הבינלאומיות עומדת להיפתח.
.
קהל היעד: משרדי פרסום אנשי קריאייטיב. מתחרים: אנשי קריאייטיב ממשרדים אחרים, בייחוד כאלו שחצי מיום העבודה שלהם מזילים ריר על רוחות רפאים ב-ads of the world מטרה: זכייה בזהב, כסף או ארד באחת התחרויות או יותר. מסר: מה שבא לכם. מדיה: סרט בשתיים בלילה בערוץ 24, מודעה ב"למחרבן", שלט חוצות בכניסה למעלות תרשיחא או פעילות דיגיטל באתר שאפילו גוגל לא מוצא אותו. הכל הולך. תקציב: לא רלוונטי - אם ישנן עלויות, משרד הפרסום ישלם מכיסו בשמחה.
אז זהו שעוד לא נולד הלקוח שיוציא בריף כזה למשרד הפרסום שלו, אז למה בכל זאת אנחנו רואים בכל שנה אלפי עבודות כאלו מוגשות לתחרויות פרסום?
כי הרצון לזכות בפרסים בכל מחיר הוא מזמן לא נחלתם של אנשי קריאייטיב. הוא טיפס גם למעלה לבעלים ולמנכ"לים של משרדי הפרסום. האריות של קאן נשכו גם אותם והדביקו אותם באובססיה.
זו לא עבודה אמיתית, שהלקוח הזמין, היא לא באמת ענתה על צורך שיווקי, ברוב המקרים היא אפילו לא בערכי המותג או בשפה התקשורתית שלו, היא לא באמת התפרסמה, הדבר היחד שיש בעבודה הזאת זה אגו. והרבה. זה קורה כמעט רק בענף הפרסום. זה כמו שעיתונאי או מערכת חדשותית, ימציאו סיפור מרתק, אבל פיקטיבי, רק כדי לזכות בפוליצר?!.
אני מודה ששנים הייתי חלק בלתי נפרד מהתופעה הזאת. יותר מזה, כשעבדתי ב-BBDO דיסלדורף נדהמתי לראות איך מכונת הפרסים הגרמנית עובדת. אז ככה: משרד הפרסום קונה על חשבונו מספר שלטי חוצות בעיר למשך שבוע. מפיק מספר שלטים סופר קריאטיביים ללקוחות שונים, מעלה אותם ליום או יומיים, לפעמים אפילו למספר שעות בודדות, מצלם, מתעד, מבקש טובה מהלקוח שיחתום על טופס התחרות..והופ הנה זכינו בפסטיבל קאן ובעוד ים תחרויות. כמה פשוט.
אני לא יכול להגיד שרק מילאתי את הפקודות של הגרמנים..אבל זמן קצר לאחר שמספר עבודות "שלי" זכו בדרך הזאת לא הרגשתי את אותו סיפוק שעבודות אמיתיות שלי זכו בפרסים. גם אם פחות נחשבים, העבודות האלו נעשו תוך כדי פתרון אמיתי לבריף אמיתי. פרסים לא אמורים להיות המנה העיקרית שלנו, הם אמורים להגיע בסוף כמו מקיאטו משובח. רק אחרי שהלקוח או המותג קיבל את כל הרכיבים התזונתיים שהוא באמת היה צריך. ישראל כמו ישראל לא נשארה אדישה, ואחרי שנים של "הצלחות" בסגנון נבחרת ישראל בכדורגל במגרשים הבינלאומיים, משהו השתנה ובאמת התחלנו לראות זכיות מרשימות בקאן ובשאר התחרויות הנחשבות.
לחלקן הקטן, האמיתיות, כאלו שנחשפתי אליהן, כמו רוב עם ישראל, הרבה לפני שהן זכו, אפילו הרב איפרגן לא מפרגן כמוני. אבל עם רובן קשה לי. שאף אחד לא יספר לי על קמפיין שבעזרת שיר חדש שהדביק את כל המדינה (אייל גולן בלחץ!) המחיש לכל המדינה כמה קל להידבק באיידס. או על מהלך קשרי הדם האמיץ שגרם לשמעון פרס לצבוט את עצמו. הרי כולנו זוכרים את אלפי הילדים הפלסטינים והישראלים שצבאו על הגדרות של מחסום ארז רק כדי להחליף טיפת דם בינם. ואיך אפשר בלי מודעות המסטיק של הובה בובה שעשו פלאים למכירות של המותג בישראל..כל איש מדיה יגיד לכם שנתוני ה-TGI של מוסף "דג הזהב" הם בול בפוני לילדי ישראל.
אז בינינו, אפילו אם זה זוכה בפרסים, וזה לא אמיתי, זה כנראה מתאמץ מדי. וכשמתאמצים מדי, זה קצת מסריח.
הכותב הוא מבכירי אנשי הקריאייטיב בישראל ושותף בחברון זלצמן שביט
- 31.מישהו 12/05/2013 12:03הגב לתגובה זותיקון טעות בכתבה, מודעות הובה בובה רצו כקמפיין במשך שנה שלמה במגזינים לבני נוער וכך גם מודעות ההמשך לסדרה המוצלחת. אז אסי, לפני שכותבים כתבה כדאי לעשות שעורי בית.
- 30.פועל קריאייטיב 08/05/2013 16:21הגב לתגובה זו1. אינפנטיליות. לקום בבוקר וללכת לעבודה כדי לזכות בפרסים זו גישה אינפנטילית. לראות את הקריאייטיב כמרכז העשייה הפרסומית עוד יותר. לקבל פידבק חיובי על מאמץ מיוחד או הישג יוצא דופן זה דבר אחד, אבל לרייר על שורטליסט בפסטיבל צ'צ'ני לפרסום זה פשוט... אינפנטיליות. 2. תודעה כוזבת. סקס, משפחה, תרבות פנאי, ספורט, חברים. אלה כמה דברים שאדם נורמלי חייב בחייו כדי לשמור על נפש מאוזנת ולחוות אושר. אם את/ה עובד 14 שעות כל יום, תחת אור הפלורסנט ובין קופסאות ריקות של ג'ירף, וכל זה רק בשביל לזכות בפרס... וואלאק, רחמים עליך. יש רק אדם אחד שבאמת מרוויח מהאובססיה המעוותת הזו ושמו מתנוסס על קיר המשרד שלך. 3. האמת. בכל שנה מתקיימות קרוב ל-20 תחרויות קריאייטיב בעולם. מדובר בעסק שמגלגל מליונים. ההגשות בתשלום, כמעט כל משרד שישקיע את הסכומים הנכונים וישקיע את המאמץ הבירוקרטי יזכה במשהו. והפרסים האלה, אין להם דבר ולא חצי דבר עם מלאכת הפרסום והשיווק, מכירות ותוצאות. זה הכל מגרש משחקים ענק לאנשי קריאייטיב אינפנטילים הזקוקים לאובייקט שיתן להם סיבה רציונלית לעובדה שחייהם מופקעים לטובת עבודה.
- 29.ברי 07/05/2013 16:23הגב לתגובה זואני לא צריכה להתאמץ מידי...כדי לעשות לך לייק. אז לייק :)
- 28.קרילוב 06/05/2013 12:02הגב לתגובה זומשל ידוע מספר על שועל שאיבד בתאונה את מקור הגאווה הגדול ביותר של השועלים, הזנב. השועל קטוע הזנב הלך ללהקת השועלים וניסה לשכנעם כמה טוב לחיות ללא זנב.
- 27.אלי 06/05/2013 00:40הגב לתגובה זוהמלך הוא עירום...
- 26.מחמאה גדולה מידי 05/05/2013 23:36הגב לתגובה זואאסי היה מבכירי הקריאיטיב בענף כשהיה קריאיטיב בענף
- 25.05/05/2013 20:20הגב לתגובה זולא מכיר את הכותב, לא עבדתי אצלו ולא נפגשתי איתו, לכן אתייחס רק לתוכן ולא לכל ההתעסקות המיותרת של חלק מהמגיבים ואומר: אמת ואמיצה, אכן המלך הוא ערום והכתבה חשפה זאת בגדול.
- 24.אם כבר 05/05/2013 17:59הגב לתגובה זובניגוד לטוקבקיסטים שלך לא הקמת משרד - הצטרפת לשני חברים שלך שמנשקים לך את הרגליים עוד מימי שלמור העליזים - הם הקימו משרד ואתה חברת אליהם... מאז לא עשיתם שום דבר ראוי. לא לתחרות בחו"ל ולא כעבודה שיווקית בארץ. יאללה לחזור לעבודה ולא ללכלכך על הענף שעליו אתה יושב!
- 23.ליאור 05/05/2013 17:43הגב לתגובה זוהמודעה של הובה בובה ירדה במשך חודשים במעריב לנוער וראש1 חבל שאתה סתם מדבר מתסכול ומקנאה
- 22.מיכל 05/05/2013 17:18הגב לתגובה זועזבו את הכתבה, הבחור הורס!!!
- חחחה...נראה כמו פ... (ל"ת)06/05/2013 08:27הגב לתגובה זו
- 21.דור 05/05/2013 16:59הגב לתגובה זולטוב או לרע, תגידו מה שתגידו לכתוב הוא יודע! מדויק שנון ומצחיק
- 20.ירון 05/05/2013 16:35הגב לתגובה זוכי המשרדים הקטנים לא מסוגלים להשקיע כסף ומאמץ על חשבונם כדי לשחק את המשחק המזויף הזה.
- 19.הם אלו שלא מסוגלים 05/05/2013 16:14הגב לתגובה זומעניין לראות את רשימת המשרדים שיוצאים נגד תחרויות הפרסום. מעניין מכיוון שכל המשרדים האלו פשוט לא הצליחו לזכות בכלום בגלל יכולות ירודות והבנת קריאייטיב מעוותת. אז אם לא מצליחים לזכות, בואו נזרוק רפש: - ראובני פרידן: עבודה מביכה של שנים. - גליקמן: בואו נכתוב מערכון, זה מצחיק. - יהושוע: בינוניות בהתגלומתה וחוסר מעוף - חברון זלצמן: פחחחחחחחח. לעומת זאת מעניין לראות שכל המשרדים שכן מייצרים עבודה איכותית ובנוסף גם זוכים בפרסים, לא יוצאים נגד התחרויות וממשיכים להשתתף בהן.
- דוד 05/05/2013 16:25הגב לתגובה זוגיתם מבריקים בשוטף?????? בקושי מודעה נורמלית ללקוחות אבל בפרסים אלופים שלמור - ממש מקאן - בטח מבריקים
- 18.אולי לשעבר 05/05/2013 16:08הגב לתגובה זומי החליט שהוא מבכירי אנשי הקריאייטיב בישראל? לפי איזה מדד? מאז שעזב את גיתם לפני שבע שנים הוא לא חתום אפילו על עבודה אחת טובה!!! אפילו לא אחת!!! אז מה הופך אותו לבכיר? הוא בסך הכל שותף במשרד פרסום קטנטן וחסר משמעות.
- גם לשעבר 05/05/2013 16:46הגב לתגובה זוכי בניגוד לשאר "ילדיו של גדעון" הוא היחיד שיש לו משרד משלו! איפה יורם לוי? איפה גיא בר? איפה צור גולן? כולם הודחו לפנסיה מוקדמת! וכל התעשיה יודעת למה הם לא מסוגלים לפתוח משרד עצמאי... חוצמזה כל מי שעבד איתו יודע שהבחור אומנם קצת פסיכי אבל מוכשר וגאון!
- או שאתה אסי 05/05/2013 17:35מה הקשר לזה שיש לו משרד משלו? זה מדד להצלחה? גם לצדר יריב / פוקס גורן גלעדי / קריין קיי ועוד יש משרדים משלהם, זה הופך אותם להצלחה? זה הופך אותם לבכירי התעשייה? אפילו לך, מבלי לדעת מי אתה, יכול להיות משרד משלך. ואגב, האנשים שהזכרת הרוויחו בחודש יותר ממה שאסי מרוויח בשנה אז אל תדאג. וחוצמזה, כל מי שעבד איתו יודע שהוא מעט מוכשר והרבה חרא דכאוני.
- ואילן 05/05/2013 16:23הגב לתגובה זובטח שותף במשרד גדול...המשרד שלו כבר בעשירייה השנייה ורק בדרך למעלה. אין כמעט בעשור האחרון איש קריאייטיב שפתח משרד וצמח ככהץ כולפ פרלנסריםף הוא בונה את הדורה הבא
- חחחה... (ל"ת)06/05/2013 08:29
- באיזה קנה מידה 05/05/2013 16:43לפי מה הוא מצליח? לפי כמות הכותרות באייס? איזו עבודה משמעותית עשה? כמה כסף מגלגל? קשקוש מוחלט. לא מצליח ולא יצליח
- 17.אסי שונא אדם 05/05/2013 16:04הגב לתגובה זועצוב מאוד לראות אדם שכל המוטיבציה שלו נובעת משנאת האחר ומלהיות שלילי. כשאסי עבד בשלמור וגם אחרי שיצא משם, הוא פשוט לא הפסיק לטנף את גדעון בכל מקום. אבל על הפרסים שזכה בשלמור הוא דאג לספר לכולם. כשאסי עבד בגיתם וגם אחרי שיצא משם, הוא לא הפסיק לטנף את הבעלים ואת המנכ"לית, אבל על הפרסים שזכה שם הוא דאג שכולם ידעו. כשאסי עבד בגרמניה כל הפלצה שלו שם הוא דאג שתתפרסם ועכשיו כרגיל הוא מטנף גם את הגרמנים. אבל הפרסים שזכה שם עדיין בתיק העבודות שלו. אז בחייאת אסי, תחזור למחילה שאתה חי בה, לפחות כשתצא ממנה לא תהיה לך ולו עבודה אחת טובה לדבר עליה. אבל בטוח שתטנף על השותפים, הלקוחות ועוד כמה. כי אתה אסי מושלם אבל העולם בחוץ פשוט לא ברמה שלך.
- 16.sad but true (ל"ת)יאיר ויס 05/05/2013 15:28הגב לתגובה זו
- 15.05/05/2013 15:22הגב לתגובה זוכמו כולם אתה יודע שתחרויות נועדו לפרגן למי שהצליח לעשות קמפיין טוב ולא כדי להמציא פרסומת לתחרות. קרה לי כבר כמה פעמים שהייתי בחו"ל וראיתי בטלוויזיה פרסומות שזכו בקאן - כי בחו"ל זה אפשרי ליצור פרסום איכותי, כי בחו"ל אין מנהלת שיווק או מנהל מותג שכמו ישראלים טובים חושבים שהם מבינים יותר ממך. אז בשביל להתמודד וליצוק קצת סיפוק, משרדים ישראלים חיים מדג זהב לסרטי מעליות. מכיוון שמשרדים ישראלים פתחו את הרגליים שלהם ממזמן ומוכנים להוציא כל חרפה פרסומית החוצה העיקר לקבל כסף. אז אתה בא ועף על גוסטים של אנשים? אם אתה כזה "מבכירי אנשי הקריאייטיב" בוא ותקדם את איכות הפרסום, תילחם על איכות ועל הכבוד שמגיע לנו מלקוחות חסרי בושה והערכה שמתייחסים למשרדי פרסום כמו לסטודיו ביצוע. אולי ככה יהיו יותר קמפיינים אמיתיים טובים ולא יהיה לך על מה להתלונן כ"כ.
- קרטמן 05/05/2013 15:41הגב לתגובה זופעם כל מנקה באיגוד הפרסום הייתה מקבלת לפני קקטוס טפסים לשיפוט תחרויות, זה היה כ"כ מביך עד שפעם זכה שלט תחנת אוטובוסים עם פקשוט של עוף טוב, בלי קריאיטיב. אסי נלחם בשיטה הדפוקה הזו ובסוף הצליח לשנות את שיטת השיפוט לנטו קריאיטיב כמ בחו"ל. בניהול מול הלקוחות אסי היה פיגורה יוצאת דופן הוא ניהל לקוח ולא נוהל, לקוחות לא זזו בלעדיו, כל מי שראה אותו בישיבה בתנובה או כל לקוח אחר יעיד על כך, הוא נסך בלקוחות המון בטחון והם גמלו לו בחזרה, מה שקרה עם מנהלים אידיאליסטים כמותו ועוד כמה טובים בענף הוא עצוב והפסד נטו לתעשיה
- 14.קרל נטר 05/05/2013 14:57הגב לתגובה זואסי מידי פעם כותב איזה מאמר, הוא המציא את אחד נגד מאה והוא חתום על השיפוט הקריאיטיבי של הקקטוס, פעם הטוקבקים היות מתחלקים בערך חצי נגדו חצי בעדו, הוא פיטר הרבה אנשים בגיתם וגרם לעובדיו שם לשכוח שיש להם חיים, מה שגרם להרבה אנשים לכתוב נגדו. מפליא אותי שרוב הטוקבקים כאן הם בעדו זה אומר משו, שאשכרה נשבר לאנשים מהשטויות האלו, ברור שלכמה מנהלים בינוניים מגרד ביד להגיב אבל כנראה שהם בינוניים ואין להם אפילו יכולת להתנסח
- 13.מני 05/05/2013 14:33הגב לתגובה זווההיפך...
- 12.והוא אפילו פיטר אותי 05/05/2013 14:31הגב לתגובה זואדם כזה שהיה על ההגה בגיתם הביא עבודות מעולות ללקוחות הקטנים והגדולים של גיתם. קונספטים אחד אחד בסטריפ או בקמפיין זה לא משנה. נכון הוא פגע בהרבה אנשים בדרך אבל זה גם עושים זבלות בינוניים בענף מידי יום
- 11.05/05/2013 14:28הגב לתגובה זוקמפיין ישראייר עבודה שוטפת וטובה שנעשתה ללקוח שהיה "אנדרדוג" מול אל על המובילה נשלח כפי שעלה לטלוויזיה בלי תוספות לפבסטיבל קאן והגיע לפיינליסט, בזמנו זה היה וואווו אח"כ גדעון ובוגריו התחילו להרוס את התעשייה
- 10.אחת מה"ברנז'ה" 05/05/2013 14:25הגב לתגובה זוהלוואי ןכל אנשי הקריאטיב היו משקיעים בבריפים של הלקוחות כמו שהם משקיעים בקריאטיביות של ההגשות שלהם לתחרויות.
- 9.האריה קם משנתו, שואג (וצודק) (ל"ת)איל 05/05/2013 14:23הגב לתגובה זו
- 8.יוסי 05/05/2013 14:21הגב לתגובה זוזה ההוא שפעם היה הבטחה בעולם הפרסום ושקע אל תהום הנשיה? בגלל שהוא לא עובד לתחרויות העבודות שלו מפארות את עולם הפרסום הישראלי? תזכירו לי מה הוא עשה בשנים האחרונות. פתאטי
- דנה 05/05/2013 16:03הגב לתגובה זומאמינה שהוא עשה בשנים האחרונות יותר ממה שאתה עשית בכלל...
- 7.עמית 05/05/2013 14:20הגב לתגובה זוהסיפור מגרמניה חזק. ובאמת המשרד שאנחנו עובדים איתו (מהעשירייה) כל הזמן מושך למקומות אפלים כאלה. מתי ישקיעו את אותה אנרגיה בעבודה שיווקית לעומק?...
- 6.נכון, מדויק ואמיתי (ל"ת)05/05/2013 14:09הגב לתגובה זו
- 5.תכלס (ל"ת)אורי 05/05/2013 14:08הגב לתגובה זו
- 4.דן 05/05/2013 14:03הגב לתגובה זולמי יש ביצים לחשוף ככה?
- 3.חריף ונכון. חברך לימי רוני אוסליבן העליזים (ל"ת)ר 05/05/2013 14:01הגב לתגובה זו
- 2.מפרגן 05/05/2013 14:00הגב לתגובה זואסי שכח לציין את התוצאה הכי קשה של "תרמית התחרויות": בזמן שהקראייטיב משחקים ב"כאילו" וב"נדמה לי" הלקוחות שלנו מקבלים את המסר השגוי ש"קראייטיב זה רק לתחרויות" וכך רמת העבודה השוטפת יורדת עוד יותר.
- 1.אסי, שכחת לכתוב לעצמך 42 טוקבקים מפרגנים (ל"ת)לא אסי 05/05/2013 13:50הגב לתגובה זו
