מילה אחת שווה אלף תעלולי פוטושופ: בלי תמונות דביקות מאימג' בנק, בלי צילום, איור או סוג של עבודת תלת מימד של אמן מתוסכל שמכר את נשמתו לפרסום ובלי שעות של תעלולי פוטושופ במחשב. רק רצף מושלם של מילים שמייצרות מודעות שאולי אין בהן כלום, אבל יש בהן הכל: תובנה מדויקת.

אפליקציה נוירולוגית: אחד הטרנדים הכי גדולים בפרסום היום הוא פרסום אינטראקטיבי - מהלכים שגורמים למעורבת ואינטראקציה עם הצרכן: להקליק, לשתף, לסרוק, להוריד, להעלות תמונת "צולם בחורף 1960 ע"י אייפון 5" לאינסטגרם, לגרור תמונה של סבתא מהפייסבוק ולהלביש אותה על אפליקציה או להעלות ציור זוועתי של הילד מהגן לאתר שיתוף ולקוות שלא רק סבא וסבתא יעשו לייייק, להניח את האייפד על המודעה ולראות איך הפלא ופלא האוטו זז שני מילימטר...בקיצור, לגרום לצרכן לעשות משהו.

* לעמוד הפייסבוק של אייס - לחצו כאן

בתוך בליל האינטראקציות הטכנולוגיות האלו שכחנו לבקש מהצרכן לעשות משהו אחד: לחשוב . אני יודע שהיום זה יכול להישמע כבקשה גדולה מדי, לא מהצרכנים מהפרסומאים, אבל גם היום יש מודעות פרינט פשוטות שעושות את זה: גורמות לקהל היעד לחשוב כשהוא נתקל בפרסום שלנו, לא רק לשלוף את האייפון/אייפד.

אחת מהדוגמאות המוצלחות יותר לפעולה הנדירה שנקראת "לחשוב" עלתה החודש בברזיל: "המשפחה שלי נטשה אותי בגלל שיש לי סרטן". אחרי הזעזוע הראשוני מהכותרת, אתה ממשיך לקרוא את הסגיר הבא: "מה היה קורה לו היינו מתנהגים לחולים אחרים כמו לנשאי HIV?" ואז זה קורה: המוח נכנס לפעולה. מודעה פשוטה עם טיפוגרפיה חזקה שגורמת לך לחשוב כמה זה נכון ומדויק ואיך זה שעם כל החדשנות הטכנולוגית והקדמה אנחנו עדיין חברה חולה שסובלת מדעות קדומות.

ועוד משהו, יותר נכון פחות משהו...לא ראיתי במודעה הזאת QR שצריך לסרוק, את הלוגו הבלתי נלאה של פייסבוק או זכר לאפליקציית אייפון או אנדרואיד. מה שנקרא מודעה עם אפליקציה נוירולוגית.