חוצה את הקווים: אלה ברייר תשמש כדוברת של סגן יו"ר הכנסת שלמה מולה
אלה ברייר היא הדוברת החדשה של חבר הכנסת וסגן יו"ר הכנסת, שלמה מולה ממפלגת קדימה.
ברייר (30) בעלת תואר ראשון בקולנוע מאוניברסיטת תל אביב, החלה את דרכה במקומון של מעריב 'זמן השרון', שם עבדה ככתבת מגזין ועורכת תרבות, בהמשך קודמה לתפקיד סגנית עורך של אשכול מקומוני השרון ברשת זמן מעריב.
בשנת 2010 עברה (אלינו) לאתר אייס, בו סיקרה את תחום יחסי הציבור והדוברות. כעת, עם מינויה של ברייר לדוברת של מולא, מסתבר שתחום הסיקור מצא חן בעיניה. ברייר תזכה ל"טבילת אש" בדמות מערכת בחירות סוערת הצפויה להפתח בקרוב.
ברייר אמרה לאייס: "שמחה להצטרף לחבר הכנסת שלמה מולה בתקופה כה מלהיבה ומצפה ללמידה מעשירה ולעשייה פורה ומוצלחת".
- 10.לח"כ מקדימה עכשיו?!את יודעת שלא תהיה לך עבודה (ל"ת)אחרי הבחירות?? 17/10/2012 14:32הגב לתגובה זו
- 9.איזה הצלה לעבור לתפקיד ממשלתי בזמנים כאלה (ל"ת)דודו 16/10/2012 18:44הגב לתגובה זו
- 8.אביב 16/10/2012 15:46הגב לתגובה זואלה תותחית!! אני אוהבת אותך!
- 7.אלה תותחית! בהצלחה! (ל"ת)אורש 16/10/2012 15:30הגב לתגובה זו
- 6.בהצלחה אלה ! (ל"ת)אחד שמכירה ומוקירה 16/10/2012 15:07הגב לתגובה זו
- 5.ספי 16/10/2012 14:28הגב לתגובה זוכך מעבירים ידיעה לתקשורת ומפרסמים אותה כמו שהיא- "אלה ברייר"-מי זאת?מה היא מעניינת? "שלמה מולה"-תעשו סקר -70% מהציבור לא מכירים אותו. "תקופה כל כך מלהיבה"?זו "שירת הברבור" של המפלגה. עוד שלושה חודשים בחירות .קדימה בסקרים 6 מנדטים-הוא בחוץ!!!
- דפי דאק 17/10/2012 00:13הגב לתגובה זולך חפש, חתיכת דגנרט. הלוואי על כל ח״כ אדם ישר ומוכשר כמו אלה. תגובת כלום מבנאדם שככל הנראה עונה על ההגדרה כלומניק. נמאס כבר מכל הטינופת הזבלית והמצחינה שמגיבה באתר הזה.
- הלל 16/10/2012 15:03הגב לתגובה זובהצלחה לאלה!
- 4.בירדי 16/10/2012 14:11הגב לתגובה זוהמון הצלחה
- 3.הברקוביצ'ים 16/10/2012 13:53הגב לתגובה זובחירה נבונה, בטוחים שתצליחי : )
- 2.אורן 16/10/2012 13:22הגב לתגובה זוהסיכוי שהוא ייכנס קלוש...
- 1.מוסא 16/10/2012 13:19הגב לתגובה זויוליה שמאלוב.. : ))
- אני דורש שאלכס ינהל את מזנון הכנסת! (ל"ת)חיליק מגנוס 16/10/2012 14:48הגב לתגובה זו
הפטריוטים, ערוץ 14. קרדיט: אתר C14האם הפטריוטים היא התכנית היציבה ביותר בטלווזיה?
התחרות העזה בין מהדורות החדשות, הן מבחינת רייטינג והן מבחינת השקפת עולם ממשיכה להתבטא במשך כל רצועות היום; בפריים טיים הצפייה היתה יחסית מאוזנת
המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 17% רייטינג ו-442 אלף צופים, ואילו חדשות 14 היו אחריה עם 8.5% רייטינג ו-253 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שהצליחה שוב לחצות את רף מאה אלף הצופים, עם 4.9% רייטינג ו-114 אלף צופים, ובסוף הרשימה היתה המהדורה של כאן11, עם נתונים טובים יחסית לחוסר הפופולריות שלה, עם 107 אלף צופים ו-4% רייטינג.
פריים טיים
תחרות בפריים טיים זה תמיד טוב, ואמש התחרות היתה יחסית מאוזנת, אם כי "נוטוק" של רועי עידן שמשודרת בקשת היתה בראש עם רייטינג של 12.9% רייטינג ו-337 אלף צופים, אבל הפער בינה ובין אלו שאחריה לא היה גדול, כפי שקורה בשידורי ריאליטי גדולים, ואחריה היתה התכנית העקבית ביותר בטלוויזיה, "הפטריוטים" שמשודרת מדי ערב וזוכה לרייטינג גבוה ולמקום השני כמעט בקביעות, שהונחתה אתמול על ידי יותם זמרי, ועמדה על 8.2% רייטינג עם 233 אלף צופים. במקום השלישי היתה "משחקי השף" ריאליטי אוכל של רשת, שעמד על 8% רייטינג ו-213 אלף צופים ואילו את הרשימה סגרה כאן11 עם ריאליטי האוכל שלהם, שמתעלה מעל לממוצע הרייטינג של התאגיד הציבורי, ועמד על 6.7% רייטינג ו-162 אלף צופים.
תכניות הבוקר והצהריים
מבחינת שאר הרצועות, רצועת הבוקר הולכת ותופסת תאוצה, כש-"חדשות
הבוקר" של קשת הובילה את הרצועה, עם 4.6% ו-100 אלף צופים, במקום השני חלקו ערוץ 13 ורשת, כשמהדורת הבוקר של ערוץ 14 "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, עמדה על 2.6% רייטינג ו-48 אלף צופים ואילו העולם הבוקר הייתה עם רייטינג דומה ו-50 אלף צופים בלבד.
ברצועה שלאחריה, המספרים ירדו מעט, ומשדר הבוקר של קשת, עם יואב לימור ונסלי ברדה היה בראש ועמד על רייטינג של 2.5% ו-60 אלף צופים, ואילו אחריו היה "פותחים יום" של רשת, עם 1.8% רייטינג ו-37 אלף צופים. "על הבוקר" של ערוץ 14 היה אחרון עם 1.1% רייטינג, ו-28 אלף צופים.
- מאסטר שף היא התכנית הנצפית ביותר בלוח השידורים
- השמועות על מותו של הפיפל-מטר היו מוגזמות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצהריים, האולפן הפתוח של עם בועז גולן היה בראש, עם 2.8% רייטינג ו-58 אלף צופים, אחריו היה 14 בצהריים של חדשות 12, שעמדה על 2.7% ו-66 אלף צופים, אחריה היה , ואת הרשימה סגרה רשת עם "הדוח היומי" שהיה עם 1.7% רייטינג
ו-36 אלף צופים בלבד.
גמר האח הגדול, מתוך השידור ברשת 135 עובדות על איך מודדים את הרייטינג וכמה הוא שווה לערוצי החדשות
הרפורמה של שר התקשורת שלמה קרעי למדידת הרייטינג נמצאת הרבה בכותרות ומרעישה בעיקר את העיתונאים ואנשי הברנז'ה. אז מה המשמעות של מדידת הרייטינג? כמה כסף הרייטינג שווה לערוצי הטלוויזיה? מה הבעייתיות בשיטה הנוכחית ומה מתכנן קרעי? 5 עובדות על שיטת הרייטינג בישראל.
מדי יום אנחנו מביאים בפניכם את נתוני הרייטינג. כולנו יודעים להבין מי מקום ראשון מי שני, מי לשמאל מי לימין, את מי אנחנו מעדיפים ואת מי לא. אבל איך מדידת הרייטינג עובדת, איך נקבעים המספרים שכל ערוץ חי על פיהם, צובר כוח מהם ומרוויח בעקבותיהם עשרות מיליוני שקלים? מדד הרייטינג מכיל בתוכו הרבה מאוד כוח ויכולת השפעה ולא פלא ששר התקשורת, שלמה קרעי, שם לעצמו למטרה לקדם חקיקה שתשנה את שיטת המדידה. אך לפי מבקריו, הרפורמה שלו באה להיטיב עם הערוצים שנוטים פחות לבקר את הממשלה ובעצם לקחת שיטה פגומה ובמקומה לשים שיטה מוטית. אז למה מדידת הרייטינג חשובה? הנה 5 עובדות על מדידת הרייטינג שינסו לענות על כך:
1 # איך בכלל נמדד הרייטינג בישראל
בישראל מופעלת מערכת מדידת הרייטינג על ידי "ועדת המדרוג", גוף המייצג את הערוצים, המפרסמים וחברות המדיה. המדידה מתבצעת באמצעות "מד רייטינג" או כפי שאנחנו מכירים בשמו הלועזי, הפיפל מיטר (People meter) והוא מותקן בכ-700 עד 800 מאות בתי אב בישראל המייצגים את כלל האוכלוסייה. המכשיר מזהה באיזה ערוץ צופים בכל רגע, ונתוני הצפייה נשלחים למרכז איסוף בזמן אמת שמפלחים את הנתונים ומפרסמים אותם מדי יום. הנתונים שנאספים משמשים להסקת תמונת צפייה כוללת: כלומר, מה אחוז הצופים בכלל האוכלוסייה שצפו בתוכנית מסוימת. חשוב להבין שמדובר במדגם סטטיסטי בלבד, ולכן תמיד יש טווח סטייה, גם אם קטן יחסית.
2 # איך נקבע הרייטינג ולמה המספרים לא תמיד אומרים הכול
הרייטינג נמדד באחוזים מתוך כלל משקי הבית בישראל. עם זאת, יש הבדל בין מספר הצופים בפועל לבין שיעור הצפייה היחסי. ייתכן מצב שבו ערוץ יקבל רייטינג גבוה יותר מערוץ אחר, אבל בפועל יהיו לו פחות צופים, אם סך הצפייה באותו ערב קטן יותר. כלומר, המדידה מתייחסת לשיעור מתוך כלל הצפייה באותו זמן, ולא למספר מוחלט של אנשים. ישנה גם ביקורת על כך שכמה מאות בתי אב בישראל לא יכולים לייצג את כלל הציבור, שכן מספיק צופה אחד כדי להקפיץ את הרייטינג של ערוץ מסוים. המדידה גם לא מתייחסת בכלל לצופי הטלוויזיה במגזר הערבי, אלא מפלחת רק צופים יהודים. כמו כן באפשרותם של אותם בתי אב לא להפעיל את ה-people meter בזמן הצפייה וכך היא לא מדווחת לוועדת המידרוג. סוגיה קריטית נוספת היא שהמד לא בודק צפייה בשירותי סטרימינג ו-VOD.
3 # רפורמת הרייטינג של השר שלמה קרעי
שר התקשורת, שלמה קרעי, מקדם רפורמה מקיפה
במדידת הרייטינג, שלדבריו נועדה להגביר את השקיפות ולשבור את המונופול של ועדת המדרוג. בפועל היא תבטל את ועדת המידרוג ותעביר לשר התקשורת את היכולת לקבוע את הרייטינג של הערוצים, מה שישים בידיו כוח עצום. הרעיון המרכזי הוא לאפשר כולל מדידה דיגיטלית של צפייה בסטרימינג
ובצפייה נדחית (VOD).
קרעי טוען שהוא בא להגביר את האמינות אך מצד שני רבים בתחום חשובים שאין מקום להתערבות פוליטת במדידת הרייטינג במיוחד כאשר לפוליטיקאים יש מה להרוויח מדיווח אוהד, וערוצי הטלוויזיה חוששים מהשלכות על חלוקת
תקציבי הפרסום אם יהיו כמה מקורות נתונים שונים.
- האם הפטריוטים היא התכנית היציבה ביותר בטלווזיה?
- מאסטר שף היא התכנית הנצפית ביותר בלוח השידורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

