סוכת החלומות של התעשייה: האושפיזין שאנשי הפרסום היו רוצים לארח בחג

נגיד שהייתם בונים סוכה, ונגיד שהיו נותנים לכם יד חופשית להזמין את מי שבא לכם, ללא קשר למצב הצבירה שלו. חי או מת, מתחום העיסוק שלכם או שלא, קיים, או פרי דמיונכם, וכן הלאה - את מי הייתם מזמינים? זאת היתה השאלה שהפנינו לאנשי ענף הפרסום ואלו התשובות שקיבלנו.

טל ריבן, סמנכ"ל הקריאייטיב באדלר חומסקי:: סוכת החלומות שלי או - הדרים-טים של האושפיזין. חג סוכות מחזיר אותי תמיד לילדות בירושלים ולטקס בניית הסוכה השכונתית עם כל הילדים מהבניין, עם קרשים שסחבנו מאתר בנייה סמוך, פטישים ומסמרי עשר חלודים. אז את מוטי שחזר מזמן בתשובה ואת איציק חתולה שעבר כבר לפני שנים לאמריקה אני כבר לא יכול להביא אבל אם הייתי יכול להרים היום סוכה ולהזמין את מי שבא לי זה היה נראה בערך ככה:

* לדף הפייסבוק של אייס - לחצו כאן

הייתי מזמין את אופרה שתעזור לי לארח. מזמין את רוני אוסליבן (אלוף העולם בסנוקר) שיגיע עם שולחן מקצועי - הייתי שמח לנסות להוציא ממנו נקודה. את פיל אייבי (האיש הכי רוצח בסבב הפוקר העולמי) - שיעביר לי שיעור על המשחק שנראה שכולם משחקים חוץ ממני. את מייקל שומכר - שיבוא עם הפרארי אם נצטרך לקפוץ לסידורים. את סטיב ג ובס - לשמוע ממנו מה הוא היה עושה אחרת באייפון 5. את אחמדיניג ד - להתעדכן און ליין כמה זמן נשאר לנו. את די. ג יי דייויד גוואטה - שיעשה לנו קצת שמח עם הגרסה שלו לשלומית בונה סוכה. את שף גורדון רמזי, שף המישלין המעוטר בעולם - שיפנק את האורחים עם הטארט טאטן אגסים המפורסם שלו. את אנשי הקריאייטיב של סקיטלס - שיביאו איתם קצת מהחומר הטוב הזה שהם משתמשים בו. ואחרונה חביבה אזמין גם את בר רפאלי - שלא תיעלב לי. אה, וגם אתם מוזמנים. חג שמח (:

דורי בן ישראל, הבעלים של סוכנות הפרסום ובלוג הפרסום ה-Mizbala : מאז בחירתי בתחום הפרסום כקריירה והקמת המזבלה, תמיד ניסיתי שהיא, כגוף שגם מספק מידע וגם שירותים, ישאר מחוץ למעגל הברנז'אי, הן ברמת האתר והן ברמת הסוכנות והאני-אישי. בשנתיים האחרונות הרשיתי לעצמי לפתוח קצת את הפתח ולהישאב בצורה מדודה אל תוך המעגל החברתי-ברנז'אי.

הכרתי הרבה אנשים, שעד לפני כמה ימים רק היו בגדר שם של טוקבקיסט באתר. הכרתי אנשים טובים, הכרתי אנשים רעים, הכרתי כאלו שיתקעו לך סכין בגב וכאלה שיבואו ראשונים לחבוש את הפצע, הכרתי מוכשרים ומוכשרים פחות, כאלו שמונעים מהתשוקה הכנה לעשייה וכאלה שמונעים מדחף אחר, דחף קצת פחות כנה ותשוקתי כפי שהייתי רוצה שירגישו העסקנים בתחום.

בין הפסיעות בין עובדי הענף לאט לאט הבנתי מהי משמעות המושג 'ברנז'ה'. השנה היייתי בוחר לארח בסוכתי - ערכים, אנשים שבעיני לפחות, מייצגים תקווה לענף שכולנו מייחלים שיהיה, ענף שכולו אנשים מלאי תשוקה, ללא פיסת רוע, אגו או חוסר פירגון, ענף של אנשים טובים.

השנה אני בוחר לארח את אלעד שמילוביץ', מנהל קריאייטיב צעיר בפובליסיס וובאימג', את דניאל ברק ודנה סקה לפינסקי - שניהם עד לא מזמן קופירייטרים במקאן דיגיטל, רן פינקלשטיין מנהל תוכן בחברת teenk, ארנון רותם, עד לא מזמן קופירייטר בגיתם BBDO, טל שווייגר קופירייטר במקאן דיגיטל ואת מור פסו אבלגון מאדלר חומסקי & ורשבסקי.

נדב רביב, סמנכ"ל הקריאייטיב בטרייבל DDB: כשחשבתי מי יהיו העוברים והשבים אצלי בסוכה... בכלל לא רציתי לצאת מהבית. טוב לי בסלון, לראות סדרות שוות בטלוויזיה. בשביל מה לצאת עכשיו מהדירה, לסוכה שנוטה ליפול כמו הממשלה הנוכחית... אז דמיינתי, אם יכולתי לצאת מהסלון - עם האנשים מהסלון, שעשו לי את השנה! אז הזמנתי לסוכת TV שלי, נבחרת מלאה ברייטינג ואיכות! שנוכל לזפזפ בין כולם...

איך אפשר לפתוח פרלמנט, בלי הגאון שהביא לנו את "הפרלמנט" בקטע אחר יעני - ערן זרחוביץ'! כולנו היינו רוצים לאמץ את אמציה, ולשבת עם האיש עם אלף המבטאים, רבבות בדיחות, מיליוני דמויות ואינסוף צחוקים... מכאן אנחנו מגיעים, לקורע השני בחבורה, לואי סי.קיי. הבנאדם שמשלב בין הטירוף של קריימר, הסטנד-אפ של ג'רי והכיעור של ג'ורג'!!! כדי להכניס קצת רצינות בסוכה, אחרי צמד הליצנים, החלטתי להזמין גם את ג'ון סטיוארט מ"הדיילי שואו". האיש שמנסה להכניס ערכים בעולם בו הריאליטי כבר הגיע לתחתית של התחתית (לא רק אצלנו... טוב שלא ראיתם את Rat Bastards. ריאליטי על אנשים שצדים עכברושים, בקרוב בערוץ החיים הלא כ"כ טובים.) נורא מעניין אותי לשמוע את הזווית של דיילי ג'ון, על הפוליטיקה בישראל (Does Eli ishay shy?"")

הגענו לליידיז...נתחיל בזוכה הטרייה, קלייר דיינס מ"הומלנד". תגידו לה שאבו-נזיר מתחבא בסוכה, ותראו איך היא תגיע במסוק תוך שנייה! מאז יאנה יוסף, לא היתה מישהי בטלוויזיה, כ"כ יפה ומלאה באנרגיה...שעושה שטויות בכל זירה, ולא מתחשבת בשום תנאים מגבילים במציאות סביבה. עוד מוזמנת לסוכה, היא המקבילה הישראלית שלה, נטע ריסקין מ"תא גורדין". מה לא הייתי נותן כדי לשבת איתה תחת הסכך, לנשנש מטעמים רוסיים, להוריד וודקות בלי סוף, ולהציץ מקרוב על הדמות הכי סקסית השנה בטלוויזיה (הישראלית. לחו"ל נגיע עוד מעט).

הבחורה השלישית, ואיתה אפשר לשבת שנים על גבי שנים בסוכה, כי יש לה סיפורים על כל דבר (/סלב), היא תמר קרוון. אין לכם מושג מי זו, כי היא מסתתרת עמוק עמוק בתוך ערוץ האופנה, בתוכנית מצחיקה נורא (לא "סברי מרנן". אמרתי מצחיקה) שנקראת "עקבים וכוכבים" שתצחיק אתכם עד שתראו כוכבים. בחיי. ואחרונה אחרונה רביבה, אוליביה מאן, "מיס שבת" מניוזרום. מי היה מאמין שכתבת לענייני כלכלה תהיה כ"כ מהפנטת...כל פעם שהיא נכנסת לפריים, בא לי לומר לשאר הדמויות "תשאירו אותנו לבד".

זהו, נגמרו לי כל 7 המקומות אצלי בסוכה. נורא רציתי להזמין גם את ברלד, שיכניס קצת "ג'וק למירי", אבל הוא לא נכנס במשקוף, ובטח יהרוס את הסוכה בשנייה וחצי, כמו שהוא הורס אותי מצחוק ב"ארץ נהדרת" וב"בובה של לילה". ואסיים בנימה אישית, כל הסדרות הנ"ל ניתנות לצפייה ישירה ב-VOD או להורדה ברשת. ככה שכל הטלוויזיה שראיתי השנה, לא כללה ברייק פרסומות...עם משרדי הפרסום באופליין, סליחה.

דני יעקובוביץ', סמנכ"ל קריאייטיב משותף בגיתם BBDO : חשבתי להזמין את קבוצת החלומות של ג ורדן ושות', אבל לך תכניס אותם לסוכה בגובה 2 מטר.

סטיב ג ובס: (נכון שהוא לא חי, אבל זה הרעיון המקורי באושפיזין) - תביא אייפון 5 במקום בקבוק יין. מארק צוקרברג: עזוב כבר את הקיר שלך. בוא ניפגש פנים מול פנים ותראה שממש לדבר עם אנשים זה לא כזה נורא. גדעון עמיחי: בהתחלה הוא יגיד לא לא לא לא לא. אבל בסוף הוא יגיד כן. מושיק מהמילואים, שזיהה את המטען שהיה מאחוריי במלחמת לבנון. אוהב אותך אחי. מרדכי היהודי: היחיד שידע להתמודד עם האיראנים עד היום. חג שמח.

נמרוד ניר, הבעלים של משרד הפרסום 'דה בריף: על רקע השינויים העצומים שמתחוללים סביבנו ובפרט קריסת הפרינט והשינוי בצריכת התוכן והמידע, הייתי אוסף 7 אושיות שיווק מתחומי שונים כדי לנצל את סוכות לסיעור מוחין אפקטיבי לגבי שאלת עתיד השיווק בעידן החדש. הגיע הזמן שגם בארץ יעזבו את האגו בצד ויחברו יחד כדי למצוא פתרונות לבעיות משותפות. ואיזה קונטקסט מתאים יותר לדיון אמיתי ונטול גינונים מסוכה? הייתי בוחר שחקנים מקומיים שפתוחים לשיח שכזה. מיכל המאירי (היחידה מהמנכ"לים שבאמת פתוחה לשינוי לטעמי), גיא וינברגר משלמור על הפן האסטרטגי והקונטקסט הסוציו-פילוסופי, מאור חן וטל נבארו על השיח החדש והכלים שהרשת מביאה, ינון לנדנברג על יצירתיות בעידן של שינוי טכנולוגי בלתי פוסק, סופר מד"ב מוכשר ויצירתי שישרטט תרחישים והשלכות של הסקירות הטכנולוגיות והסוציולוגיות ונוירופסיכולוג עם הבנה שיווקית שיעדכן לגבי האינטרקאציות העתידיות בין קלט לחשיבה והיישומים שלהם בשיווק העתידי. אם כולם יצאו משם בחיים, הם יצאו חכמים יותר.

ערן ניר, מנהל קריאייטיב בבאומן בר ריבנאי: לסוכה שלי הייתי מזמין שלושה אושפיזין (עאלק) שלושה מאנשי הקריאיטיב היותר מבריקים שיש היום לדור ה-Y להציע לתעשיית הפרסום בישראל: אמיר אריאלי, תומר גידרון ורונן גור פונרוב.

3 אנשים שקודם כל ולפני הכל הם אנשים מדהימים וחברים טובים, שמלווים אותי ב-7 השנים שלי כפרסומאי ולהם ואני חב מהמעט שאני יודע לעשות היום. רונן גור פונרוב (מנהל קריאיטיב next in) - שזכה וזוכה כל מי שטעם (וטועם...) את נחת שרביט הניהול שלו, מנטור ניהולי וקריאטיבי לכל עניין ודבר.

אמיר אריאלי (מנהל קריאיטיב בבאומן בר ריבנאי) - פרסומאי בחסד עליון, אנליסט של קונספטים, חבר אמת שלימד אותי "שקריאיטיב הוא פשוט שריר.." ולאחרונה אני שוב זוכה להתאמן איתו יחד באותו "חדר כושר".

תומר גידרון (מנהל קריאיטיב בבאומן בר ריבנאי - חבר שהולך איתי יד ביד בערך מהיום הראשון שידעתי בריף מהו, השותף הכי טוב לחוויות הכי מזוקקות שהיו לי כפרסומאי, הפקות מופרעות בחו"ל, הקלטות של סאונדים פסיכיים, פרסים והישגים נדירים ואין ספור רעיונות שחלקן אין לי ספק, עוד ייראו אור יום. על כל אילו ועוד אני מתנצל - רוצה אתכם אושפיזין בסוכה שלי לעוד כמה וכמה שנים.

יהב דרייזין, סמנכ"ל האסטרטגיה בענבר מרחב ניסן : מה יותר מתאים מאשר להזמין לסוכה הוירטואלית שלי אורחים וירטואליים? את ההזדמנות הזאת הייתי מנצל כדי להזמין שתי דמויות שכולנו מכירים בכינוי אבל לא בשם, דמויות שמייצגות את המצוינות הנשגבת למרות שאף אחד לא יודע בדיוק על מה היא נסמכת. יש המון כמותם אבל השניים האלו הם המנהיגים הבלתי מעורערים של יחידת העילית של ענף הפרסום הישראלי, אני מתכוון כמובן ל אחד שיודע ו כנסו כנסו . תופעת הטוקבקיסטים בענף תמיד ריתקה אותי, האם מדובר באמת בשומרי הסף של ענף המאבד מזוהרו? אנשים שלקחו על עצמם להלקות ללא רחם ב פושעים שמעזים לא לעמוד ברף המצויינות הגבוה ביותר או שבעצם מדובר בקבוצה של אנשים מתוסכלים שעיקר הסיפוק המקצועי שלהם מגיע מניסיונות הצלפה אנונימיים באלו שעושים. מדובר בתופעה שזה לא המקום להרחיב בה ובהשלכותיה, אבל אם מהמפגש החגיגי הזה באמת אתוודא לטובי המוחות שידע ענף הפרסום אז אהיה הראשון שיודה בחשיבות הפעילות המבורכת שלהם, ואם לא אז יש לי רק דבר אחד להגיד להם...כנסו כנסו.

אייל כרמי מנהל תחום דיגיטל ב-Y&R ישראל - בסוכות הייתי מנסה לסגור את האינטרנט לשבוע. בלי פייסבוק ועם חברים אמיתיים בסוכה, בלי ג'ימייל ועם שנות טובות שמגיעות בדואר, בלי יוטיוב ועם סרטי קולנוע בקולנוע, בלי אינסטגרם ועם קצת פחות פילטרים לחיים האמיתיים.

ה-Hooligans : האדם היחיד ש-Hooligans היו מוכנים להכניס לסוכה שלהם הוא האיש והאגדה, הרוסי האולטימטיבי שמוכיח יום יום, שעה שעה, שכל פעולה מתבצעת טוב יותר ללא חולצה - פוטין. מצ"ב עוגה שהכנו מבעוד מועד לכבוד האירוע.

רשימת האושפיזין של סוכת הביילינים : ציון בלס משטראוס, אריק שור מתנובה, איציק צאיג מאוסם, ניר שטרן מסלקום, חיים רומנו מאורנג , גיל שרון מפלאפון, טל רבן מקוקה קולה, אליעזר שקדי מאל על, רקפת רוסק-עמינח מבנק לאומי וציון קינן מבנק הפועלים. אורי וגיל ביילין: הגיע הזמן שיכירו מודל עבודה חדשני בתחום הפרסום, הבלעדי לנו, בשם ננו-פרסום" (על משקל ננו טכנולוגיה וננו רפואה). מדובר בפרסום מדוייק, אסטרטגי, כלכלי יותר, חד יותר ועדיין - כזה הפונה להמונים".

ואחרון חביב, טל רביב, סמנכ"ל הקריאייטיב ביהושע TBWA עם הזמנה מעניינת במיוחד: משה. ברור שהייתי מארח את משה. וסליחה מראש על הקלישאה או הבחירה הבנאלית. בכל זאת משה זה משה. אני יכול לדמיין אותנו בקלות אצלי בסוכה. את משה ואותי. זו שעת לילה מאוחרת וכולם כבר ישנים. רק משה ואני ממשיכים ממשיכים לרוקן בנחישות בקבוק עארק זחלוואי.

אני שותה אותו נקי את הזחלוואי, רק עם קרח, אבל משה אוהב לערבב. פעם אשכוליות, פעם לימונדה, מה שיש. אנחנו לא מדברים הרבה משה ואני. מדי פעם הוא מנסה לגרור אותי לשיחה ולהוציא ממני איזה פרט רכילות עסיסי על מה שקורה כאן. משום מה זה חשוב לו למשה. אבל אני מתחמק בעדינות. אז אנחנו שותקים. ושותים. דווקא נחמד ככה. העארק מטפס לנו לראש ומשה נראה לפתע כמו מישהו שבאמת יכול היה להיות חבר שלי. אני מחליט לנצל את ההזדמנות ולשאול משהו. בחייאת משה, אני אומר לו, הטור הזה שאתה מנסה להרים לכבוד סוכות באייס, את הביצה של מי זה בדיוק מעניין?

וברוח הסיומת של טל רביב, נותר רק לומר לו בנימה אישית שאהבנו את ההתחכמות והעקיצה החברית - ואם כבר ביצים, אז הוכחנו שיש לנו. ודרך אגב, לערבב זה לחלשים, אנחנו מעדיפים וודקה, נקי. חג שמח.