ריינאייר
צילום: Unsplash

על רקע הפסקת הטיסות מישראל - הרווח של ריינאייר ברבעון נפל ב-46%

ענקית הלואוקוסט שנסחרת בבורסת לונדון דיווחה על תוצאותיה לרבעון שנגמר בחודש יוני בו הציגה ירידה של 46% ברווח כאשר הצפי הוא לתוצאות חלשות גם בחודשי הקיץ
רוי שיינמן | (2)

ענקית הלואוקוסט ריינאייר  RYANAIR HLDS PLC הנסחרת בבורסת לונדון דיווחה על תוצאותיה לרבעון הפיסקאלי הראשון שלה שנגמר בחודש יוני. הרווח של החברה אחרי מס הסתכם ב-360 מיליון אירו, זאת בהשוואה ל-663 מיליון אירו ברבעון המקביל, צניחה של 46%. 

ריינאייר ייחסה את הירידה ברווח לתעריפים נמוכים מהצפוי בזמן עונת החגים (ובעיקר חג הפסחא באפריל). הירידה ברווחים מגיעה על אף עלייה של 10% בתנועת הנוסעים ברבעון שהסתכמה ב-55.5 מיליון נוסעים. מייקל אולירי, מנכ"ל החברה, מסר כי על רקע התעריפים הנמוכים מהצפוי שהיו ברבעון, הצפי הוא לתעריפים נמוכים גם בחודשי הקיץ שישפיעו על דוחות הרבעון הבא.

בחלוקה למדינות ריינאייר מציינת רק את 4 המדינות הבולטות ביותר מבחינת תרומה להכנסות. הכנסות החברה ברבעון הסתכמו ב-3.65 מיליארד אירו לעומת 2.6 מיליארד אירו בתקופה המקבילה, כאשר התורמות הגדולות להכנסות היו איטליה (22%), ספרד (18%), בריטניה (15%) ואירלנד (6%).

כזכור, בתחילת המלחמה כלל חברות התעופה הזרות ביטלו את הקווים שלהן לישראל וריינאייר בינהן. מאז החברות חזרו לאיטן וגם ריינאייר חזקה עם קווים לברלין, בודפשט, מילאנו, טורינו, בארי, מלטה, אתונה, פאפוס, בולוניה, סלוניקי, קרקוב ורומא. בעוד החברה לא מציינת במדויק בדוחותיה כמה ישראל תורמת לפעילות, ניתן להניח כי התרומה היא גדולה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איש פשוט 22/07/2024 11:40
    הגב לתגובה זו
    מקווה שכולם שמים לב שהרבה חברות תעופה מפיקות רווח גדול מאוד מהטיסות לישראל. למרות שישראל מדינה קטנה יחסית מסתבר שחברות שהפסיקו לטוס לישראל מאבדות 20-25% (!!!!) מהרווח שלהן. לא פלא שגם חברות תעופה ישראליות גובות מחירים גבוהים. רק ככה סתם.......למי שלא שם לב איך ענקיות תעופה מנצלות את תושבי ישראל ומשרד התחבורה, משרד התיירות (ושאר משרדי הממשלה) אינם מתערבים לשינוי המצב ולעזרת תושבי המדינה.
  • אבי 22/07/2024 17:55
    הגב לתגובה זו
    התרבות הצרכנית שלנו גרועה ולכן כולם דופקים אותנו, הכי ממצחיק שכולם בוכים. תפסיקו לקנות מוצרים לא חיוניים למשך שנה, לא יקרה לכם כלום, תראו איך כל המחירים צונחים.
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.