דולר
צילום: Photo by Dmitry Demidko on Unsplash

הדולר יורד ב-0.7% - נסחר סביב 3.69 שקל

שער הדולר נסחר באזור הקרוב מלמטה ל-3.7 שקל והחלטת הריבית היום, שצפויה להישאר על כנה, בשילוב עם אי הוודאות במשק ובהנחה שהמצב לא יסלים, צפויים להשאיר אותו באזור הזה בתקופה הקרובה
רוי שיינמן | (1)

הדולר נחלש ב-0.7% ונסחר סביב 3.69 שקלים כאשר האירו יורד ב-0.6% ונסחר סביב 4 שקלים. מגמת ההיחלשות הזו מגיעה על רקע הזינוקים האחרונים בבורסה שמגיעים על רקע הדיווחים וההערכות על התקדמות המשא ומתן לקראת עסקה.

"אחרי כשבוע שבו נסחר הדולר סביב רמה של 3.75 שקל, ביום שישי האחרון נחלש המטבע האמריקאי ונסחר סביב 3.69 שקלים זאת על רקע המגעים בין ישראל לחמאס על עסקה להחזרת חטופים והפסקת אש", כותבים בחדר עסקאות מטבע חוץ של הבנק הבינלאומי. "הבוקר הדולר התחזק מעט ונסחר ברמות של 3.7050".

גם בעולם הדולר נחלש, כפי שכותבת נירה שמיר, כלכלנית ראשית בבנק דיסקונט: הדולר נחלש בעולם ב-0.9% על רקע הירידה בציפיות הריבית בארה"ב, השקל התחזק ב-1% עד לקביעת השער היציג והמשיך להתחזק לאחר מכן, על רקע ציפיות להפסקת אש ועסקה להשבת חטופים".

היום נגיד בנק ישראל ימסור את החלטת הריבית של בנק ישראל כאשר הצפי הוא להשארת הריבית על כנה, וחוסר הוודאות במשק עדיין גבוה. "על פניו החלטת הריבית של בנק ישראל השבוע נראית די סגורה", כותב אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב. "קיים קונצנזוס רחב שהריבית לא תשתנה. אולם, יש שיקול משמעותי נוסף שלהערכתנו מבטא הבעיה שבנק ישראל די הכניס את עצמו אליה. מאז שהוריד את הריבית בתחילת ינואר, בנק ישראל הסביר את ההחלטות שלא להוריד ריבית יותר בסיבות שלא אמורות להיות מאוד רלוונטיות לשיקולים הרגילים: אחד הנימוקים העיקריים שמנע הורדת ריבית בחודשים הראשונים של השנה היה הגירעון הממשלתי. אף על פי שהגירעון לא אמור לקבל משקל מרכזי בהחלטות ריבית, אלא אם הוא מוביל לאינפלציה באמצעות יצירת עודף ביקושים במשק או גורם למשבר פיננסי שמוביל לפיחות מטבע ולאינפלציה", מוסיף זבז'ינסקי.

"עד עכשיו זה לא קרה בישראל, אך המסרים של בנק ישראל שכנעו את המשקיעים שהגירעון הגבוה, שאגב הרמה הדו-ספרתית שלו לא הפריע לבנק ישראל להפעיל את כל הכלים של הרחבה מוניטארית ב-2020-2021, מונע כעת אפשרות להוריד ריבית. אם זה היה המצב, הרבה בנקים מרכזיים בעולם, וקודם כל ה-FED, היו נמנעים מלשקול הורדת ריבית. בהמשך בנק ישראל התחיל לשים דגש בהסברים מדוע הוא לא יכול להוריד ריבית על עלייה בסיכון הגיאופוליטי. גם שיקול זה לא אמור להיות מרכזי בהחלטות ריבית, אלא אם הוא מעלה אינפלציה. שערו של השקל אכן מושפע מהסיכון הגיאופוליטי כפי שעולה מהקשר ההדוק בינו לבין פרמיית ה-CDS בחודשים האחרונים. יחד עם זאת, די ברור שהחלטה לא להוריד ריבית לא יכולה למנוע התפרצות של סיכון זה או להקטין השפעתה. הכנסתו לשיקולי החלטת ריבית גרמה למשקיעים לבחון סיכוי להורדת ריבית על פי החדשות מהזירה הצפונית במקום על פי ההתפתחויות הכלכליות", מוסיף זבז'ינסקי.

"לפיכך, החלטת הריבית השבוע לא עד כדי כך חד משמעית", מסכם זבז'ינסקי. "לא בטוח שהסיכונים של אי שינוי בריבית קטנים יותר מאשר הסיכונים של הורדה. להערכתנו, אילו בנק ישראל היה מוריד ריבית בעוד 0.25%, חצי שנה לאחר שהוריד ריבית בינואר, הוא היה מעביר מסר תומך בשווקים מבלי לסכן השגת יעד האינפלציה בהמשך.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא להוריד ת'ריבית (ל"ת)
    *** 08/07/2024 12:56
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.