גילה גמליאל
צילום: מיכאל דימנשטיין לעמ

משרד החדשנות יטמיע טכנולוגיות AI ב-9 משרדי הממשלה; מי בפנים?

?משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומערך הדיגיטל הלאומי ישקיעו 45 מיליון שקל בהטמעה של פרויקטים ממשלתיים מבוססי בינה מלאכותית ב שורה של משרדי ממשלה, וביניהם רשות ני"ע, ביטוח לאומי, רשות המיסים והלמ"ס
איתן גרסטנפלד | (1)

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומערך הדיגיטל הלאומי חשפו השבוע את 9 משרדי הממשלה שיטמיעו פרויקטים ממשלתיים מבוססי בינה מלאכותית. התוכנית יצאה לדרך בהשקעה משותפת של מעל 45 מיליון שקל, פרי שיתוף פעולה ראשוני של 15 משרדי ממשלה שונים. זאת כחלק מתוכנית לאומית העוסקת בקידום המובילות הישראלית בבינה מלאכותית בעולם והטמעתה במגזר הציבורי.

קול קורא לקידום פרויקטים מבוססי בינה מלאכותית בממשלה נערך בהמשך להחלטת הממשלה 212 אשר קבעה כי על משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה להפעיל מנגנון תחרותי לבחירת ומימוש פרויקטים לאומיים להטמעת בינה מלאכותית במגזר הציבורי, וזאת בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי, רשות החדשנות ואגף התקציבים במשרד האוצר, ובליווי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי) במשרד המשפטים בנוגע להיבטים משפטיים.

במסגרת הקול הקורא הגישו 21 משרדי ממשלה ויחידות סמך כ-30 תוכניות עבודה פורצות דרך המבוססות על פיתוח והטמעת כלי בינה מלאכותית מבוססי ענן, לאחר הליך בחירה של ועדת שיפוט מקצועית זכו תשעה פרויקטים מגופים ממשלתיים שונים. המשרדים הזוכים יקבלו סיוע כספי וליווי מקצועי ממגוון מומחי AI בארץ. בנוסף יקבלו גישה למחקרים ולחוקרים מהארץ ומהעולם, הדרכות והכשרות לדרגים השונים, ליווי אתי ורגולטורי למימוש אחראי של הפתרון וסיוע בפיצוח המענה הנכון מבחינה טכנולוגית, עסקית, ומקצועית.

התוכניות הזוכות:

משרד התחבורה - התמודדות עם גודש בכבישים. כיום תהליך בחירת המיקומים לפרויקטים לשיפור זרימת תנועה לוקה בחסר, באמצעות בינה מלאכותית הפרויקט ישפר את זרימת התנועה בטווח זמן קצר, בינוני וארוך וברמה רשתית ויביא לחיסכון תקציבי מוערך של כ-6 מיליון שקל בשנה.

רשות המיסים - בעולם הסחר הבינלאומי קיימת מערכת קודים מוסכמת לסיווג סחורות, לכל סוג סחורה יש "פרט מכס" (קוד) המייצג אותה. במסגרת הפרויקט יבנו מודל סיווג פרטי מכס מבוסס בינה מלאכותית, המאפשר סיווג אוטומטי של פרט המכס המתאים לסחורה על בסיס פרטים בסיסיים על הסחורה המופעים על חשבונית היבוא. הפרויקט יביא לחיסכון תקציבי מוערך של כ-15 מיליון שקל בשנה ולשיפור מהירות הגעת הסחורה, חיסכון בדמי אחסנה, אגרות ובירוקרטיה.

המרכז למיפוי ישראל - כיום, המרכז למיפוי ישראל משקיע משאבים רבים בביצוע מיפוי שיטתי ומלא של מדינת ישראל באמצעות מערכות מידע גאוגרפי. הפרויקט יעסוק במיפוי ומידול תלת ממדי אוטומטי של אובייקטים במרחב באמצעות נתוני עתק (Big Data) ובינה מלאכותית ובכך יביא לשיפור איכות ועדכניות המידע אשר מונגש לציבור הרחב, למשרד הממשלה ולשלטון המקומי באמצעות שרת המפות הממשלתי. באמצעות הפרויקט, איסוף המידע יתקצר משלוש שנים לשנה ויביא לחיסכון תקציבי של כ-2.5 מיליון שקל בשנה.

משרד המשפטים - הפרויקט ירתום בינה מלאכותית למתן ציון סיכון וזיהוי דגלים אדומים לגבי עמותות, ישמש את כלל משרדי הממשלה בעבודה עם המגזר השלישי וכאבן בניין משמעותית ביכולת של רשויות הפיקוח במדינה לבצע פיקוח באמצעות בינה מלאכותית. הפרויקט יביא לניהול יעיל של משאבים, הפחתת נטל רגולטורי, איתור עמותות חשודות בהלבנת הון ומימון טרור והשפעה כלכלית על כלל התנהלות המגזר השלישי שמחזורה מוערך כ- 100 מיליארד שקל בשנה.

רשות לניירות ערך - הפרויקט יעסוק בשילוב מודלים פיננסים של למידת מכונה ועיבוד שפה טבעית כדי לאפשר ניתוח ותובנות אפקטיביות מהנתונים הנצברים ברשות על ידי אוטומציה של תהליכי סיווג, חיפוש וניטור של מסמכים, דיווחים ופעילויות בשוק ההון. הפרויקט יביא לחיסכון משמעותי במשאבים ושעות עבודה ולשיפור הספק האכיפה ובכך ישפר את יכולתה של הרשות להגן על ציבור המשקיעים ולהגביר את היציבות והאמון בשוק ההון.

קיראו עוד ב"בארץ"

ביטוח לאומי - הפרויקט יעסוק בייעול וקיצור ועדות רפואיות, באמצעות שילוב בינה מלאכותית כמערכת "תומכת החלטה" בתהליכי עבודה לביתיים של הביטוח הלאומי. חלק מהעבודה הידנית תוחלף בפתרונות OCR ו-AI . הפרויקט יביא לקיצור משך זמן משמעותי בין הגשת התביעה לקבלת ההחלטה, מיצוי זכויות ושיפור איכות קבלת ההחלטות. ולחיסכון תקציבי של כ-2 מיליון שקל בשנה.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - הפרויקט יעסוק במקסום פוטנציאל השימוש בנתוני למ"ס לקבלת החלטות מבוססות נתונים אמינים ומדויקים, הרחבת מאגרי המידע הזמינים והרחבת מגוון המשתמשים תוך שיפור זמינות, דיוק תוצאות גבוה יותר וחוויית משתמש נוחה. במסגרת הפרויקט יפותח מנוע חיפוש מבוסס AI, רכיב צ'אט לניהול שיחה בשפה חופשית ואינטגרציה עם מאגרי המידע של הלמ"ס.

משרד העבודה - הקמת פלטפורמה חדשנית וידידותית למשתמש, מבוססת בינה מלאכותית שתספק מידע ותמיכה אישית בנושא זכויות עובדים ומעסיקים, המותאמת לצרכים ולנסיבות האישיות. הפרויקט יביא לקיצור משך ההמתנה לקבלת מענה במוקד או מול האגף, הנגשת הידע, הרחבת יכולת אכיפה ויצירת סביבת עבודה הוגנת יותר עבור העובדים והמעסיקים.

נציבות שירות המדינה - הפרויקט יעסוק בניהול הידע של ההון האנושי באמצעות מערכת בינה מלאכותית יוצרת (Gen-AI) המספקת תשובות לשאלות בתחומי הון אנושי במהירות ובאמינות גבוהה תוך הפניה לכל המקורות שמהם נלקח המידע. מדובר במערכת מומחה אשר המשתמשים בה הם מקצועני הון אנושי ביחידות השטח של שירות המדינה, שישתמשו במערכת כמערכת תומכת לצורך מתן מידע וקבלת החלטות בתחומי אחריותם.

מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גדי אריאלי: "תחום הבינה המלאכותית מתפתח במהירות שיא ומייצר הזדמנויות חסרות תקדים לחברה ולכלכלה. 9 המשרדים שנבחרו בהליך מקצועי בין עשרות מגישים מצוינים יטמיעו לראשונה בינה מלאכותית ויאפשרו קפיצת מדרגה בפעילות המשרדים והממשלה כולה. בשנת 2024 אנו מתכננים לצאת בקול קורא נוסף להטמעת בינה מלאכותית משרדי הממשלה. משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, יחד עם שותפותיה, תמשיך לייצר פתרונות בשגרה ובחירום, כדי לסייע לעיצוב וקידום המצוינות המדעית והטכנולוגית של מדינת ישראל ".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ברוך 01/05/2024 23:11
    הגב לתגובה זו
    את יתר המשרדים לסגור ולשלוח את הבטלנים הביתה .
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי